"תיאוריית האפס".
פסטיבל אוטופיה עבר כמה וכמה גלגולים בחייו: תחילה היה חלק מאייקון כשפסטיבל הסרטים מהווה רק חלקמהפעילויות, לאחר מכן שינה את שמו לאייקון TLV ולבסוף התקבע השם הנוכחי: אוטופיה (מעניין כמה מתוך הסרטים המוצגים בו הם באמת אוטופיים ולא דיסאוטופיים?). חרף כל השינויים הללו, הפסטיבל שמר על שני מאפיינים בולטים: התקיים תמיד בחופשת סוכות וסיפק את המיטב של סרטי המד"ב, אימה, פנטזיה ושאר ז'אנרים שבימים כתיקונם לא זוכים לזמן מסך רב. לפסטיבל שמתחיל מחר, בשבת (13.9), נותר רק מאפיין אחד – הסרטים. אבל כשבאים לדון בפסטיבל סרטים, זה גם הדבר החשוב ביותר.
הבציר של השנה כולל 34 סרטים באורך מלא, בינהם 7 ישראלים, 2 תיעודיים ו-4 קלאסיקות. בנוסף מתקיימת תחרות סרטים קצרים ישראלית וכן הקרנה של קצרים ישראלים מחוץ לתחרות ומקבץ קצרים בינלאומי אחד.
סרט הפתיחה הוא סרטו האחרון של טרי גיליאם ("12 קופים", "ברזיל" שיוקרן אף הוא) "תיאורית האפס". גיליאם, שהקריירה הקולנועית שלו היא מין שילוב בין דון קישוט לפאוסט, מצליח ליצור סרטים פעם אחר פעם למרות הכישלונות הכלכליים (לכל סרט שני שלו יש סרט תיעודי שעוקב אחרי הקשיים בהפקתו) והאסונות המתלווים אליהם (מותו של הית' לאג'ר באמצע צילומי "מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס" הוא המקרה האחרון). סרטיו של גיליאם עוסקים בגבול בין מציאות לפנטזיה ומאבק בבלתי אפשרי, וכך גם הפעם: קוון לת' (כריסטוף וולץ) מגלם גאון מחשבים שמתמודד עם אתגר בלתי אפשרי שמפיל עליו הבוס שלו: גילוי משמעות החיים. סרטיו של גיליאם (שהגיע לעולם הקולנוע מחבורת "מונטי פייתון" שם היה אחראי על קטעי האנימציה) מאופיינים בעיצוב ויזואלי ייחודי, שתואם לרוב לנזילות של המציאות שסרטיו מציגים, וגם הפעם התוצאה לא אמורה להיות שונה.
בנוסף, יוקרן גם סרטו "ברזיל" משנת 1985 על עולם דיסטופי בו אלוהים הוא הבירוקרטיה, וניסיונותיו של פקיד ממשל אפרורי ללכת בעקבות ליבו ולהגשים את הפנטזיות שלו. כמעט שלושים שנה אחרי שהוא יצא הסרט עדיין רלוונטי ומטריד מנוחה. גיליאם יוצר עולם אפרורי הן בהתנהלות היומיומית בו והן במראה שלו ומבדיל אותו מעולם החלום בו הכול אפשרי וצבעוני.
עוד במסגרת הקלאסיקות תוקרן גם הפרודיה "שגעון בחלל" של מל ברוקס מ-87 שצוחק בעיקר על "מלחמת הכוכבים" (המקורי; על הפריקוולס זה לא אתגר לצחוק), אבל גם "מסע בין כוכבים", "הנוסע השמיני" ועוד. ההקרנה תתקיים בשיתוף עם "מועדון הסרט המופרע" של התסריטאי והבמאי אלון גור אריה, וכולי תקווה שהוא גם יעמוד על ההבדל בין הפרודיות של ברוקס והאחים צוקר לבין סרטי ה'עוד לא סרט נעורים' של תקופתנו. לצד הפרודיה יוקרן גם "הנוסע השמיני" המקורי, וכן קלאסיקת האנימה "הרוח במעטפת".
"סופעולם".
במסגרת הישראלית ראוי לציין את "סופעולם" של רוני קידר ("ג'ו+בל"). קידר ממשיכה בקו האינדי הארד-קור שלה, והפעם מביאה סרט שצולם בלילה אחד בלוקיישן אחד עם שמונה שחקנים לסרט שמתחרש בשעות האחרונות של העולם.
בסרטים נטולי המסגרת ראוי לציין את "רובר" האוסטרלי של דייוויד משוד ("ממלכת החיות"). בעולם הנמצא במשבר כלכלי קשה, יוצא אריק (גאי פירס הנפלא כתמיד) למסע בערבות אוסטרליה בעקבות חבורת שודדים שגנבו את הרכב שלו. הוא נעזר באחד השודדים שנפצע ונזנח (רוברט פטינסון מ"דמדומים", שמגלה שיש לו יותר מהבעת פנים אחת) ולא ייוותר בשום מחיר על השבת האבדה. סרט המתנהל באווירה מלחיצה הודות לבימוי המינימליסטי והמוזיקה שלו. סרט מסע נוסף הוא "מתחת לעור" המדובר של ג'ונתן גלייזר ("לצאת נקי", "לידה"). סקרלט ג'והנסון מככבת כמעט לבדה בסרט עם דיאלוג מינימליסטי. היא מלווה בסאונד מתכתי תמידי מפתה גברים ברחבי סקוטלנד. הסרט הוא שילוב בין הארט האוס למד"ב, והדבר לא תמיד עובד. למרות האווירה הייחודית והמהפנטת, התוצאה הסופית לא ברורה ומאכזבת.
"רובר". מימין: רוברט פטינסון, גאי פירס.
עוד סרטים מעניינים: הסרט התיעודי "חולית של חודורובסקי" – על ניסיונו של הבמאי הצ'ילאני אלחנדרו חודורבסקי לעבד את "חולית" (לפני דיוויד לינץ'). "הרפתקאותיו המוזרות של טי.אס ספיווט" של ז'אן פייר ז'אנה נראה יותר כמו "אמילי" ופחות "דליקטסן" – אך עדיין נראה מעניין. ובפינת הטראש המגוחך ניתן למצוא את "זומבונים" שכשמו כן הוא: מתקפה של זומבים בונים. מחכה למאש אפ בינו לבין "שארקנדו".
פסטיבל אוטופיה 2014 יפתח ב-13.9 בסינמטק תל אביב.