"השופט" – ביקורת

מאת
27 בנובמבר 2014 בשעה 9:00
"השופט". רוברט דאוני ג'וניור, רוברט דובאל.

"השופט". רוברט דאוני ג'וניור משמאל, עם רוברט דובאל.

"שלום, אפשר בבקשה לקבל עדינות?"
"לא, אני מצטער, מדובר בבמאי של 'לדפוק חתונה', 'פרד קלואס' ו'חיים בהחלפה'."
בניגוד לסרטים שהוזכרו לעיל, "השופט" הוא סרט דרמה של דיויד דובקין ולא קומדיה, ובו שוב ושוב המצלמה מראים לנו (בתקריב) דברים שלא חייבים לראות (כמו הפטיש של השופט), וכל הזמן דמויות (בעיקר זו של רוברט דאוני ג'וניור) מסבירות מה הרגע ראינו, המקבילה הדרמטית לנתינת הסבר לבדיחה ששמענו. יש שתי סיבות לראות את הסרט ושתיהן מתחילות ברוברט: דאוני ג'וניור ודובאל. אך יש הרבה יותר סיבות לא לראות אותו.

"השופט" הוא ג'וזף פאלמר (רוברט דובאל המצוין, בן 83), שופט מכהן בעיירה קטנה באינדיאנה, שבתחילת הסרט אשתו מתה. יש לו שלושה בנים, שניים מהם חיים בעיירה, וללוויה מגיע גם בנו עורך הדין, הנרי "האנק" פלאמר (רוברט דאוני ג'וניור), שניתק את הקשר עם אביו שנים לפני כן. רגע לפני שהאנק חוזר לשמחתו אל העיר הגדולה שיקגו, אחיו הבכור (וינסנט דה-אונופריו) מזעיק אותו לשוב כי אביהם נעצר ומואשם בפשע חמור. ג'וזף מסרב שהנרי ייצג אותו בבית המשפט, אך הנרי נשאר בעיירה ובבית אביו. בעיירה גם מתגוררת "סם", שהיתה חברה של הנרי בתיכון (ורה פרמיגה, "תלוי באוויר").

החלק המשפטי מתגלה באופן מפליא כלא ממש מעניין (ואני אוהב דרמות משפטיות); החלקים שלו עם סם כמו שייכים לסרט אחר; והחלקים המשפחתיים, של האנק עם אחיו ואביו ובתו מתחלקים בין טובים לסתמיים. לא מספיק סרטים עוסקים בקשר בין אב לבנו וסביר להניח שהתסריטאים מכירים ואוהבים את "האגם המוזהב" שעסק לפני 31 שנים בזקנה, יחסי הורים-ילדים והיה בו דייג באגם.

אך מעל לכול מעיב חוסר העדינות, ההסברים המיותרים שמגדילים בזכוכית מגדלת מה שלרגע היה רגע קטן ויפה. הקטעים המיותרים -בעיקר אך לא רק בסוף- מאריכים את הסרט לשעתיים ועשרים דקות, ואין שום הצדקה לכך. תמיד אהבתי את רוברט דאוני ג'וניור והצטערתי שמלבד גילום שרלוק הולמס, הוא מבזבז את כישרונו בעיקר בגילום איירון-מן (בשלושה סרטים ובשני "הנוקמים"). התפקיד של האנק פאלמר מתאים לו מאוד, אך כמפיק של הסרט נראה שהיתה לו יותר מדי השפעה על הסרט- אין סיבה לרוב הקטעים בדקות האחרונות של הסרט.

"השופט". רוברט דאוני ג'וניור, רוברט דובאל.

"השופט". רוברט דובאל, רובט דאוני ג'וניור

זו, כנראה, גם עבודת הצילום הגרועה ביותר של יאנוש קמינסקי המוכשר. קמינסקי הוא הצלם הקבוע של סטיבן ספילברג מאז "רשימת שינדלר", כלומר אחראי גם למראה של "סוס מלחמה", "דו"ח מיוחד" ו"להציל את טוראי ראיין", והוא צילם גם את "הפרפר ופעמון הצלילה". גם המלחין תומס ניומן לא ייזכר בזכות עבודתו על הסרט הזה. ניומן אחראי למוסיקה ב"עגבניות ירוקות מטוגנות", "חומות של תקווה", "אמריקן ביוטי" ו"וול-אי".

דירוג: ★★☆☆☆

השופט (ארה"ב, 2014)
בימוי: דיויד דובקין | תסריט: ביל דובוק, ניק שנק | משחק: רוברט דאוני ג'וניור, רוברט דובאל, לייטון מיסטר, וינסנט ד'אונופריו, בילי בוב ת'ורנטון, ורה פרמיגה | מוסיקה מקורית: תומאס ניומן
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-27.11.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?