"שליחות קטלנית: ג'נסיס" – ביקורת

מאת רותם יפעת
9 ביולי 2015 בשעה 14:00
"שליחות קטלנית: ג'נסיס". ארנולד שוורצנגר.

"שליחות קטלנית: ג'נסיס". ארנולד שוורצנגר.

לא ברור לי איך ארנולד שוורצנגר הצליח לזכות בשתי מערכות בחירות לתפקיד מושל קליפורניה. בניגוד לרוב הפוליטיקאים, שוורצנגר הוא אחד האנשים האמינים ביותר הקיימים, בכל זאת, הוא ביסס קריירה שלמה על כך שהוא מבטיח שהוא יחזור – והוא גם מקיים. ובגדול. אחרי היעדרות מהסרט הרביעי בסדרה, ארני חוזר לסרט החמישי "שליחות קטלנית: ג'נסיס" כדי לגלם את התפקיד שהוא הכי מזוהה אתו, "המחסל" – וכמו ואן דאם בימיו הטובים, הוא אפילו נלחם נגד עצמו.

בשלושים שנים שעברו מאז הסרט הראשון בסדרה, הזכויות על המותג עברו תחת הרבה אולפנים לפני שהפרויקט הנוכחי (שאף קיבל את אישורו האמנותי של ג'יימס קמרון) יצא לדרך. קמרון, שעסוק בעיקר ביצירת ההמשכים (כן, ברבים) ל"אוואטר" לא היה מעורב בעשיה, אבל בסך הכול יכול להיות מרוצה מהעבודה שעשה אלן טיילור ("תור: העולם האפל" ופרקים במיטב סדרות הטלוויזיה ב-20 שנה האחרונות). אמנם הסרט לא מחדש ולא פורץ דרך כמו שני הראשונים בכל הנוגע לטכנולוגיה ואפקטים, אבל הוא כן משכלל את העולם שקמרון בנה ובעיקר לא מנסה להרשים את הצופים לשם ההרשמה רק כי הסרט הקודם עשה כבר משהו גדול לפני. לא תראו כאן דברים מופרכים (מדי) כמו רובוט קטן שנזרק מרובוט ענק בזמן נסיעה. המקסימום זה ארני קופץ ממסוק מעופף למסוק מעופף ומפוצץ אותו. אל"ף-בי"ת של סרטי אקשן.

כביכול, הסרט אמור להתקיים ביקום בו לא נעשו חלקים 3 ו-4 (יקום שלא הייתי מתנגד לחיות בו). אבל בזמן הסרט מתרחשים כל כך הרבה שינויים בקווי הזמן  שהדבר מקשה על ההבנה של היכן בדיוק אנחנו עומדים ביחס לעולם של הסרטים מקוריים. אבל האמת, אין סיבה לנסות ולהבין זאת והסרט כמעט ורומז לנו שזה לא משנה. הרי מסע בזמן לא אפשרי בכל מקרה, אז פשוט תהנו. המטרה העיקרית ברורה: לעצור את סקיינט (מערכת המחשוב שמנהלת מלחמה להשמדת בני האדם בעתיד) מלהרוג את מנהיג ההתנגדות ג'ון קונור (ג'ייסון קלארק, "כוכב הקופים: השחר"). אחרי שהובס, סקיינט מפעיל תוכנית חירום ושולח מחסל (דימוי ממוחשב של שוורצנגר של שנות השמונים על שרירן של ימינו) שיהרוג את אימו שרה (אמיליה קלארק – לא קרובה של ג'ייסון – דיאנריס טארגריין מ"משחקי הכס") עוד לפני שג'ון נולד. ג'ון שולח את יד ימינו קייל ריס (ג'יי קורטני, "מת לחיות ביום טוב") כדי להגן עליה בעבר וגם כדי לשכב איתה כדי שהוא יוולד.

עד כאן, נשמע כמו רימייק לסרט המקורי או לפרק של "משחקי הכס", רק עם רובוטים במקום דרקונים, ובונוס של מישהו שגילם את קונאן הברבארי כמגן של אמיליה קלארק. אבל כשריס מגיע לשנות השמונים (בשחזור של סצנות מהסרט המקורי) הוא מגלה מחסל מדגם לא מוכר לו, כזה שיכול לשנות צורה לכל אדם שהוא נוגע וכן למתכת נוזלית (כנראה שהעותק של "שליחות קטלנית 2" לא שרד את יום הדין. בדומה לקריירה של רוברט פטריק). הוא ניצל על ידי שרה קונור ומחסל (שוורצנגר כמובן, כבר יותר קרוב לגילו האמיתי) שגידל אותה מאז שהיא ילדה, אחרי שהוריה חוסלו על ידי מחסל מהעתיד.

