"מהיר ועצבני 7" – ביקורת

מאת רותם יפעת
"מהיר ועצבני 7". פול ווקר.

"מהיר ועצבני 7". פול ווקר.

חרף הצהרותיו של וין דיזל, יש יותר סיכוי שפול ווקר המנוח יככב (בשר ודם) בפרק שמיני מאשר ש"מהיר ועצבני 7" יזכה באוסקר. ולא, זה לא בגלל שהאקדמיה לא חובבת סרטי אקשן, אלא למרות זאת. שכן, לא רק שהסרט נופל מסרטים שזכו באוסקר בשנים האחרונות, הוא גם נופל מסרטים אחרים בסדרה (ואני ראיתי רק שליש מאלו שקדמו לו). יש לכך שתי סיבות: האחת חותרת כנגד הטענה של דיזל, שכן הסרט אכן מצטיין בקטעי פעולה, אבל הוא גם ספוג ברגשנות (חלקו מאולץ ומודבק וקשור למותו של ווקר). ואין מה לעשות, כשדיזל מנסה להראות אנושי, זה בעיקר מרגיש כמו שהוא זרק אותך באוויר, סובב אותך, בעט אותך על מכסה של רכב וסגר את זה באיזו העלבה מילולית. שנית, חלקים רבים מהסרט מרגיש כמו קליפ בערוץ E ולא כמו סרט. עלילה היא לא הכרחית אף פעם, אבל גם לא פילירים של אנשים במסיבה עם זום שהיה מגניב לפני שהסרט הראשון בסדרה יצא.

וכל זה עוד יותר מפתיע לאור הבמאי של הסרט: את ג'סטין לין (שהלך לעשות את מהיר ועצבני בחלל -"סטאר טרק 3") החליף במאי אמריקאי-אסייאתי אחר ג'יימס וואן (סרטי "המסור", "לזמן את הרוע"). אם הייתי עובר בחינת קולה-פפסי, הייתי מהמר שהבמאי של "סטפ אפ" אחראי על הסרט ולא היוצר של "המסור". הסרט נראה גנרי, וללא רוח או השראה. בעוד שהשחקנים מראים התלהבות כלשהי (אולי כי כמו בני דמותם, הם גם נהפכו למשפחה לאורך השנים המשותפות), הסרט נעדר השראה ואינו יותר מחיבור של סצנות פעולה עם קו עלילתי כללי.

הסרט ממשיך מהכין שקודמו הפסיק: בעוד דום והחבורה מרוצים מהפרישה ומנסים להתרגל לחיים נורמאליים העבר שלהם לא מאפשר להם מנוחה רבה. דקארד (ג'ייסון סטיית'ם) אחיו של אוואן שואו אותו כמעט והרגו בסופו החלק השישי, מחפש נקמה בשמו של אחיו. אחרי שהוא מחסל את האן בטוקיו הוא מגיע ללוס אנג'לס לסיים את העבודה. דקארד, שככל הנראה שירת עם ג'יימס בונד, הוא בלתי ניתן לאיתור, מה ששולח את החבורה למשימה עבור איש צללים ממשלתי (קורט ראסל) להשיב מכשיר מעקב משוכלל. המרדף לוקח אותם מהרי הקווקז אל אבו דאבי וחזרה ללוס אנג'לס, כשברקע מרדפים בין מכוניות סופר מהירות בדרכים שלא נתפסות לעין ובטח שלא ניתן לנסות אותם בבית. ואם זה לא מספיק, דום גם צריך להתמודד עם לטי שלא זוכרת את העבר שלהם ביחד ויוצאת לחפש את עצמה.

בכל הקשור למרדפים וקרבות – הסרט ממשיך את המסורת הנפלאה שהחלה לפני 15 שנה כמעט. כל פעם מחדש מצליחים להמציא עוד ריגוש, ועוד דרך למתוח את הקצה. אם יש סיבה למה לא יפיקו עוד סרטי המשך, זה לא מותו של ווקר, אלא העדר רעיונות לאיך להעיף מכוניות. ובהתאם לרוח הסדרה, הומור הוא חלק מרכזי מהסרט, אם כי ברגעים מסוימים לא ברור אם אתה צוחק מהסרט או עליו. אבל עיקר הבעיה הוא העלילה הדרמטית. ההיאחזות של דום במשפחה, היחסים עם לטי, ההתמודדות של בריאן עם ההורות וחיים נטולי קרבות יריות כל אלו דורשים תסריטאים אחרים ושחקנים אחרים. ועם אלו הנוכחיים התוצאה מרגישה לא אמינה ומאולצת.

הצוות הרגיל עושה את שלו, ואותי מאד מעניין כמה אם בכלל יש חלקים שצולמו שוב לאחר מותו של ווקר. שכן, אולי אי הידיעה על מותו משחררת אותו והוא נותן את הופעת המשחק הכי מוצלחת. מצד שני, אולי הוא פשוט השחקן הכי טוב. אפילו החיזוק של  שחקנים וותיקים כמו ג'ייסון סטיית'ם וקורט ראסל לא עוזר. סטיית'ם עושה חצי פארודיה של הדמות הקבועה שלו, וקורט ראסל מרגיש פשוט לא שייך.

"מהיר ועצבני 7". פול ווקר, וין דיזל, דוויין ג'ונסון.

"מהיר ועצבני 7". פול ווקר, וין דיזל, דוויין ג'ונסון.

למרות זאת, נדמה שמהיר ועצבני היינו מותג שמתקיים מעצם האינרציה ומותו של אחד הכוכבים לא יעצור אותה. בעתיד התסריט ייכתב על ידי אלגוריתם מתוחכם, וגם את הבימוי יפקידו בידי כמה מתכנתים. השאלה היא לא מתי יבוא ההמשך הבא, אלא רק מתי הסדרה תתאחד עם ה"בלתי נשכחים" לכדי סדרה אחת. רק צריך להזדרז, הלן מירן נכנסת לעשור השמיני של חייה.

דירוג: ★★☆☆☆

מהיר ועצבני 7 (ארה"ב, 2014)
בימוי: ג'יימס וואן | תסריט: כריס מורגן, גארי סקוט תומפסון | משחק: ג'ייסון סטתהם, דוויין ג'ונסון, וין דיזל, פול ווקר, אלסה פטקי, ג'ורדנה ברוסטר
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-01.04.2015 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?