"הנרדף" (2025) – ביקורת #2: סרט נטול מודעות עצמית

"הנרדף". גלן פאוול.

"הנרדף". גלן פאוול.

"הנרדף" חוזר בשנת 2025 עם הבמאי הבריטי החם של הרגע, אדגר רייט, חידוש לסרט מ-1987 שהיה אדפטציה לרומן הדיסטופי של סטיבן קינג. לא הצלחתי להבין בשביל מה ובשביל מי זה טוב, חוץ מחשבון הבנק של אולפני פארמאונט. המשחק מזעזע, ובמיוחד זה של גלן פאואל, התסריט כלל לא אמין (אפילו בסרטי אקשן מטומטמים צריך מינימום של הגיון פנימי), והכי חשוב: ב-1987 הסרט המקורי היה יכול להיחשב כסרט עתידני שבדיעבד צדק בול בנבואה שלו, אבל ב-2025 כשאנחנו חיים כבר את הדיסטופיה הזאת, בשביל מה אנחנו צריכים נבואה שאנחנו כבר יודעים שהגשימה את עצמה?

בן ריצ’ארדס (גלן פאואל) נמצא בתחתית הסולם החברתי – כלכלי בעולם דיסטופי עתידני שבו בערך 99 אחוז מהאוכלוסיה נמצאת בתחתית אותו סולם, ואין לו כסף לקנות תרופות לבתו החולה. הוא מקבל החלטה להשתתף בתוכנית הריאליטי האולטימטיבית "דה ראנינג מאן" שבמסגרתה יוכל לזכות במיליארד דולר ולרכוש תרופות עבורה, אם ישרוד 30 יום כשכל העולם, ליטרלי, מנסה לתפוס אותו- מה שאף מתחרה לא הצליח לעשות מעולם.

כאמור, השורה התחתונה היא למה בעצם היינו צריכים את הסרט הזה עכשיו? כשספרו של קינג יצא לאור ובעקבותיו הופקה הגרסה הקולנועית הראשונה ב-1987, חיינו בעולם נטול ריאליטי והיה ביצירה הזאת מימד של נבואה, אבל היום אנחנו טובעים בריאליטי שנהיה אכזרי יותר מעונה לעונה, אז למה אנחנו צריכים סרט שיגיד לנו את מה שאנחנו כבר יודעים?

מבחינת האיכות הקולנועית, אי אפשר לומר שהסרט המקורי היה יצירת מופת, אבל הוא היה סוג של אקשן בי-מובי שמודע היטב ל"בי-מוביותו". סרט שמודע להיותו מטופש, אבל עדיין נותן לך את התמורה כי טובה לכסף, בתנאי שאתה חובב הז'אנר כמובן. על הרימייק הנוכחי אני לא יכול לומר את זה. אפשר היה להסתפק בפרמטר אחד שמחדש או מתעלה על המקור, אבל אין אף פרמטר כזה פרט לתקציב, שקל לראות כי הוא מושקע יותר, אבל זה לא הופך את הסרט לטוב יותר. שוב, אני אעדיף בי מובי שמודע להיותו כזה, מאשר סרט אולפנים יקר שלא מודע לעבודה הגרועה שהוא עושה.

"הנרדף".

"הנרדף".

המשחק של גלן פאואל מזעזע ברמות אחרות, נטול ניואנס בודד לרפואה, וגורם להתגעגע אפילו למשחק של ארני בגרסה המקורית. שוורצנגר שחקן גרוע, אבל יש לו משהו שאין לפאואל ואתם כבר יודעים הרי למה אני מתכוון- יש לו מודעות עצמית.

העלילה גם לא אמינה במיוחד. לדוגמה, בתחילת המשחק כשבן ריצ'ארדס עומד בתור לאודישנים לתוכנית, המאבטחים במקום מכריזים שהנוכחים צריכים להיות ממושמעים ואפילו לא לדבר, אחרת יענשו. בכל זאת, מדובר בדיסטופיה טוטליטרית קיצונית בסגנון צפון קוריאה. ריצ'ארדס לא רק שלא שומר על שקט, אלא תוקף את אחד המאבטחים. משום מה הוא לא נענש ומוותרים לו סתם ככה, וזה קורה עדיין בשלב שבו הוא אנונימי לחלוטין, לא בשלב מאוחר יותר, כשהוא כבר מפורסם ומתייחסים אליו יותר בכבוד.

"הנרדף".

"הנרדף".

אחת ההחלטות היותר טובות שהתקבלו בגרסה המקורית הייתה לתת לכל אחד מ"הרודפים" בסרט תחפושת ומסיכה שתאפיין אותו. אני זוכר שבתור נער חיכיתי לראות מי יהיה הרודף הבא ומה יהיה האפיון שלו. בגרסה החדשה לכל הרודפים יש מסיכה גנרית שמסתירה את זהותם – עוד החלטה שגורמת לסרט להיות פחות טוב מהמקור.

דירוג: ★★½☆☆

הנרדף (ארה"ב, בריטניה, 2025)
בימוי: אדגר רייט | תסריט: אדגר רייטמייקל בקולסטיבן קינג | משחק: גלן פאוולג'וש ברוליןלי פייסקולמן דומינגוקייטי מ. או'בריאןדיויד זייסאמיליה ג'ונסמייקל סרהוויליאם ה. מייסי | צילום: צ'ונג צ'ונג-הון
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-13.11.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?