"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.
"האיש שנולד מחדש" הוא מערבון ארוך מדי, מרשים ביותר, משעמם לפרקים, אלים מאוד אך במידה, לעתים קשה לצפייה וצפוי. זהו מערבון בשלג. אנחנו רגילים לראות את הסוסים במערבון מעלים עפר בדהירתם, את השמש היוקדת מסנוורת את עיני הבוקרים ואת האינדיאנים חצי ערומים. אז פה הם לובשים משהו – אחרת הם יקפאו מקור.
במאה ה-19 יו גלאס (ליאונרדו די קפריו) הוא חלק מקבוצה גדולה של ציידים שאוספים פרוות בשטח של שבטים אינדיאניים כדי למכור אותן. גלאס דובר ניבים אינדיאניים והוא גם גשש מעולה. רוב חברי הקבוצה נהרגת במתקפה מרשימה בתחילת הסרט ואחריה יו נפצע מהיתקלות עם דוב. הוא לא יכול לזוז ומעכב את הקבוצה. בהמשך הוא נאלץ להתמודד לבד מול איתני הטבע והאינדיאנים הפראיים כדי לחזור לציביליזציה ולקבוצה שלו (שבראשה ניצב דומהל גליסון, בנו של השחקן ברנדון גליסון, ושהופיע בשנה האחרונה ב"אקס מכינה", כרשע ב"מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר" ובקרוב נוכל לראות אותו ב"ברוקלין"!)
אורכו של הסרט שעתיים ו-36 דקות. סרט אטי זה בסדר, גם מעל שעתיים וחצי זה בסדר גמור אם יש עניין כל הזמן. ברור שבין הקרבות המהירים והמרתקים חייבים להיות קטעים רגועים יותר, והם לא משעממים בגלל שאין בהם כמעט דיבורים אלא בגלל שהם חוזרים על עצמם (לא רק הקטעים עם גלאס, גם קבוצת האינדיאנים המחפשת אחר אחת משלהם שנעלמה), לפעמים לא קורה בהם דבר ואף אחד לא היה מרגיש בחסרונם. הסרט היה נשאר מרשים והיה עובד טוב יותר לו היה חותכים ממנו חלקים ולא קשה למצוא את הרגעים המיותרים האלה, קודם כל: צילומי השמים החוזרים ונשנים. מרהיבים ככל שיהיו, לא צריך אותם בין כל שני קטעים, ואם כבר מראים את הירח/עננים אפשר היה לקצר אותם. כמו כן, יש הרבה יותר מדי קטעים שרואים את ההזיות של יו, לפעמים זה מתאים, לרוב זה מיותר.
זה מערבון ולא סיפור הישרדות, לצערי, כי על אף הקשיים שניצבים בפני יו, אין לו שום בעיה להתגבר עליהם. הוא יודע בדיוק מה לעשות, איך להדליק אש, מה לאכול, איך לצוד, לאן ללכת. הוא אמנם סובל מכאבים, מהקור ומרדיפות בלתי פוסקות, אבל הוא אף פעם לא טועה או מפחד והכול גם מצליח לו בניסיון ראשון כי הוא גשש מיומן, כזכור. לא כל האינדיאנים בסרט רעים, יש גם כאלה שעוזרים לו, לפעמים באופן מוגזם ולא ברור למה. טום הארדי ("מקס הזועם: כביש הזעם", "עלייתו של האביר האפל") מגלם את הנבל בסיפור. לפעמים קשה להבין מה הוא אומר והיה יכול להיות מעניין לראות אותו בתפקיד הראשי. אגב, בקבוצת הציידים (פושטי העורות, יש לומר) מופיע גם לוקאס האס, חבר של ליאונרדו די קפריו, שלעד -לצערו?- יהיה ידוע כילד מ"העד".
כמו רוב המערבונים, הסיפור צפוי ביותר והדרך היא החלק המעניין. למרבה הצער עידון הוא לא הצד החזק של הסרט ויש כמה חורים פה ושם. החלקים שיכולים להיות לצופים קשים לצפייה קשורים לפגיעות גופניות ויזואליות מאוד ולקטעים שקשורים לחיות ואיבריהם הפנימיים.
הסרט מרשים מבחינות רבות. הבימוי מצוין, המוזיקה מוצלחת, הקרבות מרתקים, הרגשתי שאני שם בין ההתרחשויות ותמיד ידעתי מה קורה ומי נגד מי. לצלם עמנואל לובזקי, שזכה באוסקר בשנתיים האחרונות על "כוח משיכה" ועל "בירדמן" וצפוי לזכות השנה בפעם השלישית ברציפות, היתה הכנה מושלמת לסרט הזה בזכות שתי עבודותיו עם הבמאי טרנס מאליק, ב"עולם חדש" וב"עץ החיים". יש רגעים שנדמה שהשתמשו בחומרי גלם מהסרטים ההם בשביל הסרט הזה (בעיקר צילומי הטבע שכה חביבים על מאליק וחורבות הכנסייה באמצע שום מקום). הצילום, כמו שכולם יגידו לכם, מהמם לכל אורך הסרט: במבט מרחוק על הטבע הדומם והמאיים, בתנועות המצלמה וכשהמצלמה בתוך האירועים, ממש בקרב. עם זאת, יש דבר אחד שאני לא אוהב לראות אף פעם וזה משהו על המצלמה: טיפות מים, למשל. במקרה הזה הלכו עם זה עד הסוף כשלפעמים רואים גם אדים וטיפות דם על המצלמה.
"האיש שנולד מחדש". טום הארדי.
לא אהבתי את ארבעת הסרטים של אלחנדרו ג'י. (לשעבר גונזלס) אינאריטו עד "בירדמן" שזיכה אותו, בין השאר, בפרס הבמאי הטוב ביותר. "האיש שנולד מחדש" מועמד ל-12 פרסי אוסקר ויש להניח שיזכה בפרס הסרט הטוב ביותר (כי הם אוהבים אפוסים ארוכים ומרשימים), בימוי, צילום, איפור ואולי נוספים (ליאונרדו די קפריו?). די קפריו רוב הזמן לא מדבר, וכשהוא מדבר זה בניבים אינדיאניים ולא באנגלית. הבעיה שלי עם המשחק שלו והסרט כולו הוא שהוא לא מרגש. הוא יפה לעין ומרשים קולנועית (כולל רגע עוצר נשימה עם סוס) וזהו.
דירוג: 
האיש שנולד מחדש (ארה"ב, 2015)
בימוי: אלחנדרו גונזלס אינריטו | תסריט: אלחנדרו גונזלס אינריטו, מארק ל. סמית', מייקל פונק | משחק: ליאונרדו די'קפריו, טום הארדי, דומהל גליסון, וויל פולטר | צילום: עמנואל לובזקי
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-21.01.2016 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: