"חמש החברות האחרונות שלי" – ביקורת

מאת אופיר איל
10 במאי 2012 בשעה 13:00
"5 החברות האחרונות שלי". ברנדן פטריקס.

"5 החברות האחרונות שלי". ברנדן פטריקס.

דמות ראשית הבוחנת מערכות יחסים מעברה על מנת ללמוד משהו על יכולותיה בתחום הרומנטי, היא הרעיון עליו נשען הסרט "חמש החברות האחרונות שלי", ולא בהצלחה. הסרט, המוגדר כקומדיה, זוכה להגדרה זו כברירת מחדל מאחר והרגעים המשעשעים בו מועטים והוא בעיקר מתיימר להעביר בקלילות מחשבות על רגש האהבה. התוצאה הנה אסופת מערכונים בינוניים על סיטואציות שונות העשויות לעלות במהלך מערכת יחסים רומנטית, שהגיעו למסך הגדול באמתלת סיפור עלילתי.

במאי הסרט, ג'וליאן קמפ, שזה לו הסרט השני, בחר לעבד את ספרו של אלן דה בוטון משנת 93' "חיבורים של אהבה" ולהופכו לסרט באורך מלא. מלבד הבימוי, אחראי קמפ גם לתסריט ובחירתו לשמר את אופי הספר גם על המסך הגדול אינו לטובת התוצאה הסופית. בנוסף, הרקע העשיר של קמפ בתחום הטלויזיה ניכר גם הוא מפתיחת הסרט ועד סופו, עובדה שגם כן אינה מסייעת לסרט להפוך ליותר מאוסף סיטואציות רנדומליות, מלאות אפקטים יצירתיים, פחות או יותר, ועמוסת מטאפורות ויזואליות בינוניות.

רעיון בחינת מערכות היחסים הקודמות של הגיבור כציר עלילתי שימש סרטים רבים בעבר, בין אם באופן איכותי ("נאמנות גבוהה") ובין אם קומדיה אמריקאית קלילה ("מה המספר שלך"). הפעם לעומת זאת, נראה שהקונספט מתפקד בעיקר כגימיק שיווקי למשיכת הצופים מאחר והסרט לא ממש מציע גיבור ואין בחינה של מערכות יחסיו הקודמות, אלא בתמונות מדגמיות קצרות.

במרכז הסרט עומד בחור צעיר בשם דאנקן (ברנדן פטריקס), שכישלון חמש מערכות היחסים האחרונות שלו מביאים אותו למצב אובדני. על מנת להבין את הייאוש הקיצוני אליו נקלע הגיבור, הסרט מפנה את הצופה לבחינה, ברובה שטחית, של קשריו הרומנטיים בעבר. מכאן, לאורך כ-90 דקות, מוצגות בפנינו חמש חברותיו האחרונות של דאנקן (הבולטת מביניהן היא נעמי האריס היפה) ויחסיו עמן, כולם מתוארים בצורה לא ברורה וחד ממדית, כמעט כמו הגיבור עצמו.

"5 החברות האחרונות שלי". ברנדן פטריקס.

"5 החברות האחרונות שלי". ברנדן פטריקס.

הנאמנות לספר עליו הסרט נשען, עומדת כקושי העיקרי שלו. "חיבורים של אהבה" הוא בעיקרו בחינה מיקרוסקופית של רגש האהבה ואוסף מאמרים המנתחים סיטואציות המתפתחות בעקבות רגש זה. מאחר והעיבוד הקולנועי כשל מלספק אלטרנטיבה עליליתית מגובשת לאוסף המחשבות הפילוסופי שמציע הספר, התוצאה הינה אוסף דמויות שמטרתן למלא סיטואציות מקוטעות המתיימרות מחד לשעשע ומאידך להציע אנקדוטות על אהבה. יחד עם זוויות צילום המתאימות בעיקר למדיום הטלוויזיוני, נראה כי הסרט יצליח יותר כסרט טלויזיה חינוכי ומשעשע על אהבה ובוודאי אין בו על מנת להחזיק סרט באורך מלא.

מאחר והסרט יצא בבריטניה כבר ב- 2009 ולא זכה להצלחה או דירוג גבוהים, לא ברור מה גרם להביא אותו לאקרני הארץ כעת. הקושי העלילתי בצירוף עומס המטאפורות המתחכמות הכללי בסרט, הופכות אותו למיותר לצפיה.

5 החברות האחרונות שלי
אנגליה, 2009
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-10.05.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
ג'וליאן קמפ
תסריט:
אלין דה בוטון
ג'וליאן קמפ
משחק:
ברנדן פטריקס
נעמי האריס
קלי אדמס
ססיל קאסל