"מקום בתוך היער" – ביקורת כפולה

מאת
9 במאי 2013 בשעה 9:45
"מקום בתוך היער". ריאן גוסלינג.

"מקום בתוך היער". ריאן גוסלינג.

"מקום בתוך היער" הוא סרטו החדש של דרק סיאנפרנס, סרטו השני אחרי  "בלו ולנטיין" שבו כיכבו ריאן גוסלינג ומישל וויליאמס. "מקום בתוך היער" הותיר בשני המבקרים שלנו, יונתן דורון ואופיר איל, בעיקר רושם של שאפתנות ריקה לאורך שעתיים ועשרים דקות.

הסרט מתחיל בסיפורו של לוק (ריאן גוסלינג), אופנוען-להטוטן, שמגלה כי בעקבות לילה חד פעמי עם בחורה (אווה מנדז), באחת העיירות בה הופיע לפני שנה, יש לו בן צעיר. לוק מחליט לפרוש מחייו המקצועיים ולקחת אחריות על משפחתו החדשה. מאחר והוא צריך כסף ומהר, הוא פונה לשוד בנקים. אייבורי (ברדלי קופר), הוא שוטר טירון שנקלע למרדף אחר לוק.

אופיר: ממש מרדף שמשנה את חייו.

יונתן: "ותיבת פנדורה נפתחת", או שזו קלישאה שאין בסרט?

אופיר: לדעתי אין. הסרט לא עוסק בסודות קבורים. אולי בבחירות משנות חיים אבל זה בכלל לא משנה. הסרט כל כך רוצה להיות אמנותי שמרוב רצון לא רואים את היער והיער ארוך מדי, מפורש מדי ומעייף. אהבת?

יונתן: רק את השליש הראשון. יש פה בעצם שלושה סרטים, ורק הראשון ממש מעניין. ראיין גוסלינג מצוין, והבינוניות של ברדלי קופר בולטת לעומת הנוכחות העצומה של גוסלינג.

אופיר: גוסלינג אכן מוכשר וגם חתיך, רק שהוא מתחיל ליפול אט אט לאותו טייפקאסט וחבל. כדי להבין איך גוסלינג בסרט הזה אפשר פשוט לראות "דרייב". זה בערך אותו דבר ו"דרייב" סרט טוב יותר, אז עדיף לראות אותו.

יונתן: אני לא חושב שהוא בדיוק אותו דבר כמו ב"דרייב".

אופיר: אותה דמות- מהורהרת, אאוטסיידרית, רוצה טוב אבל יודעת לעשות את זה רע, אלימה, שומרת הרבה לעצמה ואומרת מעט.

יונתן: אני אוהב את זה שגם פה הוא מצליח ליצור דמות אייקונית. אני חושב שהוא היה יכול להיות מעולה בתפקיד של קופר. אולי הוא היה צריך לגלם את שני התפקידים.

אופיר: מהבחינה הזו אני לא מסכימה אתך. ברדלי קופר בתספורת שנות ה-80 כשוטר צעיר ואז כחתיך מלוקק לפחות נתן גיוון. כשהוא נהיה חתיך מלוקק, שם הוא היה מוכר אבל לפחות הייתה סוג של התפתחות. את גוסלינג האמנותי אפשר רק להשוות לכל הסרט האמנותי, שניהם מלאים השתדלות ושניהם לא משהו בכלל.

יונתן: קשה לדבר על הסרט מבלי להרוס את העלילה.

"מקום בתוך היער". אווה מנדז.

"מקום בתוך היער". אווה מנדז.

אופיר: אני חושבת שלגיטימי להרוס את העלילה כי היא טיפשית. יותר מהכול זה סרט שהתסריטאים בו עשו עבודה גרועה. היה להם רעיון לסרט אך לא את הידע איך להגשים אותו, אז הם פשוט לקחו את כל הרעיון ופרסו אותו כפי שהוא, מפורשות. בלי מטפורות, בלי סימבוליקה כמעט. לקחו רעיון לעלילה שעוסקת בהשפעה הדדית או ברעיון שאבות אכלו בוסר ושיני בניהם תקהנה- משהו כזה, לא ממש ברור מה, והם פשוט פרסו אותו כפי שהוא בלי שום חשיבה.

יונתן: אבות אכלו בוסר ושיני הקהל תקהנה. באמת אין בו טיפת תחכום. לא סומכים על הקהל, שוב ושוב רואים את התמונה המקופלת של לוק ומשפחתו.

אופיר: מילא התמונה המקופלת אבל מה עם היער, הו היער. היער משנה מסלולי החיים. האלמנט הכי סימבולי בסרט והכי עלוב. ממש כמו רעיון ילדותי על קופסת קסמים שכל מי שנכנס אליה משנה צורה, רק עם יומרנות בוגרת ופס קול אמנותי. ככה פשוט וככה נמוך.

יונתן: החלק השני בסרט מדבר על שחיתות במשטרה, משהו שכבר ראינו אלפי פעמים בסרטים ובסדרות ובמקרה הזה אין שום חידוש; תגידי שגם סרטים על שודדי בנקים היו, אבל בחלק הראשון היו צילום מצוין ומתח. בחלק השני הכול כל כך שגרתי.

