"עצם העניין" – ביקורת

מאת נטלי וגיא דולינגר
30 ביוני 2012 בשעה 7:30
"עצם העניין". דיאן קיטון.

"עצם העניין". דיאן קיטון.

נטלי – אף על פי שלא הגעתי עם ציפיות גבוהות מלכתחילה, ואף לא עם שמץ התלהבות, עדיין אפשר לומר שהתאכזבתי מהסרט "עצם העניין". נכון, אפשר להבין באיזה סרט מדובר רק מהטריילר שלו, ואין לי על מי להלין אלא על עצמי, אבל בכל זאת – גם סרטים כאלה צריכים לדעת לספק את הסחורה ולא לשעמם, לאכזב ולהוות דוגמא מובהקת לקלישאות מתות. כן, "עצם העניין" הוא בעצמו קלישאה מיושנת, גוססת, שחבל שלא הרדימו מבעוד מועד.

לא ברור מה עצוב יותר בהקשר הסרט הזה: העובדה שמישהו החליט שזה תסריט ששווה להשקיע בו כסף טוב ולעבד אותו לכדי סרט הוליוודי, או עצם השתתפותם של שחקני קולנוע מוכרים וחצי-מוכרים, אשר לחלקם סרטים טובים בארסנל. בכל מקרה, עצם השילוב של סרט גרוע, עם שחקנים ש'תפסתי מהם' (מי פחות ומי יותר), כנראה עשה את שלו, וכמעט העביר עלי את דעתי.

לורנס קסדן הוא שאחראי הן על התסריט והן על הבימוי. מי שהשם מוכר לו, שייזכר בשמות כגון "תייר מזדמן", "החברים של אלכס", "סילברדו", "גרנד קניון", "לוכד החלומות" ועוד. וכן, בחלק ניכר מרשימה זו כיכב קווין קליין, שמשחק גם בסרט הזה. מצד שני, הוא גם זה שאחראי על תסריטי חלק מסרטי "מלחמת הכוכבים". כלומר, טווח הז'אנרים של קסדן מגוון משהו. אולי זו הטעות הבסיסית בענייננו.

"עצם העניין". קווין קליין.

"עצם העניין". קווין קליין.

"עצם העניין" עוסק בזוגיות, מאוחרת או מוקדמת, מוזרה או מיוחדת, מלבלבת או דועכת (מן הסתם יש כמה סיפורים שזורים וכל אחד מהווה מאפיין אחד שונה מהשני), תוך כדי סיפור אהבה בין בני אדם לכלב אחד חמוד. מי שראה את הטריילר כבר הבין כיצד הכלב בו עוסק הסרט נמצא על ידי משפחה, מאומץ ומבוית על ידיה – עד שהולך לאיבוד והופך את החיים הקטנים והיפים של המשפחה וסובביה – לסיר רותח של מתחים פנימיים, בין-זוגיים וזוגיים.

הסרט מתאפיין בתכונה מטרידה משהו אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות, והיא הניסיון להביא לסרט אחד המון כוכבים, כלומר להעמיס (או להמאיס) את הסרט במיליון פרצופים מוכרים ואהובים, ולקוות שזה ימשוך את הקהל בלי בעיה (מה שבוודאי עוזר יותר מאשר מקלקל), אבל תוך כדי גם לירוק בלי בושה בפניהם של הצופים המאוכזבים שנותרים עם פרצופים מוכרים אבל חרא של סרט.

כך, ניתן למצוא את דיאן קיטון המזדקנת, קווין קליין, סאם שפרד, דיאן ווייסט, ריצ'ארד ג'נקינס, אליזבת' מוס וכמובן… איילת זורר שלנו (אכן, גאווה ישראלית). מלבד קיטון המעצבנת, שמשחקת את הדמות הכי מוכרת שלה וכנראה זו הסיבה שמאסנו בכך, כל שאר השחקנים עושים עבודה ממוצעת מינוס. Nothing to write home about. זוהי כנראה גם המהות של הסרט עצמו. דווקא זורר עצמה מקסימה, מרתקת, יפהפיה ונהדרת, וזוהי אכן תחושה סובייקטיבית לחלוטין בלי קשר להיותה 'אחת משלנו'.

"עצם העניין". איילת זורר.

"עצם העניין". איילת זורר.

לסיכום, הטריילר של הסרט מסכם היטב את הסרט ומעבר לו מדובר רק בפסיכולוגיה זוגית בשקל. חבל שמדי פעם יוצאים סרטים כאלה מיותרים לבתי הקולנוע שגורמים לסרטי דרמה קלילים אחרים להיראות כל כך הרבה יותר מוצלחים, לחינם.

נ.ב. "פה קבור הכלב / פה קבור הכלב / זהו עצם העניין – לא, זה עצם של הכלב / אבל הכלב מת מזמן – טוב זה עצם העניין". מאז שראיתי את הסרט "עצם העניין", השיר של כוורת לא יוצא לי מהראש. כנראה שתרגום שם הסרט (באנגלית: Darling Companion) היה פחות חשוב כמו הניסיון להכניס את נושא הסרט, הלא הוא כלב, לכותרת – ויהי מה. לא שמדובר בעניין כה דרמטי, אבל עדיין חשבתי שראוי להבהיר את הנקודה הזו.

דירוג: ★☆☆☆☆

עצם העניין
ארה"ב, 2012
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-24.05.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
לורנס קסדן
תסריט:
לורנס קסדן
מג קסדן
משחק:
דיאן קיטון
קווין קליין
דיאן ווייסט
ריצ'ארד ג'נקינס
אליזבת' מוס
מארק דופלס
איילת זורר