"המטרה: הבית הלבן" – ביקורת

מאת
24 במרץ 2013 בשעה 9:54
"המטרה: הבית הלבן". ג'ררד באטלר.

"המטרה: הבית הלבן". ג'ררד באטלר.

ז'אנר הפעולה טבע כבר מזמן בביצת חוש ההומור והלעג העצמי, והיחידים שניסו באחרונה להציל אותו ממנה הנפיקו סרטים רציניים אמנם, אך משעממים למדי בלי הסתבכויות או שמירה על מתח. חלק בטביעה הזו נטלו המפיקים הישראלים אבי לרנר ובועז דוידזון ("בלתי נשכחים 2", "ג'ון רמבו"), שגם מביאים את הסרט הראוי ביותר מזה זמן רב שמצליח להיחלץ מהביצה הטובענית הזו, הוא "המטרה: הבית הלבן".

אנטואן פוקואה שביים את "המטרה: הבית הלבן", הוא במאי די אפקטיבי: הסרט המוערך ביותר ברזומה שלו הוא "יום אימונים מסוכן", אבל יש לו גם כמה סרטים ברי-חלוף שהצליחו להיות חביבים בשעתם כגון "על הכוונת" עם . זהו סרטו הראשון מזה ארבע שנים שמגיע לקולנוע, אבל שיפור מרחיק לכת מאותו אחרון שלו, "רחובות ברוקלין" עם ריצ'ארד גיר. הפעם, עם תקציב של כ-80 מיליון דולר, פוקואה מיצר סרט עתיר פיצוצים, התרסקויות גדולות ושאר אפקטים, ויוצא עם ידו על העליונה חרף הרבה חוסר-היגיון שהרי טבוע בז'אנר.

העלילה מספרת על סוכן השירות החשאי שאמון על הגנת נשיא ארה"ב, מייק באנינג (ג'ררד באטלר). באנינג מציל את הנשיא מהתרסקות מכוניתו, אבל כאב ההחלטה הגורלית שעשה באותה הסיטואציה גורם להעברתו לתפקיד שקט יותר במשרד האוצר. שנה וחצי אחרי אותם אירועים, ביקור רשמי מדרום קוריאה הופך לחלום בלהות בבית הלבן, כאשר צבא מוסווה מצליח להשתלט על בית נשיא ארה"ב במערכת אקשן מצוינת ומהנה מאד.

הסרט כלל וכלל אינו חף מפגמים, שעיקרם נועדו לשם האקשן: סוכני השירות החשאי, שהייתם מצפים שתהיה להם טיפת שכל, אינם מנסים להתאגד ולהתארגן בשום צורה. במקום זאת, הם שוב ושוב יוצאים כמו צאן לטבח, גם כשמכונת יריה משמידה את כל אלו שיצאו זו-שניה לפניהם. לא פלא שהבית הלבן מתרוקן מהגנה בתוך פחות מרבע שעה. גם הנשיא עצמו, בגילומו של ארון אקהארט הצעיר הרבה יותר מדי, הוא דמות חסרת תועלת לחלוטין. אנו אף רואים אותו מתאגרף כבר בשניות הראשונות של הסרט, אבל כשכבר נותנים לו לנסות איזה שהוא משהו שיציל את היום, הוא כושל במהירות מדי ומשאיר – כמו סוכני השירות החשאי – את הטיפול לגבר-גבר האמיתי של הסרט, ג'ררד באטלר.

באטלר הסקוטי שב לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב, והוא עושה זאת נהדר. הוא בהחלט מצליח לסחוב על כתפיו את הסרט, והוא צריך להמשיך בנקודות החוזק שלו ולנטוש סרטי משפחה שעושים לו עוול ומוזילים את ערכו (מכוכב שובר קופות הוא מדלג אל כוכב שחוק שמכניס מיליונים בודדים). באטלר מגלם את הגיבור בסרט ששום דבר לא עומד בדרכו, אבל להבדיל ממספר סרטים שהיו בשנים האחרונות בתחום האקשן-הרציני ולא-מגחך, יש כמה דברים שמאטים אותו. בסרטים כמו "קונאן" שהביאו לרנר ודוידזון או "ג'ק ריצ'ר" עם טום קרוז, שום דבר לא האט את הגיבור וכל הסרט נבנה כשיר הלל לתבונתו או שריריו. "המטרה: הבית הלבן" מצליח לשמור על ענין לאורך כולו, וזה מספק.

דירוג: ★★★½☆

המטרה: הבית הלבן (ארה"ב, 2013)
בימוי: אנטואן פוקואה | תסריט: קתרין בנדיקט, קרייטון רותנברגר | משחק: ג'ררד באטלר, מורגן פרימן, דילן מק'דרמוט, ארון אקהארט, ריק יון | מוסיקה מקורית: טרוור מוריס
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-21.03.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: