"עלייתו של האביר האפל" – ביקורת #3

מאת
21 ביולי 2012 בשעה 14:06
"עלייתו של האביר האפל". כריסטיאן בייל.

"עלייתו של האביר האפל". כריסטיאן בייל.

לא אהבתי את "עלייתו של האביר האפל". אנשים מתבלבלים בין סרט שעשוי טוב לסרט טוב. כשאני שואל אנשים איך סרט כלשהו והדבר הראשון שהם מדברים עליו הוא הצילום, אני מבין שזה כנראה לא סרט שאני אוהב. כדאי שהסרט ייראה טוב, אבל זה לא הדבר החשוב ביותר. ב"עלייתו של האביר האפל" הסאונד מדהים, כריסטיאן בייל מוצלח בתפקיד הראשי (אלון אבוטבול מופיע הרבה לפניו כד"ר פאוול), וגם: המוסיקה המוצלחת של הנס זימר -כמעט כתבתי "מתנגנת"- רועמת במהלך 160 דקות לפחות מתוך 167 דקות הסרט.

** שימו לב: זוהי ביקורת המיועדת לאנשים שראו את הסרט (עם המון דברים בסוגריים) **

כריסטופר נולאן הוא במאי מוכשר שיודע להעמיד סצנות מוצלחות ולתזמר קטעי פעולה מרשימים.  ויש לו רעיונות יפים, אך כתסריטאי -יחד עם אחיו- הוא נכשל שוב ושוב (ב"התחלה" היה רעיון טוב, שוב- עשוי מעולה, אפקטים מרשימים, אך הסיפור לא שירת טוב את הרעיון והיה חסר חוש הומור באופן משווע). "עלייתו של האביר האפל" סובל מעודף דרמטיות, ואני לא מתכוון לחלקים של הלחץ ההגיוני מפצצת האטום (שאליה עוד אגיע), אלא לרגעים שונים בעיקר בתחילת הסרט, כמו – אך ממש לא רק – בדוגמה הזאת: בשיחה הראשונה בין ברוס ויין (כריסטיאן בייל) ללשיוס פוקס (מורגן פרימן). המוסיקה מנסה לרמוז לנו שיש פה מתח אבל אין פה שום כלום, זו שיחת רקע, תרגיעו. זה זה כמו לביים הכנת ביצת עין כסרט אימה, ובסוף הביצה מועברת מהמחבת החמה לצלחת, זהו, זה לא הוסיף שום דבר למתח.

זהו סרט פעולה שבמקרה הדמויות שלו מעולם הקומיקס. מה זה משנה? הקלישאה הכי שחוקה בסרטי פעולה היא הרשע שפועל מתוך נקמה על משהו שהגיבור עשה לבני משפחתו (ולהפך, הגיבור שיוצא לפגוע באחראים על מות יקיריו). דווקא היתרון של הרשעים בקומיקס הוא היומרה שלהם להשתלט על העולם, הרצון שלהם להיות השליטים הכי חזקים, לנהל את העולם. וב"עלייתו של האביר האפל" ביין רוצה נקמה, והוא רוצה שברוס ויין יסבול.

כמו הרעים ברוב הסרטים, חס ביין על חייו של באטמן ולא הורג אותו. זה קורה הרבה בסרטים. הוא "שובר את גבו" ומשליך אותו לכלא. הוא רוצה שברוס ויין/באטמן יראה את מה שהוא מחולל לעירו האהובה ויהיה עד להרג מיליוני בני אדם (כלומר: האירוע משודר לכל אומות העולם, והדבר לא קורה מחוץ לעיניי מצלמות באפגניסטן או בסודן). אגב, משום מה מתעקשים וחוזרים ואומרים בסרט "הבאטמן" ולא פשוט "באטמן".

בכלא הזה, שבו יושב גם אסיר עיוור שמדבר בשפה זרה כלשהי (אורי גבריאל הישראלי), יש פתח שדרכו ברח רק אדם אחד אי פעם. אנשים צריכים תקווה, לכן הפתח שדרכו מבצבץ אור היום. מי שמצליח לטפס על הקיר שם – לחופש נולד (מוזר שאף אחד לא מגיע מלמעלה ועוזר לאסירים להימלט, כי שומרים אין שם). אז מה ביין כל-כך כל-כך (פעמיים בכוונה) מתפלא לראות אחרי זה את באטמן? …אף אחד בסרט לא מופתע כשהם תמיד מוצאים אחד את השני בדיוק בזמן שהם צריכים ברחבי רחובות העיר הגדולה- בסרטים, כמו בחיים, הכול עניין של תזמון; מינון הוא תזמון: רווחי הזמן בין המקרים, ובסרט הזה זה קורה יותר מדי פעמים. ואיפה כל האנשים בעיר? אמורים להיות מיליונים, שילכו לעבודה, שיתפרעו כי סוף העולם מגיע, שיפחדו, שישארו בבתים, שינסו לברוח, איפה הם?

פניו של ביין מכוסים במסכה שעוזרת לו לנשום. הקול של טום הארדי ("התחלה", "זאת מלחמה") מרגיז למדי ותנועות הגוף החוזרות שלו לא מצליחות להביע הרבה. מת'יו מודין מופיע בתפקיד של פוליטיקאי מעצבן ופחדן שהוכנס כי ידוע ש"צריך מישהו שיתנגד למפקח גורדון, מישהו קצת רשע בצד של הטובים מול ביין, הפחדן שימות בסוף כמובן." מה אחד מאלפי הדברים המוצלחים והמקוריים ב"הנסיכה הקסומה"? שהילד שואל את סבא שלו "מי הורג את המפרדינק, מי הורג את המפרדינק בסוף?" והסב משיב: "אף אחד. הוא חי בסוף." והנכד מתפרץ: "מה!? אז בשביל מה אתה קורא לי את זה? מה זה שווה?" ב"עלייתו של האביר האפל" אין מקוריות שכזאת. גם באטמן לא ימות בסוף. ונעשה פה שימוש גם בקלישאה הקולנועית מספר 25: הרשע מכוון אקדח על הדמות הראשית ואז נורה מאחור בידי מישהו שהיה חסר הכרה, חשבנו שמת, או שנטש את הדמות הראשית מוקדם יותר בסרט. כשבמקרה הזה אני לא חושב שמישהו האמין שסלינה קייל (אן האת'ווי) לא תשוב.

