"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" – ביקורת

מאת רותם יפעת
"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים". רוברט דאוני ג'וניור, כריס אוואנס.

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים". רוברט דאוני ג'וניור, כריס אוואנס.

סרטי גיבורי על בכלל, וסרטי מארוול בפרט, נהיו חלק כל כך אינטגרלי מהקולנוע כיום, שלכתוב עליהם ביקורת זה כמו לכתוב ביקורת על ארוחת ליל הסדר, בשני האירועים כמעט ולא קורה משהו מיוחד שישבור את המסורת, אבל מה שיש הוא מאד מוצלח (זה הזמן להתוודות, שאני חובב גדול של גפילטע-פיש): אתה יודע מה יהיו המנות, אתה יודע שהקטנים ימצאו את האפיקומן, שהדוד שלך יספר בדיחות לא ברורות ושסבתא שלך תשאל שוב מתי החתונה. כשאני חושב על זה יש הבדל אחת מהותי: הייתי שמח לסצנת פוסט-קרדיט גם בסדר.

"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" עושה קצת מהכל ועושה אותו טוב: אקשן, מתח, קונפליקטים – ברמה האידיאולוגית והבין-אישית – ומעלה מספר דילמות מוסריות מעניינות. זוהי גם הנקודה בה הסרט מחדש הכי הרבה לטעמי: הוא לוקח את השאלה הקבועה בסרטי גיבורי על – מי/מה הוא גיבור – רק שהפעם זה כבר לא קונפליקט פנימי של דמות אלא מאבק בין שני מחנות ושתי אידיאולוגיות שונות. מעבר למאבק אידיאולוגי, זהו גם מאבק שמעמיד בסימן שאלה את קיומן של חברויות רבות.

את הסרט ביימו האחים רוסו, שגם ביימו את החלק הקודם של קפטן אמריקה (ויביימו את סרט "הנוקמים" הבא על שני חלקיו. אין ספק שהסרט הנוכחי – שכלל את כל הנוקמים פרט לת'ור ולענק הירוק – הוא פיילוט לא רע). ביחס לסרט הקודם שהם ביימו, יש בו משהו יותר נינוח, למרות שלא חסרה בו מורכבות. האחים רוסו מצליחים לשמור על הרוח של ג'וס ווידון, ובו בזמן להמשיך לצעוד בנתיב אותו התוו בסרט הקודם. זוהי אינה הכבדות של די.סי ולא הליצנות של "דדפול" – זהו הזיקוק המדויק של מארוול. אבל יש בזיקוק הזו מלאכותיות שמקשה עליי להתמסר ולהתלהב מהסרט כפי שנדמה שהייתי אמור.

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים". כריס אוואנס.

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים". כריס אוואנס.

למרות שזהו סרט בסדרת "קפטן אמריקה" הוא ממשיך היכן ש"הנוקמים 2" עצר: קפטן אמריקה/סטיב רוג'רס (כריס אוונס) מוביל את הצוות החדש לפעילות במדינה זרה, וגם הפעם אזרחים נפגעים. הדבר מוביל את מדינות העולם לחתום על הסכם שמטרתו פיקוח על גיבורי על. המשמעות היא שהנוקמים לא יוכלו לבחור את המלחמות שלהם בעצמם, אלא עליהם לתת דין וחשבון לגוף בינלאומי שיפקח עליהם.

אבל לא כל הנוקמים בוחרים לחתום והקפטן מוביל את ההתנגדות: מצד אחד הוא אינו סומך על אף וועדה מארגנת, ומצד שני הוא לא באמת יכול להפסיק להיות גיבור. מעמד החתימה נקטע כתוצאה מפצצה שהורגת את מלך ווקנדה. החשוד העיקרי הוא חייל החורף/באקי בארנס (סבסטיאן סטן) וקפ יחד עם סם ווילסון/פלקון (אנתוני מקי) יוצאים בעקבותיו במטרה לתפוס אותו לפני שטוני והכוח הבינלאומי יחסל אותו. ואם זה לא מספיק, הפנתר השחור/צ'טלה (צ'דוויק בוזמן) רוצה לנקום את רצח אביו מלך ווקנדה.

השלושה נעצרים אך בעת החקירה של באקי מופעל על ידי הלמוט זימו (דניאל ברוהל) שמנסה להגיע למקום בו באקי הוחזק על ידי הסובייטים בסיביר לפני שעבר אל הידרה. בעזרתה של סוכנת 13/שרון קרטר קפ ופלקון בורחים ויוצאים בעקבות באקי. הם משיגים אותו ומגלים את התוכנית של זימו. מאחר וכל שאר הנוקמים בעקבותם, הם מארגנים צוות של גיבורי על שלא רצה לחתום על האמנה כדי לעצור את זימו: ווויל ברטון/הוקאיי (ג'רמי רנר) שבעקבות החוק החליט לפרוש אבל חזר כדי לעזור לחבריו; וונדה מקסימוף/מכשפת השני (אליזבת אולסן) שלא אוהבת את הרגשת השונות וגם מחוברת לברטון; בנוסף הם מגייסים את אנטמן/סקוט לאנג (פול ראד) שחוסר החיבה שלו לחוק די ברורה.

מנגד אל סטארק מצטרפים מכונת מלחמה/ג'יימס רודס (דון צ'ידל); האלמנה השחורה/נאטשה רומנוף (סקרלט ג'והנסון); ויז'ן (פול בטאני). בנוסף לפנתר השחור סטארק גם מגייס גורם הפתעה את ספיידרמן/פיטר פארקר (טום הולנד). הקרב האפי נגמר בבריחה של קפ ובאקי וכל שאר הצוות נכלא. כשסטארק רואה את חבריו בכלא ומגלה שבאקי הוא לא הרוצח, הוא יוצא בעקבותם כשהפנתר השחור עוקב אחריו.

למרות שזה יכול להראות כך, הסרט אינו "הנוקמים 3", אלא הוא החלק השלישי ב"קפטן אמריקה". זאת על אף שכמעט כל הנוקמים שם ואף הצטרפו שלושה חדשים. נכון שאת הקו העלילתי מוביל סטיב רוג'רס והמשימה שלו לטהר/להציל את חברו באקי (הידוע גם כחייל החורף). זה כשלעצמו כנראה היה יכול להוות עלילה מעניינת בפני עצמה. אבל להכניס את טוני סטארק כמייצג החוק בא ליצור קונפליקט נוסף ועמוק יותר. זה כבר לא הקפטן נגד חיילי קומנדו של ש.י.ל.ד/הידרה, אלא אנשים עם כוחות על נגד אנשים עם כוחות על, ועוד כאלה שעד לאחרונה עבדו ביחד.

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים".

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים".

מעבר להעצמת הדרמה וחיזוק הקונפליקט, יש כאן מהלך הגיוני הנובע מהחלקים הקודמים בעולם הקולנועי: ב"עידן אולטרון" הסוכנת היל קוראת לטוני סטארק "בוס" והוא עונה לה: "אני לא הבוס הוא (מצביע על קפטן אמריקה) הוא הבוס, אני רק משלם על הכל". זה גם המצב בסרט. נכון שקפ הוא המוביל ומניע העלילה, אבל סטארק הוא זה שמוביל את המהלך הגדול יותר. טוני, שנמצא בפוסט טראומה מאז אירועי ניו יורק מנסה באופן מגלומני להציל את העולם ולא משנה לו המחיר. הפעם הוא נכנע ליישום החוק, בלי שום מלחמה, ומצטייר כיאיר לפיד של mcu: הוא פועל על פי החוק כי זה החוק. למרות הטראומה הקשה שהוא עבר, אחרי 5 סרטים עם הדמות הזו, אני מתקשה להאמין שהוא יוותר לעצמו על כוח ושליטה. משהו שלא מתאים לאופי המרדני שלו, ואם זה במחיר של מלחמה – אז בסדר. הוא באמת מאמין בצדק ורוצה שלום, אבל זה גם מעוור אותו אל מול ההשלכות שיכולות להיות לכך. מעניין שבכל סרטי "איירון מן" טוני נתקל ביריבים "אישיים" וגם כאן הוא ממשיך בקו הזה. נדמה שהוא לא הכי מתאים להוביל חבורת אנשים עם כוחות עצומים. מסתבר שכסף חשוב יותר מכישורים.

לעומתו רוג'רס הוא הרבה יותר פשוט – הוא רוצה להציל את חברו בכל מחיר וחזר להיות מן פרחח ניו יורקי שמרמה כדי להשיג דברים. לא לרצות להיות נתון לפיקוח זה דבר אחד, אבל להיות מורד זה דבר אחר. ונכון שמה שמניע אותו היא תשוקה לצדק, אבל ריסון עצמי זה מה שמבדיל בני אדם מהחיות. ואולי זאת הבעיה עם הסרט – היא עושה הכל נכון, אבל לא מעבר. הקונפליקט כאן היה יכול להיות הרבה יותר עמוק, אבל הוא משאיר טעם של עוד. חשוב לציין שהשם הוא לא רק עניין סמנטי, העובדה שרק לפני שנה ראינו את רוב הדמויות הללו, הופכים את זה כבר לעניין שגרתי ולא למאורע. אולי זו המטרה של מארוול, להפוך לחלק קבוע מהחיים שלנו, ומדי פעם להכניס דמויות חדשות (כדי ליצור סרטים חדשים – אין ספק שזה עבד עם ספיידרמן: זוהי גרסה מצחיקה וקלילה, עם ביישנות ומבוכה קלילים בניגוד לקודמים).

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים".

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים".

אם התלונה העיקרית שלי נגד "באטמן נגד סופרמן" הייתה הנסיון לעשות יש מאין, להרכיב מכלול כשכל החלקים עוד לא קיימים, אז במקרה של "מלחמת האזרחים" הכל הוכן מראש. זה לא רק שאנחנו מכירים את כל הדמויות, אלא שחילוקי הדעות בניהם הוכנו מראש, והשאלה מיהו גיבור והאם צריך אותם עלתה החל מהסרט הראשון של "הנוקמים" והתפתח ב"עידן אולטרון".

אחד המקומות הראשונים ששתי הגישות הללו באו לידי ביטוי היא באחד העימותים הראשונים בין קפ לטוני, כשקפ אומר לו: מה אתה בלי החליפה, וטוני עונה לו "בליונר, ממציא גאון, פילנטרופ, פלייבוי". הוויכוח הזה מציג את נקודת החיכוך בניהם: טוני לא רוצה להיות גיבור, אלא הוא רוצה ליצור עולם בו לא יצטרכו אותו בתור גיבור – לכן הוא לוקח חלק בייסוד הנוקמים, כדי לחלוק את העול, ולכן הוא ממציא את אולטרון ואחר כך ויז'ן – לייתר את הצורך בנוקמים. מנגד, קפ בתור מישהו שקיבל את הכוחות שלו בגלל שהוא רצה להיות גיבור פשוט לא יכול לוותר עליה – כי זה חלק אינהרנטי ממנו. אבל זה מעלה בעיני בעיה מהותית שלא מדברים עליה בסרט: רוב הנוקמים הם בני אדם עם טכנולוגיה חיצונית משודרגת. בסרט, רק הקפטן, מכשפת השני ו-ויז'ן הם בעלי כוחות על שהם חלק מהם (ואליהם הצטרף ספיידי).

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים". סבסטיאן סטן.

"קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים". סבסטיאן סטן.

מחקר בדק ומצא שכדי שסרט גיבורי על יצליח בקופות, עליו להיות משולב עם ז'אנר נוסף: "אנטמן" הוא סרט שוד, "חייל החורף" הוא מותחן פוליטי וכן הלאה. לא יודע מה תהיה ההשפעה על הקופות, אבל מבחינת 'איכות', הסרט כן מנסה לשלב את ז'אנר הנקמה, רק שבאופן חלקי למדי (כמו התלת מימד שאינו מוסיף דבר) וחבל. סרט נקמה של אדם עם כוחות על היה יכול להיות מרהיב. למרות זאת, די ברור לי שהסרט יהיה הצלחה כלכלית, ושגם בעונת הפרסים הקרובה הוא לא יככב.

בכל הנוגע לעתיד של היקום הקולנועי של מארוול, אני די בטוח שהכל הולך לפי התוכנית. ואני תוהה, האם גם מתישהו קווין פייגי מתכנן לקפוץ את הכריש? כי באיזשהו שלב, השעמום והחד גוניות של העולם הזה יתחיל להימאס. אחרי שכבר שילבו את "ספיידרמן", אולי השלב הבא לשלב בין 'עולמות' אחרים של דיסני? אני יכול לדמיין את ת'ור משתלב בעולם של ג'ק ספארו, או את הנוקמים מצילים את העולם מהסית'. ואפילו לא צריך עורכי דין בשביל זה!

דירוג: ★★★★☆

קפטן אמריקה 3: מלחמת האזרחים (ארה"ב, 2016)
בימוי: אנתוני רוסו, ג'ו רוסו | תסריט: כריסטופר מרקוס, סטפן מק'פילי, ג'ו סימונס, ג'ק קירבי | משחק: כריס אוואנס, רוברט דאוני ג'וניור, סבסטיאן סטן, סקרלט ג'והנסון | מוסיקה מקורית: הנרי ג'קמן
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-28.04.2016 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?