"באטלשיפ" – ביקורת #1

"באטלשיפ".

"באטלשיפ".

"באטלשיפ" הוא מהסרטים שהתחילו מרעיון שכל-כולו "בוא נעשה סרט קיץ, עמוס אפקטים, עתיר תקציב, נפוצץ דברים על המים". לא באו לפה לספר סיפור, לרגש או להפתיע. ובזאת הסרט מצליח למלא את מה שיצאו לעשות: האפקטים טובים, קטעי הפעולה מוצלחים והדמויות בסדר. סביר להניח שכאשר תרגמו את שם המשחק Battleship ל"צוללות" לא שיערו שהמשחק ייתן השראה לסרט פעולה באותו השם, לכן נקרא הסרט בעברית "באטלשיפ" ולא "צוללות", כי יש בו משחתות ונושאת מטוסים, אך צוללות אין בו.

בשום אופן אל תנסו לחפש היגיון בעלילה הבאה: אלכס וסטון הופר הם אחים שמשרתים בחיל הים האמריקאי. סאם, חברתו של האח הצעיר אלכס, היא בתו של האדמירל שיין. כל הגברים המוזכרים לעיל שוהים על שלושה כלי שייט שונים מתוך מעל עשרה בלב האוקיינוס לחופי הוואי בתרגיל בין-לאומי הכולל צוותים מיפן. יפן-ארצות הברית-הוואי שווה כמובן התקיפה היפנית על פרל הרבור שבהוואי במלחמת העולם השנייה. ובזמן התרגיל הלז מגיעים לכדור הארץ יצורים מהחלל בחמש חלליות, שחלקן נוחתות מיילים ימיים ספורים מהתרגיל המתנהל.

ההתחלה המבדרת של הסרט היא כמו התחלה של סרט אסונות שבה מכירים את הדמויות לפני המאורע שמחריב את עולמם (במקרה הזה: את העולם), ונראית גם כשרשרת של פרסומות (לחיל הים האמריקאי, לבוריטו עוף ועוד כמה מוצרים עלו לי לראש תוך כדי הצפייה). אחרי קטע הפעולה המרשים יש ירידה בעניין בסרט כי הדמויות והמצבים שבהם הן מצויות לא מספיק מוצלחים, וכשהעניינים שוב מתחילים לרגוש, הסרט שוב עולה על הגל הנכון. שימו לב, אם עוד תהיה לכם סבלנות אחרי למעלה משעתיים של הסרט, יש עוד קטע בסוף הכתוביות.

זהו הסרט הטוב ביותר של פיטר ברג (שחקן, שגם מגיח לשני רגעים בסרט), שזו לא חוכמה כשבאמתחתו "הנקוק" המצליח שהיה פספוס גדול וסרטים כל כך גרועים שעדיף שלא להזכיר אותם. חלק גדול מדי של הקטעים ב"באטלשיפ" מרגישים כמו קטעים שצילמו בשביל הקדימון, עד שדמות אחת אומרת את אחד המשפטים המצחיקים בסרט (הלא-מספיק מצחיק הזה): "מי מדבר ככה?" מי באמת? ובנוגע להומור, רוב הניסיונות להצחיק אינם צולחים מכיוון שהם נופלים על דמות לא מוצלחת בשם אורדי שאותה מגלם ג'סי פלמונס (הסדרה "אורות ליל שישי"), שנראה כמו אחיו הצעיר, הלא-יפה והמשתדל-יותר-מדי של מאט דיימון.

"באטלשיפ". טיילור קיטש, ריהאנה.

"באטלשיפ". ריהאנה, טיילור קיטש.

טיילור קיטש (שגילם את התפקיד הראשי ב"ג'ון קרטר" השנה) בסדר כאן. עמדתי לכתוב שהוא יותר כריזמטי מג'וש הארטנט ("פרל הארבור"), אך זו לא חוכמה. האדמירל שיין (ליאם ניסן) נעלם לחלק גדול מאוד של הסרט בלי הסבר, והזמרת ריהאנה לא בולטת אך לא מאכזבת כרייקס, שמיומנת בכל דבר: היא יושבת על המכ"ם, היא יוצאת למשימה בשטח, היא מסתובבת עם רובה במסדרונות ספינת המלחמה.

דירוג: ★★★☆☆

באטלשיפ
ארה"ב, 2012
הפצה: החל מה-03.05.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
פיטר ברג
תסריט:
אריק הובר
ג'ון הובר
משחק:
טיילור קיטש
טדאנובו אסאנו
ריהאנה
ג'סי פלמונס
ג'ו פנס
ברוקלין דקר
ליאם ניסן

סתמאחד

סרט מדע בדיוני טוב מאוד. זו בדיוק הסיבה שלא יצליח, מפני שלקהל כיום יש טעם רע שמעדיף פנטזיות, ערפדים וגיבורי על מטופשים בטייטס, על פני מדע בדיוני טוב.
כרגיל למבקרים בישראל אין שום דעה משל עצמם. הם בודקים את מידת הצלחת הסרט בארה"ב וקובעים את דעתם בהתאם. שיטה בדוקה להפוך את הקהל הישראלי לילדותי, נאיבי וטמבל, בדיוק כמו הקהל האמריקני.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?