אופיר: צריך להבחין בין התוצר לרעיון. אני מסכימה שהתוצר נראה כמו פרק שחוק של NYPD אבל אני חושבת שהיה פה ניסיון לרעיון מורכב יותר. השוטר הצעיר מרגיש כל כך אשם ונמצא בדילמה עם מורשת המוסר שהוא סוחב, שהוא מנסה להיות טוב יותר ולהתנקות. בחלק הזה של הסרט עוד השקעתי מחשבה. אפשר לראות בסרט איך הדמות הנרדפת רצתה להיות גיבורה בעיני משפחתה אך הפשע שעשתה העניקה גבורה דווקא לדמות הרודפת אחריה, גבורה שבצדה מחיר מוסרי. האחד עשה הכול למען בנו והשני שילם את המחיר על בנו שלו. עד פה רעיון לא רע לדעתי. הבעיה מתחילה, כאמור, בכך שהכל נעשה בצורה כל כך מפורשת שכמו שאתה אומר, זה הופך לסרט בינוני ומוכר. העובדה שהחלק השני מוכר לך- זו לא נקודת החולשה בעיניי. העובדה שהוא מוכר לך מבטאת את זה שנקודת החולשה של הסרט היא בהוצאה לפועל או בחוסר הידע כיצד להוציא לפועל רעיון מסוים.

"מקום בתוך היער". בראדלי קופר.

"מקום בתוך היער". בראדלי קופר.

יונתן: אם מספרים על מה הסרט הוא נשמע הרבה יותר טוב ומעניין ממה שהוא מבחינת המוסר והמתח שהדמויות מצויות בו. כלומר, היינו אמורים ליהנות יותר.

אופיר: אולי אתה צודק. אופנוען ושוטר שחייהם מצטלבים, זה נשמע יותר מעניין ממה שזה.

יונתן: הוא מנסה קצת לגעת בגורל, אבל לא אומר עליו כלום. בעצם גם על זה הוא לא אומר כלום.

אופיר: כן, נכון.

יונתן: מה הפריע לך בחלק השלישי?

אופיר: אני חושבת שאין מה לדבר על חלק ראשון שני או שלישי כי אין בהם כלום מלבד רעיון מפורש ומייגע באורכו.  הרי כשמכריחים אותך לקצר את דבריך זה מכריח אותך לחשוב מה המסר שלך, להתמקד, וזה משהו שאין בסרט הזה וזה בעוכריו. יש רק יער משנה חיים בצורה טיפשית וצפויה למדי. דרך אגב, בראיון עמו סיפר הבמאי שהמשקיעים בסרט דרשו לקצר את התסריט משמעותית, דרישה שהוא הצליח להתחמק ממנה. איך לומר, לפעמים משקיעים יודעים על מה הם מדברים ובמאים צריכים להקשיב…

יונתן: ואז מגיע החלק השלישי -לא נגלה מה קורה בו- רק נאמר שהוא אטי, מתמשך וצפוי להחריד? הוא לא מספיק מעניין תוך כדי, לפחות שיחזיק אותך לכל האורך, גם בלי שיהיו לו יומרות לספר סיפור מוסר "גדול". באיזשהו שלב לא ידעתי לאן זה הולך, על פניו מעלה לסרט, אבל אז חשבתי: לאן זה כבר יכול ללכת? והוא המשיך לצפוי ומוכר וסתמי.

 אופיר: "צפוי להחריד", אני אתך.

יונתן: זה היה כמו להיות במסיבה שאתה רוצה שתיגמר, או ללכת הביתה כבר. לא הייתי ממליץ למישהו לראות את "מקום בתוך היער".

אופיר: אני הייתי ממליצה לאנשים לא לראות את הסרט. הייתי שולחת אליו תסריטאים צעירים כי אפשר ללמוד ממנו איך לא מתרגמים רעיון לסרט. זה ממש מופת מהבחינה הזו כי הסרט הזה נופל וקם על הנקודה הזו בדיוק. היה לי רעיון טוב ולא ידעתי בכלל איך להעביר אותו למדיום קולנועי ולכן שילמתם שעתיים וחצי מחייכם.

"מקום בתוך היער". ריאן גוסלינג.

"מקום בתוך היער". ריאן גוסלינג.

יונתן: אלי [עורך האתר] אוהב שאנחנו מנקדים סרטים. כמה את נותנת ל"מקום בתוך היער" על שלושת חלקיו שמתפרשים על שעתיים ועשרים דקות?אני הולך על 2.5 בזכות השליש הראשון, הצילום וגוסלינג.

אופיר: על האורך הפחדני וחסר הדמיון הסרט מקבל אצלי 2.5 כוכבים. לא גוסלינג ולא מנדז- שאני אוהבת דווקא- עוזרים לכלום. גוסלינג מבחינתי ניזוק מהסרט וצריך במהירות לרדת מהעץ האמנותי עליו הוא טיפס. אני גם מורידה לו נקודות על שני דברים נוספים: ראשית, פס הקול, שדרך אגב נכתב על ידי הסולן של פיית' נו מור, מייק פאטון, ונשמע כמו משהו ששאול מהיצירה "פטר והזאב". מוסיקה קלאסית מפחידה שאמורה לספק לסרט מטריה איכותית ובפועל רק מדגישה את הרצון הרב ואוזלת היד שליוו את הסרט הזה. שנית, על העובדה שכאשר הסרט קופץ קדימה, משום מה כל הדמויות הגבריות עוצרות בזמן ואילו שתי הדמויות הנשיות שבו נראות כאילו הן לבדן לקחו את כל סימני הזקנה שדילגה על הדמויות האחרות. מביך וסקסיסטי להפליא. אני מתפלאת על יוצרי הסרט שלא יודעים שא'- ב' של סרטים אמנותיים זה היעדר מגדריות בולטת כל כך.

דירוג: ★★½☆☆

מקום בתוך היער (ארה"ב, 2012)
בימוי: דרק סיאנפרנס | תסריט: דרק סיאנפרנס, בן קוקסיו, דריוס מרדר | משחק: ריאן גוסלינג, בראדלי קופר, אווה מנדז, ריי ליוטה | מוסיקה מקורית: מייק פאטון | צילום: שון בוביט
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-09.05.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: