"ספר הג'ונגל" – ביקורת

מאת רותם יפעת
14 באפריל 2016 בשעה 10:00
"ספר הג'ונגל".

"ספר הג'ונגל".

על פניו, לסרט "ספר הג'ונגל" בבימויו של ג'ון פאברו יש את כל מה שצריך כדי להצליח: מותח, לא מעייף לרגע, לא קלישאתי או מטיפני, המדבבים עושים עבודה מצויינת שמונחת על אנימציה ממוחשבת שגורמת לחיות להראות אמיתיות. ברם לא ברור מי קהל היעד שלו, שכן בניגוד לסרט האנימציה מ-1967, הסרט שומר על רוח המקור, והולך לכיוון מעט אפל. זה לא "באטמן נגד סופרמן" אך גם לא משהו שילדים קטנים מדי יילכו. מצד שני, לילדים גדולים יותר יש את כל חיקויי "משחקי הרעב".

בהקשר הזה של התאמת הגילאים, הבחירה בג'ון פאברו היא טובה על הנייר וגם במציאות – מאחר ואת דרכו כבמאי החל עם סרטים שמתאימים לצעירים "קטן עליו" ו"זאתורה". הוא מצליח לבנות עולם שלם למרות שרובו ממוחשב וסביבו סיפור מדויק וסוחף. הוא מתמודד היטב עם האתגרים שסרט כזה מציב לו: הדרכת דיבוב, עבודה עם ילד והכי חשוב: לעבוד עם ילד שמי שעומד מולו בכלל לא שם (או שהוא לבוש בכל מיני חליפות כנראה). האמינות שפאברו מייצר משתלבת היטב עם העבודה המדהימה של הגרפיקאים שעושה חשק ללכת לסוואנה ולהביט בחיות.

לא פעם אני שואל את עצמי איך דברים פועלים בהוליווד. הכי מעניין אותי איך קורה ששני סרטים עם נושא דומה עולים באותה השנה. זה נדמה לי כצירוף מקרים מוזר לאור העובדה שלוקח כל כך הרבה זמן להפיק סרט. ולא חסרות דוגמאות: רק השנה יש את "גרימסבי" ואת "סוכן וחצי" שבעלי בסיס די דומה. ההנחה שלי היא שרעיונות דומים נמצאים בשוק כל הזמן (בכל זאת אף אחד לא באמת מקורי) וברגע שאולפן אחד מאשר פרוייקט מסוים, אולפן אחר שולף מהמגירה תסריט דומה ונכנס למצב הפקה מזורז. כך יוצא שהשבוע עולה בישראל "ספר הג'ונגל" בבימויו של פאברו, ובעוד שנתיים וחצי (אם לא יידחה בשלישית) תצא גרסה נוספת, הפעם בבימויו של אנדי סרקיס. מעניין איך ההצלחה של הסרט החדש תשפיע על העתידי.

הדמות האנושית היחידה בסרטו של פאברו היא מוגלי (ניל סת'י), שנעזב בג'ונגל בתור תינוק. הוא נאסף על ידי בגירה הפנתר (בן קינגסלי) שמביא אותו לראקשה הזאבה (לופיטה ניונגו, פעם שנייה השנה כדמות ממוחשבת: האם היא הגרסה הנשית של אנדי סרקיס?) שמגדלת אותו יחד עם גוריה. מוגלי משתלב היטב עם הזאבים, אבל מביא לידי ביטוי את החלק האנושי שבו: היכולת להמציא ולהשתמש בכלים לטובתו.

"ספר הג'ונגל".

"ספר הג'ונגל".

כששיר-חאן הנמר האימתני (אידריס אלבה) מאיים לפגוע בכל מי שיגן על מוגלי, מוגלי בוחר לעזוב לפני שמשהו יקרה. בגירה מלווה את מוגלי אל כפר האדם השוכן בקצה הג'ונגל, אבל שיר-חאן לא מסתפק בעזיבתו של מוגלי אלא רוצה במותו, וזאת כנקמה על הפגיעה שהוא חווה מבני אדם לפני שנים. מוגלי בורח משיר-חאן, ופוגש את באלו (ביל מוריי) דב שנהנה מהחיים הטובים, ומחליט להשאר בג'ונגל ולחיות בסגנון באלו. אבל שיר-חאן לא מוותר ומוגלי נאלץ להאבק בו כדי לחזור להיות עם המשפחה שלו.

חשוב לציין שלא הכל עובד חלק בסרט, ויש מספר נקודות חלשות, בעיקר הסצנה עם קאה נחש הפייתון המאיים על מוגלי (סקרלט ג'והנסון, שגם בתור נחש נשמעת סקסית), אבל התבנית של הסרט עובדת היטב. סת'י מתמודד היטב עם המשימה לסחוב את הסרט על גבו, שכן אף אחת מהדמויות המלוות אותו אינה דומיננטית כמוהו.

"ספר הג'ונגל".

"ספר הג'ונגל".

מארג הדמויות שסביבו הן מצד אחד קלשאתיות וסכמתיות כשכל אחת מייצגת משהו אחד, אבל מצד שני רובן מתפתחות ומשתנות. כל הדמויות, כולל מוגלי, מבינות שפילוסופיות וחוקים הם חלק מהחיים אבל לא מה שמנחה אותנו. בעיני, הסרט חכם לפחות כמו "זוטרופוליס" ואם לא היה מעט אלימות ואפלה בסרט, אין לי ספק שזה היה סרט מושלם לילדים. מצד שני אולפני דיסני לא חיכו לתוצאות מהקופות כדי להכריז על הפקת סרט המשך גם כן בבימוי של פאברו – אז כנראה שהם לא חוששים יותר מדי. אני רק מקווה שההמשך הזה יהיה מוצלח יותר מ"איירון מן 2" – הפעם האחרונה בה פאברו ביים סרט המשך.

דירוג: ★★★★☆

ספר הג'ונגל (ארה"ב, 2016)
בימוי: ג'ון פאבריו | תסריט: ג'סטין מארקס, רודיארד קיפלינג | משחק: ניל סת'י, ביל מורי, בן קינגסלי, אידריס אלבה, סקרלט ג'והנסון, לופיטה ניונג-או
הפצה: פורום פילם, החל מה-14.04.2016 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?