"חייבים לדבר על קווין" – ביקורת

מאת נטלי וגיא דולינגר
28 בדצמבר 2011 בשעה 12:00
"חייבים לדבר על קווין". טילדה סווינטון.

"חייבים לדבר על קווין". טילדה סווינטון.

איך בוחרים שורה תחתונה לסרט כמו "חייבים לדבר על קווין", זו שאלה מעניינת. מצד אחד, חייבים להזהיר כי מדובר בסרט קשה, מטריד, חונק, ועוד ביטויים שלא מתחילים אפילו לתאר את התחושות שהסרט הזה יוצר אצל הצופה. מצד שני, הסרט מצוין, אחד הטובים שראינו לאחרונה. זו אמנם לא הפעם הראשונה שמדובר בסרט קשה לצפייה, ששווה צפייה (רק לאחרונה המלצנו על "העור בו אני חי", לפני זה על "משחקי שעשוע" ועוד) אבל בכל זאת ננסה להעביר את המסר בצורה קוהרנטית ומועילה…

הסרט "חייבים לדבר על קווין" מבוסס על ספרה של הסופרת ליונל שרייבר (סופרת אמריקאית שחיה באנגליה), רומן מתח פסיכולוגי והוא ספרה השביעי של הסופרת, שעברה 30 מו"לים עד שמצאה אחד שיסכים להפיץ את הספר המטריד. את העיבוד לסרט לקחה הבמאית, לין רמזי הסקוטית במקור, פנים פחות מוכרות בתעשייה ההוליוודית. רמזי בתפקיד התסריטאית, המפיקה, וכמובן – הבמאית, לוקחת על עצמה משימה לא פשוטה – והתוצאה, לפחות מבחינתנו, הינה יצירת מופת מטרידה.

הסרט מתאר את סיפורה של אווה (טילדה סווינטון), אישה ממוצעת ממעמד הביניים המתברגן, הנשואה לפרנקלין (ג'ון סי. ריילי) ונולד לה בן בכור, קווין (עזרא מילר). כביכול, סיפור רגיל. אבל קווין לא מתפקד על תקן הילד הרגיל, או שמא זוהי אווה שלא מתפקדת כאמא רגילה… בכל מקרה, משהו ביחסים המשפחתיים מסובך ולא הולך כמו שצריך. הסרט מתעסק ביחסים המורכבים בין האם לבנה, ובהשפעות של כך על עיצוב אופיו של הבן. השאלות והתהיות שהסרט מעלה הינן קשות, שכן קווין עתיד לבצע מעשה איום, ואווה עתידה להתמודד עם אותו מעשה של בנה.

"חייבים לדבר על קווין". טילדה סווינטון, ג'ון סי. ריילי.

"חייבים לדבר על קווין". טילדה סווינטון, ג'ון סי. ריילי.

אחת השאלות שמעסיקה את הצופה במהלך הסרט ולאחריו, היא האם תינוק יכול להיוולד אכזר, או שמא האמא (והאבא) אחראית לכך? מה ההורים מעבירים לילד, במודע ושלא במודע. האם מדובר באופי, האם בחינוך, האם בשילוב של שניהם – וכמה אחריות יש להורים על מעשי ילדיהם. נשמע כבד? אכן. כבד, קשה, מטלטל, אבל חזק מאד.

צריך להודות שמדובר בליהוק די גאוני, מדויק להחריד, של טילדה סווינטון (המכשפה הרעה ב"ספורי נרניה", "מייקל קלייטון", "לקרוא ולשרוף" ועוד) בתור האמא. סווינטון, בתפקיד קשה במיוחד, עושה בסרט הזה מה שאף אחת אחרת, לדעתנו, לא יכולה הייתה לעשות טוב ממנה. את ג'ון סי. ריילי, שבימים אלה גם מככב בסרט "אלוהי הקטל", גם שמחנו לראות בתפקיד האבא בסרט, על אף תפקידו השולי יחסית.

מי שכן נשמע עליו הרבה בעקבות הסרט הוא השחקן שמשחק את קווין בבגרותו, עזרא מילר, פנים חדשות יחסית בתעשיית הקולנוע. מילר, בן 18 כיום, בתפקיד קווין הפסיכופט, בהחלט מקפיץ לעצמו את הקריירה יותר ממה שניתן לתאר. אין מישהו שלא מדבר על מילר היום, וכנראה שעוד נשמע עליו הרבה…

"חייבים לדבר על קווין".

"חייבים לדבר על קווין".

הסרט מתאפיין בקפיצות בזמן, שחייבים להעריך אותן שכן לא מדובר בסרט "אחורה-קדימה", אלא במלאכת מורכבת של סיפור המעשה תוך הגעה מדויקת לקליימקס של העלילה. יש פה משחק מורכב של זמנים, של דמויות, של שינויים, והכל תוך עריכה וצילום קשים ויצירתיים מאד.

אז עם ניסיון רב לא להרוס את הסרט (ובאופן די חד פעמי נמליץ גם לא לראות את הטריילר ולבוא "דף חלק" לצפות בסרט לקולנוע), השורה התחתונה של הסרט היא התמודדות לא פשוטה עם שאלות מהותיות, גורליות, פסיכולוגיות, פסיכוסומאטיות ומה לא… קשה לנו לראות מישהו שיישאר אדיש לסרט כזה. בהצלחה!

דירוג: ★★★★½

חייבים לדבר על קווין
אנגליה, ארה"ב, 2011
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-29.12.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
לין רמזי
תסריט:
לין רמזי
הפקה:
ג'ניפר פוקס
משחק:
טילדה סווינטון
ג'ון סי. ריילי
סיובהן פאלון

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?