"קצה המחר" – ביקורת #1

מאת אופיר איל
31 במאי 2014 בשעה 11:00
"קצה המחר". טום קרוז.

"קצה המחר". טום קרוז.

"קצה המחר" הוא סרט פעולה הממוקם בעולם עתידני בו חייזרים בלתי מנוצחים מאיימים על שלום כדור הארץ. כאשר ביל קייג' מגלה כי הרג של אחד החייזרים העניק לו את היכולת לחיות את יום הקרב שוב ושוב, עליו לגלות כיצד לנצל זאת על מנת להביס את הפולשים. על ידי שימוש בהגיון הבסיסי של משחקי וידאו, מתקבלת עלילה המתכתבת בצורה יפה עם האתגר המוצב בפני כל גיימר מתחיל- פסילה משמעה חזרה אחורה לתחילת המשחק ועבודה קשה על מנת לשוב לרמה המושגת והלאה. מותח במידה ומשעשע, "קצה המחר" מצליח ליצור סרט קצבי אך מרוסן, הירואי אך בעיקר צנוע- לא איכות מבוטלת כאשר הגיבור המככב הוא טום קרוז.

דאג לימן הוא במאי הסרט ("זהות כפולה", "מר וגברת סמית'"), אשר למעשה מבוסס על All You Need is Kill – רומן מדע בדיוני יפני שזכה להצלחה רבה ואף יצא בגירסה אנגלית. העיבוד לתסריט נעשה בצורה טובה ויש בו הדגשה של הרעיון הבסיסי והמייחד של העלילה, זה הלקוח מתחום משחקי הוידאו- בכל פעם שהגיבור נכשל, כלומר נהרג, הוא חוזר לנקודת ההתחלה ועליו לעבור את כל תלאות הדרך מחדש עד לנקודה בה נכשל, בתקווה שהפעם יצליח ויתקדם. כאשר הוא עושה את דרכו שוב ושוב, מאחר וברבות מהסכנות וההפתעות הממתינות לו הוא כבר פגש בסיבוב הקודם, כעת הוא מגיע לקראתן מוכן וכל שנותר לו הוא ללמוד כיצד להילחם טוב יותר או לחשוב על פיתרון חלופי.

על אף ש"קצה המחר" אינו סרט הפעולה הראשון שעוסק בחזרה בזמן, לדוגמא "קוד מקור" משנת 2011 עם ג'ייק ג'ילנהול, השימוש בלוגיקת משחקי הוידאו כבסיס העלילה הוא בהחלט מקורי ויוצר הזדהות ושעשוע. מצד שני, כפי שגיימר ממוצע עשוי להתעייף מהצורך לטפס שוב בשלבים אותם עבר כבר פעמים רבות, דרך שהיא הכרחית על מנת שיוכל להגיע לנקודת משחק חדשה, כך גם העלילה הרפטטיבית מצליחה לעיתים לעייף. זו נקודת החולשה היחידה של העובדה כי עלילת הסרט מתמקדת בעיקר בניסיון של הגיבור לצלוח את שלבי "המשחק". היעדר עלילות המשנה, שבחלקה הגדול משחקת לטובת הסרט, לעיתים לא מצליחה למנוע ממנו לעייף את הצופה שנאלץ יחד עם הגיבור לחזור על אותם שלבים שוב ושוב.

סיפור הסרט נפתח בתיאור חייזרים אכזריים ומתחוכמים המצליחים לכבוש את כדור הארץ בקלות מבהילה. כאשר ביל קייג' (טום קרוז), קצין תקשורת חסר ניסיון בלחימה, מונחת בשוגג אל חוד החנית של הקרב הסופי, הרג מקרי של אחד החייזרים מעניק לו את היכולת לחיות את יום הקרב שוב ושוב. בעוד קייג' מנסה להבין את פשר הלופ אליו נקלע, הוא מגלה כי ריטה ורטסקי (אמילי בלנט), לוחמת הדגל של הקרב, היא היחידה המבינה מה קורה לו. יחד מנסים השניים לנצל את יכולתו של קייג' על מנת להבין את זן החייזרים התוקף ולחסלם.

מבחינת פרסום הסרט, שמו של קרוז אמור להוות את מקור המשיכה הגדול של הקהל אל הקולנוע. עם זאת, מאחר ובשנים האחרונות קרוז עשה כל שביכולתו, בפן האישי והמקצועי כאחד, על מנת להוציא לעצמו שם רע, לסרט היתה סכנה גדולה להפוך לניסיון נוסף של הכוכב למצב את עצמו כגיבור כל יכול אמריקאי, עמוק אך חתיך כאחד. במפתיע, לא כך המתפתחים הדברים. דמותו של קרוז היא של קצין פחדן וחסר ניסיון ובשום שלב הוא אינו הופך לגיבור על אמיץ יתר על המידה. הוא אינו שולט בסצינות הפעולה ומירב הבמה מתפנה לעיסוק באותו לופ הוא כלוא. זה מאפשר הכנסת סצינות הומוריסטיות לא מעטות, משאיר מקום ראוי לכוכבת שלצידו ובאופן כללי נותן לסרט להיות סרט ולא הזדמנות לאף אחד מהשחקנים להלל את עצמו.

"קצה המחר". אמילי בלאנט, טום קרוז.

"קצה המחר". אמילי בלאנט, טום קרוז.

צניעות זו מוכיחה את עצמה, כך שגם אם "קצה המחר" אינו סרט השנה, הוא סרט אקשן חביב ומהנה שחובבי מדע בדיוני ומשחקי וידאו כנראה יהנו ממנו. כפי ש"לקום אתמול בבוקר" עם ביל מוריי מתאר את אותו רעיון של חזרה בזמן רק בפן הזוגי, ריסונו של "קצה המחר" את עצמו מאפשר לו לחמוק מעומס יתר או הפרזה והוא מצליח להיות גרסת אקשן נחמדה לסרט הרומנטי ההוא.

דירוג: ★★★½☆

קצה המחר (ארה"ב, 2014)
בימוי: דאג לימן | תסריט: דנטה הרפר, ג'ובי הארולד, אלכס קורצמן, כריסטופר מק'קורי, רוברטו אורצ'י,הירושי סקורזקה | משחק: טום קרוז, אמילי בלאנט, ביל פקסטון | צילום: דיון ביבי
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-29.05.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: