פעם הייתי (2010)
Once I Was
תמונות
קדימונים
כרטיסיםגלרית התמונות: (כל התמונות | צלמ(ים): סיון גליקמן, רפי דלויה)
סקירה
בימוי:
תסריט:
הפקה:
באקרנים בישראל:
24.06.2010 (הקרנות)
ז'אנר:
עלילה:
קורותיהם של שלושה מתבגרים חיפאים בקיץ 1968, שחייהם משתנים בעקבות המפגש עם העולם החדש והזר של חיפה התחתית. | תקצירים נוספים »
בחדשות:
(כל 15 המאמרים »)
משתתפים
 |
אדיר מילר | ... | יענקל'ה ברייד |
 |
מיה דגן | ... | קלרה אפשטיין |
 |
דב נבון | ... | יוז'י בורשטיין |
 |
דרור קרן | ... | מאיר הספרן |
 |
אלי יצפאן | ... | הדוד נאג'י |
 |
תובל שפיר | ... | אריק בורשטיין |
 |
נטע פורת | ... | תמרה |
 |
ירדן בר-כוכבא | ... | נילי בורשטיין |
 |
יעל לבנטל | ... | תקוה אבעדי |
 |
קובי פרג' | ... | משה אבעדי |
 |
בת-אל פאפורה | ... | סילביה |
 |
תום גל | ... | בני עבאדי |
 |
אייל שכטר | ... | אריק בורשטיין הבוגר |
| עוד » | |||
פרטים נוספים
שמות נוספים:
שיעור באהבה (שם מוקדם)
גמדים (שם מוקדם)
בשבילה גיבורים עפים (שם הספר)
גמדים (שם מוקדם)
בשבילה גיבורים עפים (שם הספר)
הגבלות צפיה:
ישראל: הותר לכל
מדריך להורים:
ארץ מקור:
שפה מדוברת:
צבע:
צבע
הפצה בישראל:
הפצה רשמית
שעשועים
טריויה:
בשנות ה-190, המפיקים משה וליאון אדרי היו מוכרים סרטים הודים ותורכים לבית הקולנוע המקורי של משפחת נמוכי הקומה ניצולי השואה שבבעלותם היה קולנוע "כרמל-גנים". | עוד »
מבקרים ישראלים אומרים:
יותר מדי דברים נעדרים מהסרט, נאמרים בקריינות של אריק או הדמויות האחרות אומרות, ולא רואים את זה.
מבקר נבחר, אידיבי
קודם כל סרט מרגש, קולח ומצחיק; אך בה בעת זהו גם סרטו המורכב והטעון ביותר של הבמאי מאז "זעם ותהילה".
מבקר נבחר, ynet
אולי תאהבו גם את...
 עג'מי (2009) |
 עיניים פקוחות (2009) |
 דמדומים 2: ירח חדש (2009) |
מציג 10 מתוך 14 תגובות
שני החברים לספסל הלימודים מיאסי מבטאים את שמו של הבית ספר בהיגוי מוזר כמי שלעולם לא שמעו על המחזאי הלאומי שעל שמו קרואי בית הספר.
הערבוב הגמלוני בין עברית בשלל מבטאים מאולצים, מדוברת לפעמים בטעויות בסיסיות ולפעמים במשפטים מורכבים ללא רבב, העובדה שברגעים האינטימיים המהגרים מדברים ביניהם עברית, כל אלה מכרסמים בחוויית הצפייה - לפחות של יוצאי רומניה, ומה לעשות יש בארץ כמה מאות אלפים מהם.
אבל הכי מקוממת היא רשלנותו של נשר בטיפול בשואה של יהודי יאסי. מכל המקומות בחר אבי נשר לטפל בקהילה מיוחדת שבקרבה נטבחו, נרצחו, נרדפו עשרות אלפים, אבל לא בידי הגרמנים ולא במחנות ההשמדה בהם הוטבעו מספרים על הזרוע. לא צריך להיות מומחה בהיסטוריה כדי לדעת זאת, מספיק להקליד את המלים הרלוונטיות בגוגל. לדעתי זה גובל בזילות השואה.
אבל איכשהו אולי בגלל קריאת הספר קודם לכן
לא השאיר בי משהו חזק
עבר מעלי
אבל בסהכ קולנוע טוב יחסית
ממש קולנוע ישראלי במיטבו
משחק מעולה של אדיר מילר, דרור קרן ומיה דגן, סרט שאליו הצופה נשאב מהר מאוד.
סרט מצחיק מאוד אך יחד עם זאת גם קשה מאוד מבחינה רגשית.
לסיכום, מומלץ מאוד לצפיה.