"העזרה" – ביקורת

מאת
20 בפברואר 2012 בשעה 0:54
"העזרה". ויולה דיויס (משמאל) עם אוקטביה ספנסר.

"העזרה". ויולה דיויס (משמאל) עם אוקטביה ספנסר.

סרט הדרמה "העזרה" מוכיח כיצד באמצעות שחקנים טובים ובימוי טוב, ניתן להתגבר על דמויות סטראוטיפיות שראינו כבר עשרות פעמים ולהגיש סרט מוצלח במידת מה. נושא האפרטהייד בדרום האמריקאי של שנות ה-1960 מטופל כאן בכפפות של משי, אך ככל הנראה היה די בצורה זו כדי למשוך את הקהל כהה העור לגדוש את אולמות הקולנוע בארה"ב ולהפוך אותו להצלחה קופתית מסחררת.

את הסרט ביים טייט טיילור, צעיר לבן ששיחק בכמה תפקידים קטנים בסרטים (בין היתר ב"קר עד העצם"), וזוהי הפעם השניה שלו מאחורי המצלמה בסרט ארוך. אם תהיתם כיצד הוא הגיע לביים סרט על נשים שחורות במיסיסיפי, אז מלבד היותו יליד המדינה, הוא גם חבר טוב של מחברת הספר "העזרה" עליו מבוסס הספר, קתרין סטוקט, גם היא לבנה. מצבם של השחורים בדרום האמריקאי של שנות ה-1960 לא מהדהד מהסרט, כאמור. לפי הסרט, רוב הלבנים הדרומיים היו ביחסים סימפטים עם משרתיהם השחורים – שהמילה עבדים הינה מתאימה יותר לתאר את תפקידם – ורק כאשר הושפעו מידי אינדיבידואלים מסוימים, הכף נטתה לצד השני. על האלימות התמידית ברחובות וההפרדה הנוקשה שהונהגה (על פי חוק) במקומות ציבוריים בין לבנים לשחורים, תשמעו רק בסוף הסרט ובקצרה. לטיילור ולסופרת סטוקט, היה מענין יותר להתעסק אך ורק בבתים ובשירות, כך שההפרדה שאנו נחשפים אליה ביתר תשומת לב מתבטאת בהוספת מתקן שירותים נפרד למשרתים השחורים, השונה מזה של האדונים הלבנים.

עלילת הסרט מתמקדת בבירת מיסיסיפי, ג'קסון, ובמספר משפחות צעירות בה. הבעלים כולם עובדים וכמעט אינם נראים על המסך, ותשומת הלב מופנית לנשים הלבנות ויחסן למשרתות השחורות שלהן. הקונצנזוס ברור: המשרתות הן משרתות, אבל גם הן בנות אדם. לפחות עד שמתערבת הילי הולברוק (ברייס דאלאס האוורד), ומשנה את הקונצנזוס: לא עוד המשרתות הן אחת האדם, אלא הן גזע נחות יותר שאפילו לא ראוי שתשתמשנה באותם מתקני שירותים כמוה וכמו חברותיה הלבנות. היא אינה חוששת להביע את העמדות הגזעניות שלה בריש גלי, גם לאוזני המשרתות המסכנות שסובלות בשקט. הראשית מבין הסובלות היא אייבילין (ויולה דיויס), המשרתת של אליזבת' ליפולט (אנה או'ריילי), אשר נעתרת לבסוף לבקשותיה של אחת הלבנות, סקיטר פילן (אמה סטון), להתראיין ולכתוב ספר על מצבן של המשרתות השחורות באמריקה. לחגיגת הזיכרונות מצטרפת מיני ג'קסון (אוקטביה ספנסר), שהתנהגותה היא שיא הסטראוטיפ השחור.

"העזרה". ויולה דיויס.

"העזרה". ויולה דיויס.

סטון חביבה לעיניים בצורת המשחק שלה וחרף הסלסול המשונה שעשו לה בשיער, ככל הנראה כדי להפיח אמינות בבעיות הביטחון העצמי של הדמות אותה היא מגלמת, אשר מעולם לא יצאה לדייט עם בחור. מי שגונבת את ההצגה בקרב הנשים הלבנות היא ג'סיקה צ'סטיין בתפקיד סיליה פוט – אישה קצת מטורללת בהתנהגותה, ומנודה מהקליקה הלבנה בשל שמועות על גניבת בחור לאחת הנשים בה. ויולה דיויס רצינית מאד באופן קבוע בסרט, אך מצליחה לרגש בכמה רגעים אינטימים שמעניק לה התסריט. גם ספנסר – שקיבלה את התפקיד הסטראוטיפי ביותר בסרט של האישה השחורה הבהמתית שלא מוכנה לסבול כל התנהגות כלפיה למעט זו של בעלה המכה – מצליחה לעשות חסד עם הקלפים שחילקו לה.

העובדה שהסרט אינו מתעכב על כמעט שום דבר ומתנהל בקצב די טוב עד לרגע המכריע בחייו של הספר הנכתב בו, מתנהלת דווקא לטובתו. בשילוב עם המשחק הטוב וכמה רגעים מרגשים בתסריט, "העזרה" הוא סרט מכובד חרף כל מגרעותיו (בעיקר התסריטאיות) וככל הנראה הטוב ביותר שעסק בענייני שחורים בדרום ארה"ב מאז "לזכור את הטיטאנים" בתחילת המאה הזו (אם לא היחיד שעשה זאת והגיע להפצה בבתי הקולנוע בארץ). אך נושא העיסוק שלו הוא ככל הנראה מה שגרם לו להצלחה הקופתית המסחררת: הוא פתח עם למעלה מ-26 מיליון דולרים בארה"ב ונשאר בפסגת טבלת שוברי הקופות כמה שבועות ברציפות. עכשיו משיש נשיא שחור למעצמה החזקה בעולם, אזרחיה נהנים כנראה להיחשף או להיזכר בהיסטוריה לא כל כך רחוקה – רק יובל אחד אחורה, לא רחוק מגילה השלם של מדינת ישראל. הוא מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס שלא מגיע לו, ופרס לשלוש שחקניות בו – דיויס (שאילולא היתה מתמודדת מול מריל סטריפ, ככל הנראה הפרס היה בכיס שלה), ספנסר וצ'סטיין.

דירוג: ★★★½☆

מה דעתכם על הסרט? רשמו לנו תגובה מתחת!

העזרה
ארה"ב, 2011
הפצה: החל מה-08.09.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
טייט טיילור
תסריט:
טייט טיילור
קתרין סטוקט
משחק:
אמה סטון
ויולה דיויס
ברייס דאלאס האוורד
אוקטביה ספנסר
ג'סיקה צ'סטיין
אנה או'ריילי
אליסון ג'אני