"עלייתו של האביר האפל". אן האת'וואי.

"עלייתו של האביר האפל". אן האת'וואי.

אן האת'ווי מגלמת את סלינה קייל, הידועה כאשת החתול למרות שמעולם לא נוקבים במילה "קאטוומן" בסרט, רק כותבים עליה שהיא גנבת (באנגלית משתמשים במונח cat במשמעות של פורץ, שודד). האת'ווי חתיכה, וחוץ מזה היא ממלאת את תפקידה בצורה נאותה, צפויה וחסרת ברק. היא נכונה מדי ומלאכותית, אין בה שום דבר מקורי – והדבר ניכר במיוחד כשמולה ניצב כריסטיאן בייל הטבעי כל-כך כשהוא ברוס ויין העשיר, המדוכא או האסיר וכשהוא באטמן (וכל זה במבטא אמריקאי).

מיהי מירנדה טייט (מריון קוטיאר)? בסרט בן למעלה משעתיים וחצי לא מצאו זמן להסביר מיהי מה טיב הקשר שלה עם ברוס ויין. היא אשת עסקים וברגע מסוים היא מתנדבת לסייע למשימה של מעקב אחרי שלוש משאיות שמסתובבות בעיר ושבאחת מהן מוחבאת הפצצה. ברוס ויין מתנגד לכך. חסרים אנשים בעיר של 12 מיליון איש שיעזרו? ולמה הוא כל כך מתנגד?

כל הקרב על העיר מתנקז לבלוק אחד שבו מתייצבים כל השוטרים מול אנשיו של ביין. השוטרים מתייצבים ללא מגנים, ללא אמצעי לחימה. והעולם שותק, העיר כולה מנותקת משאר ארצות הברית אז לא מספקים להם נשק כלשהו, אלא הם צועדים לקרב פנים מול פנים כמו בשדות הקרב במאה ה-19.

"עלייתו של האביר האפל".

"עלייתו של האביר האפל".

הסרט סובל גם מילדותיות ודברים שאולי תגידו עליהם, נו באמת תעבור הלאה זה סרט. אבל זה אפילו לא סרט קומיקס -זו לא גות'אם, זו מנהטן ולא מנסים להסתיר זאת (זה אי, גורדי השחקים של העיר, הגשרים, שמות הרחובות), זה סרט שלוקח את עצמו ברצינות יתרה ויש בו יותר מדי דברים תלושים-מיותרים (בית המשפט  עם קיליאן מרפי וההגליה אל הקרח) ומגוחכים כמו: 3,000 שוטרים לכודים חודשים במנהרות מתחת לעיר במשך חודשים כמו היו כורים תקועים והשוטר ג'ון בלייק (ג'וזף גורדון-לויט) מְתקשר עם חברו באמצעות שלשול פתקים למטה; המפקח גורדון (גארי אולדמן) מבין שברוס ויין הוא באטמן כשוויין מספר על ילדותו, כשפגש את גורדון וזה הלביש עליו את מעילו. ברור, כן, הוא הילד היחיד בכל שנות הקריירה הארוכה שלו שגורדון ניחם והלביש עליו מעיל.

ולא הזכרתי את סלינה מסבירה למי שהיא שודדת למה היא רוצה את מה שבידיו- כלומר, מסבירה לקהל בצורה הכי גרועה מה המניעים שלה; את סצנת המוות של מירנדה טייט שבה כולם עומדים ומקשיבים לה במקום להמשיך לנסות להציל את עצמם והעיר מאבדון; את המכשיר שינטרל את הפצצה שנופל מידיו של גורדון על המשאית כשהשעון על הפצצה מתקתק; את הלילה שיורד לפתע אחרי שבתחילת הקטע היה אמצע היום, את כל הקטע המגוחך על האוטובוס עם הילדים על הגשר לקראת הסוף (העלה לי שוב זיכרונות לא טובים מהמעבורות ב"האביר האפל"), את החברה-השותפה לפשע של סלינה שהיא חסרה אישיות, משמעות או חשיבות. ולסיום קלישאה קולנועית מספר 33: סוף של המשך יבוא. כי באטמן פורש, אך הוא לא משאיר את העולם ללא גיבור עם צעצועי עזר.

על אף כל זאת, הוא ירוויח את מיליארד הדולר שלו למרות כל החדשות שמסביב. בזבזתי עליו מספיק מזמני וממילותיי. לפחות זה הבאטמן האחרון של נולאן.

דירוג: ★★☆☆☆

עלייתו של האביר האפל
ארה"ב, 2012
הפצה: החל מה-19.07.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
כריסטופר נולאן
תסריט:
ג'ונתן נולאן
כריסטופר נולאן
דיויד ס. גויר
משחק:
כריסטיאן בייל
טום הארדי
אן האת'וואי
ג'וזף גורדון-לויט
גארי אולדמן
מריון קוטיאר
ג'וש סטוארט
מורגן פרימן
אלון אבוטבול
אורי גבריאל