"ג'ק צייד הענקים" – ביקורת

מאת אופיר איל
20 במרץ 2013 בשעה 11:00
"ג'ק צייד הענקים".

"ג'ק צייד הענקים".

בהמשך לטרנד האגדות הקמות לתחייה, כעת מגיע תורו של ג'ק והאפונים. אותו סיפור על הנער ששתל אפוני קסם, מהם צמח גבעול עצום שאיפשר לו לטפס אל על, מעובד כעת כפנטזיית הרפתקאות בתלת ממד, שתמשוך את הקהל בחופשת הפסח. באופן מפתיע, בשונה מאגדות דומות שעברו עיבוד לאחרונה ועל אף טכנולוגיית תלת ממד ברמה מאוד נמוכה, הסרט מהנה ומחזיק את הצופה לכל אורכו. נכון שהעלילה או הבימוי אינם מושלמים אך הקאסט המושקע והסיפור הקצבי עושים את שלהם והופכים את "ג'ק צייד הענקים" להרפתקה מהנה.

טביעת האצבע של במאי הסרט, בריאן סינגר, המוכרת מחלק מסרטי "אקס מן", ניכרת גם בסרט הנוכחי. יחד עם צוות כותבים, ביניהם כריסטופר מק'קורי ששיתף פעולה עם סינגר בעבר ("החשוד המיידי"), הפיקה החבורה סרט קצבי ודינמי. הדמויות כתובות בהצלחה, הדיאלוגים נעימים ומותאמים, ועל אף שהבימוי אינו מבריק ובזכותו סובל הסרט מקצוות קטנים ומיותרים שם ופה, בגדול השעתיים עליהן נפרסת העלילה עוברות בקלות. להורים שביניכם, על פניו נראה שאין בעיה לקחת ילדים צעירים לצפות בסרט מאחר והוא אינו אפל והטוב מוצג בו כעליון וקודם לכל. לצד זאת, על אף שמדובר בסרט הרפתקאות המבוסס על אגדת ילדים, יש לדעת שאמנם האלימות המוצגת בו אינה מאוד בוטה אך היא גם כלל לא פשוטה ומערבת עריפת ראשים וריסוק גופות מפעם לפעם.

הסרט נפתח בכך שג'ק (ניקולס הולט, "מת עליה", "X-מן: ההתחלה"), ילד צעיר אשר איבד את אמו, נשבה בקסמיו של סיפור הרפתקאות מיתי, ממנו מקריא לו אביו, על אפוני קסם וענקים. במקביל אנו פוגשים את איזבל, נסיכה צעירה (אלינור טומלינסון, ששיחקה ב"אליס בארץ הפלאות" ונראית כמו בתן של מיכל אנסקי ודונה מ"מופע שנות ה- 70"), שאמה מקריאה לה מאותו הסיפור בדיוק ומבטיחה לה כי כשתגדל תוכל לטעום גם היא הרפתקאות דומות. שנים לאחר מכן, אנו פוגשים שוב את שני הילדים שכעת גדלו. ג'ק איבד גם את אביו בינתיים והוא מתגורר אצל דודו בדוחק. גם איזבל איבדה את אמה וכעת אביה המלך המודאג (איאן מק'שיין, "שלגיה והצייד", "דדווד"), אוסר עליה את ההרפתקאות אליהן היא כמהה ומחליט כי תינשא לרודריק המבוגר (סטנלי טוצ'י המקסים, "השטן לובשת פראדה", "משחקי הרעב"), אותו היא כלל לא אוהבת.

מפגש מיקרי בין ג'ק לבין נזיר במנוסה, ומפגש לילי מפתיע נוסף בין ג'ק לנסיכה המחפשת הרפתקאות, גורמים לכך שאחד האפונים נרטב ובדיוק כמו באגדות, פורץ מהאדמה גבעול אימתני המתנשא אל השמיים, אך הפעם לוקח עמו את הנסיכה שנלכדת בין ענפיו. כאשר ג'ק, יחד עם רודריק ומשמר הנסיכה (יואן מקגרגור, "לדוג סלמון בתימן", "טריינספוטינג", הפעם עם כרבולת אגדית ותפקיד לא שגרתי), יוצאים במעלה הצמח בעקבותיה, הם עתידים לגלות כי אותה אגדה נושנה המספרת על ענקים אוכלי אדם המתגוררים בקצה הגבעול, היא יותר מציאותית ממה שדמיינו.

מכאן נפתחת סדרת הרפתקאות שאינה עוצרת עד סוף הסרט. התיאור הזה אינו פיוטי בלבד אלא ממשי מאחר והתסריט לא מספק ולו רגע אחד בו העלילה נעצרת על מנת לעבות את הסיפור. כל מערכות היחסים, האינפורמציה והתפניות העלילתיות מועברות לצופה תוך כדי טיפוס במעלה הגבעול או חזרה מטה אל האדמה, בין רגעי לחימה המתרחשים בגובה העננים או סצנות קרב לצד הארמון. מלבד פתיחת הסרט וסגירתו עם הקראת אגדת האפונים, רצה העלילה מסצנת אקשן אחת לשניה. לטובת התסריטאים ניתן לומר שהמאפיינים האגדיים והדמויות המשעשעות (במיוחד זו של הולט ומקגרגור), מגשרות על המקצב חסר המנוחה ומונעות ממנו להיות מורגש או מכביד.

"ג'ק צייד הענקים".

"ג'ק צייד הענקים".

נקודת זכות נוספת של הסרט היא הענקים שבין העננים שנוצרו באנימציה ממוחשבת, ברובה משובחת. מנהיג הענקים, ענק בעל שני ראשים, הוא דמות מצויינת, שמוסיפה לסרט עומק מפחיד ומשעשע גם יחד וסצינת הבישול המוצגת במטבח גבוהי הקומה הופכת את העלילה להרפתקה, אמנם קצת אלימה, אך בעיקר אגדית ומחויכת. העובדה כי הסרט מקפיד על הפרטים הקטנים ויחסי הגודל והכוחות בין הענקים לבין סביבת בני האדם נשמר בהקפדה לאורך כל הסצנות, מוסיפה להנאה.

כאמור, האלמנט המרכזי שהעיב על הסרט הוא האיכות הירודה של טכנולוגיית תלת הממד בו הוא הוצג. ייתכן והדבר הוא פונקציה של בית הקולנוע המציג אך בכל מקרה, ברגע שמתגברים על התצוגה הלא מוצלחת והעיוות האופטי שמופיע מדי פעם, מדובר בחוויה נעימה ומוצלחת שאפשר בהחלט לקחת אותה בחשבון בתכנון לו"ז חול המועד העמוס.

דירוג: ★★★½☆

ג'ק צייד הענקים (ארה"ב, 2013)
בימוי: בריאן סינגר | תסריט: דארן למקה, כריסטופר מק'קורי, דן סטודני, דיויד דובקין | הפקה: דיויד דובקין, ניל ה. מוריץ, ג'ון אוטמן | משחק: ניקולס הולט, יואן מק'גרגור, סטנלי טוצ'י, ביל נייהי, איאן מק'שיין, וורוויק דיויס, אדי מארש, יואן ברמנר, אלינור תומלינסון | מוסיקה מקורית: ג'ון אוטמן | צילום: ניוטון תומאס סיגל
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-21.03.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: