הסרט הישראלי "אחותי היפה" של מרקו כרמל, התחדש בקדימון רשמי לקראת העליה לאקרנים בשבוע הבא (15.9). הסרט הזה הוא הישראלי השני שיוצא לאקרנים בתקופה שבין ההכרזה על המועמדים לפרסי אופיר (11 מועמדויות, שני במספר זה אחרי "הערת שוליים" עם 13) לבין ההכרזה על הזוכים (שתיערך ב-22 בספטמבר), אחרי "בוקר טוב אדון פידלמן" שיצא לפני שבועיים. מבין החמישה המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הישראלית, זהו בסך הכל הסרט השלישי שיוצא לקולנוע (אחרי שני אלו שהוזכרו עד כה), ואני יודע ש"הערת שוליים" הוא הפייבוריט במירוץ לפרס, אבל בעיני "אחותי היפה" הוא הסרט הטוב מכולם. הספקתי לראות אותו בהקרנה מיוחדת לפני כחודש, ונהנתי. למרות שהעלילה שלו ודאי תישמע לכם גזענית ומיושנת ביחסה לעדות המזרח, אני דווקא לא מצאתי קשר מיוחד לעדות המזרח ומבחינתי אם רוב השחקנים המצוינים שמעטרים אותו היו ממוצא ארגנטינאי, הענין כנראה לא היה עומד על הפרק.
הסיפור משלב בין מציאות ודמיון, ובמרכזו משולש אהבה טעון בין ראמה (אוולין הגואל), המנהלת את משפחתה בנוקשות ושמרנות, תוך סגידה לאמונות תפלות ולשיחות אינסופיות עם הקיר המנהל את חייה; בעלה רוברט (משה איבגי), מאצ'ו ורודף נשים כפייתי; ומארי (ריימונד אמסאלם), אחותה הצעירה של ראמה, הרודפת אותם כדמות רפאים גם לאחר מותה.