ריס מבין שכל העתיד שהוא מכיר שונה, וזאת בגלל משהו שקרה לג'ון בזמן שהוא שלח אותו לעבר. ריס משכנע את שרה והמחסל לנטוש את התוכנית המקורית שלהם – לנסוע במכונת זמן שהם בנו ל-1997 למנוע את יום הדין שהם מכירים – ובמקום זאת לנסוע ל-2017 המועד החדש בו סקיינט נהיה מודע לעצמו ותוקף את האנושות. ב-2017 הדברים מסתבכים כשהם פוגשים את ג'ון, רק שהוא בעצם מחסל מסוג מאד מתקדם.

"שליחות קטלנית: ג'נסיס". ג'ייסון קלארק, ג'אי קורטני.

"שליחות קטלנית: ג'נסיס". ג'אי קורטני (מימין) וג'ייסון קלארק.

כל העלילה המסורבלת הזאת משולבת באקשן מצוין והרבה בדיחות פנימיות. השימוש בצירי זמן מקבילים מאפשרת לשחק עם הצופים, שבשלב מסוים לא יודעים למה לצפות, כי לא ברור מה קורה או יותר נכון, מה אמור לקרות. השאלה היא איך ניגשים לזה: אם מתייחסים לזה כמסה פילוסופית אודות גורל האנושות והיכולת שלנו להשפיע על מה שכבר נקבע מראש, כמו שהיו הסרטים הקודמים- אז כנראה שצפויה כאן אכזבה. אבל אם מתייחסים לזה בתור סרט אקשן שלוקח את הרוח הקלילה של האייטיז ולא משתגע עם ה-CGI כך שהתוצאה היא שלא מורגשים האפקטים – אז צפויה חוויה מהנה.

יש בסרט שינוי לעומת הסרטים הקודמים בהם הופיע שוורצנגר: הפעם לצד שוורצנגר משחקים שחקנים ידועים למדי שאולי קללת "שליחות קטלנית" לא תפגם בהם (מישהו יודע איפה מייקל ביהן?). נכון שניק סטאל היה מפורסם בגלל "קרניבל" וסרטי אינדי מוצלחים עוד לפני "שליחות קטלנית: התעוררות המכונות", אבל קשה להשוות בין מעמד הכוכבות שלו לעומת מעמדה של אמיליה קלארק (חאליסי "ממשחקי הכס") או העובדה שיש בסרט שחקן זוכה אוסקר (ג'יי.קיי. סימונס, גם אם זה בתפקיד שהוא בעיקר אתנחתא קומית בסופו של דבר – ולא כזו מוצלחת). אם כי אם אני ג'יי קורטני – הייתי שומר כסף ליום סגרירי.

שוורצנגר עצמו נראה נהנה מכל רגע בסרט (וגם בקידום שלו: בין אם זה לתת לנו הוראות ב-Waze או להפחיד מעריצים במוזיאון מאדאם טוסו). אמיליה קלארק עושה את מה שהיא עושה כבר חמש שנים: משלבת בין אומץ, תעוזה וחוזק לשברירות ושאיפה למשהו יותר נורמאלי ופשוט. לג'ייסון קלארק היה אתגר לא פשוט, לגלם כמה "סגנונות" של ג'ון קונור. והדבר בא לידי ביטוי לא רק בניגודיות אלא בעיקר באופן בו הוא משלב אותם לכדי אחד כשהוא "רע". ג'יי קורטני עושה קייל ריס מעולה: המעריץ של ג'ון שמאוהב בעמו. אבל זה גם מלכוד להמשך הקריירה שלו, שכן זהו תפקיד מעט אנמי ומאד שטחי.

"שליחות קטלנית: ג'נסיס". אמיליה קלארק.

"שליחות קטלנית: ג'נסיס". אמיליה קלארק.

בארה"ב, הסרט נכשל בקופות בסופ"ש הראשון. אולי הסיבה לכך היא שלאנשים מספיק סרט אחד בשנה על מערכת ממוחשבת שמבינה שלהגן על האנושות פירושה לחסלו? כשיש את גוגל ופייסבוק בעולם האמיתי שמבזבזות לנו את החיים, לא צריך שהאסקפיזם שלנו ימחיש לנו כמה הם בעצם הם קרובים להרוס אותם. אני מעדיף את ההסבר הזה, כי לחשוב שאולי לקהל נמאס מרימייקים, המשכים, פריקוולים ושאר ירקות לא  מחזיקה לאור ההצלחה של כל דבר אחר שהוא לא "שליחות קטלנית".

דירוג: ★★★☆☆

שליחות קטלנית: ג'נסיס (ארה"ב, 2015)
בימוי: אלן טיילור | תסריט: ליטה קלגרידיס, פטריק לוסיר, ג'יימס קמרון, גייל אן הרד | משחק: ארנולד שוורצנגר, אמיליה קלארק, ג'אי קורטני, ג'ייסון קלארקג'יי.קיי. סימונס, ביונג-הון לי
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-09.07.2015 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: