"הוגו" – ביקורת

מאת
22 בפברואר 2012 בשעה 11:06
"הוגו". אסא באטרפילד.

"הוגו". אסא באטרפילד.

אין ספק שמרטין סקורסיזה, במאי "הוגו", אוהב סרטים, וסביר להניח שמה שמשך אותו לעיבוד הקולנועי של הספר "התגלית של הוגו קברה" הוא קו העלילה על הקולנוען. אם אגלה פה את שני המשפטים שמסכמים את הסיפור ב"הוגו" תבינו כמה הוא רזה ולא מושך. העובדה שהסרט עשוי טוב במעטפת יפה ובתלת מימד מצליחה רק במעט להסתיר את המחסור בסיפור (מושך).

במרכז העלילה הוגו, ילד יתום שמתגורר לבדו בתחנת רכבת בפריז. הוא משפץ סוג של רובוט, מתעמת עם ז'ורז' (בן קינגסלי), בעל חנות הצעצועים בתחנה, ויוצא ל'הרפתקה' עם איזבל (קלואי מורץ, "קיק אס"), בת הסנדקות של ז'ורז'. התנהגותו של ז'ורז' כלפי הוגו מוזרה בהתחשב בעובדה שהחנות לא חדשה והוגו דייר ותיק במקום.

חלק גדול מאוד מהסרט מתרחש במתחם הסגור של התחנה, וישנן ארבע דמויות משנה שמאכלסות אותו: בעלת בית הקפה ובעל דוכן העיתונים (פרנסיס דה לה טור וריצ'ארד גריפית'ס, ששיחקו יחד ב"נערי ההיסטוריה"), שוטר התחנה ובעלת דוכן הפרחים (סאשה ברון כהן מ"בוראט" ואמילי מורטימר מ"שאטר איילנד"). סיפורי החיזור של שני הזוגות הללו מלווים את הסיפור המרכזי והם כל כך משניים ורגילים שאפשר היה לוותר עליהם ולקצץ את זמן ההרצה של 126 דקות, אך אז הסרט היה מתרוקן כמעט לגמרי מדמויות ותוכן. קטעי הפלאשבק עם ג'וד לאו מוצלחים, ויש משהו מפוספס ולא ברור עם דודו של הוגו (ריי וינסטון).

בסרט נעשה שימוש מוצלח מאוד בתלת מימד, בעיקר בחצי הראשון שלו. קשה להוסיף, לחדש ולהפתיע כשרוב הסרט מתרחש באותו מקום. בחצי השעה הראשונה יש גם תנועות מצלמה בלתי רגילות. מאז תחילת שנות ה-90 ביים מרטין סקורסיזה סרט טוב אחד בלבד ("השתולים" מ-2006). בכל הסרטים שלו מאז העיצוב האמנותי, הצילום והמוסיקה -כל ההיבטים הטכניים החשובים- היו מוצלחים אך הסרטים פחות או בכלל לא היו טובים, ביניהם "כנופיות ניו יורק" ו"הטייס". הקטע המרשים ביותר ב"הטייס" היה התרסקות המטוס של הווארד יוז (ליאונרדו די'קפריו) כשהוא מגרד גגות בתים בדרך. ב"הוגו" יש קטע של התרסקות רכבת.

אין הרבה דיבורים בפתיחת הסרט, ולא סתם ג'ייסון רייטמן (במאי "ג'ונו", "תלוי באויר" ו"תקועה") דיבר בראיון על כך שסרטים רבים השנה מלאים בשתיקות (ביניהם "הארטיסט" האילם, "עץ החיים", "דרייב", "סוס מלחמה", "אנקת גבהים"). המחסור בדיאלוגים והצפייה מרחוק של הוגו במה שקורה בתחנה הוא חלק מהמחווה, אם תרצו, שהסרט עושה לסרטים האילמים בכלל, ולסרטים האילמים הראשונים בפרט- עם הופעות של כל מה ומי ש'צריך': "מסע אל הירח", הילדה שקופצת על חבל, "שוד הרכבת הגדול", באסטר קיטון, הרולד לויד, צ'רלי צ'פלין ועוד. סאשה ברון כהן עושה במיטב יכולתו כדי להיות האתנחתה הקומית בתפקידו המצומצם בסרט. כשהוכרזו המועמדויות לגלובוס הזהב הופתעתי לגלות ש"הוגו" מועמד בקטגוריית הדרמה ולא בקומדיה, אך עכשיו אני מבין למה.

"הוגו". סשה ברון כהן, אסא באטרפילד.

"הוגו". סשה ברון כהן, אסא באטרפילד.

הסרט עלה סכום אסטרונומי של 170 מיליון דולר והרוויח פחות מ-70 מיליון בארה"ב, ובמקרה הזה הסיבה לחוסר ההצלחה ברורה לי. למי הסרט פונה? למרות שגיבור הסרט, הוגו קברה, בן 12, ילדים יתקשו למצוא עניין בסיפור החיפוש שלו (גם שני חלומות בסרט מורים שילדים אינם קהל היעד המרכזי), ומבוגרים ישתעממו מההתנהלות של הסרט. במקום להיות סרט לכל המשפחה, שיכולים ליהנות ממנו בני כל הגילים, יצא סרט לחובבי תולדות הקולנוע בלבד. וזה ההסבר, אולי, לכך שהסרט מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב (סרט, במאי ופס-קול) ול-11 פרסי אוסקר, יותר מכול סרט השנה.

דירוג: ★★½☆☆

מה דעתכם על הסרט? השאירו תגובה!

הוגו
ארה"ב, 2011
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-23.02.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
מרטין סקורסזה
תסריט:
ג'ון לוגן
בריאן סלזניק
משחק:
אסא באטרפילד
קלואי מורץ
בן קינגסלי
סשה ברון כהן
אמילי מורטימר
כריסטופר לי