"המקום" – ביקורת

מאת
30 במאי 2018 בשעה 16:30
"המקום".

"המקום".

תיאור הרעיון של הסרט האיטלקי "המקום" ועלילתו יכול לעורר וסקרנות. יש משהו מושך בסיפורים על גורל והצטלבויות בין אנשים זרים. זה מעניין, מפתה וקסום כי בבסיס יש משהו מוצלח מאוד, אך זיק של קסם וכמה רעיונות יפים לא מספיקים, למרבה הצער, כדי להציל את הסרט מהיותו פספוס ועל גבול המייגע. הבעיה אינה נעוצה בביצוע, שיש בו אלמנטים בעייתיים שעוד אגיע אליהם אלא בהחלטה לצלם את כל הסרט באתר אחד.

"זרים מושלמים", סרטו הקודם של פאולו ג'נובזה, היה מוצלח וזכה להצלחה גם בארץ. כמוהו, ב"המקום" יש משהו תאטרלי, כזה שבקלות אפשר לראות אותו מעובד להצגה. "המקום" מבוסס על The Booth at the End, סדרת רשת אמריקאית מ-2011 בת שתי עונות, בסך הכול עשרה פרקים בני 22 דקות (אך דרמה), שלא זכתה לתשומת לב כלשהי.הסרט כולו מתרחש בתוך בית הקפה The Place בעיר כלשהי באיטליה. אל שולחן קבוע בקצה המקום מגיעים בתורם אנשים לפגוש אדם מזוקן שאת שמו אנחנו לא יודעים. הוא כותב במחברת גדולה ועבה דברים שמספרים לו (הרבה פעמים נראה שהוא כותב בדפים מלאים, כמו רושם בין השורות).
הוא לא זז ממושבו במהלך הסרט. מהבוקר עד הלילה הוא יושב שם, מדבר עם אנשים המגיעים לדווח לו על קורותיהם מאז פגישתם הקודמת. בסוף היום הוא מנהל שיחה עם המלצרית היפה שהגישה לו מזון וסיפקה לו קפה במשך כל היום.

"המקום".

"המקום".

האנשים מגיעים כדי לקבל משימות מהאיש כדי שבתמורה יקרה משהו שהם רוצים מאוד. הם משתוקקים לשינויים גדולים בחייהם והם מוכנים לעשות דברים יוצאי דופן כדי שהם יתגשמו, גם אם אינם מבינים את הקשר בין פעולותיהם, חלקן אלימות (לפגוע באנשים אחרים/זרים), לבין מה שהם רוצים שיקרה (דברים שקשורים לאהוביהם, שינויים בחייהם). הם באים לעדכן אותו, להתלבט מולו, לענות על שאלותיו.

איך הסיפורים יתפתחו? האם האנשים יעזו לעשות את מה שהוא מטיל עליהם? איך המעשים שלהם (שמופנים לאנשים זרים) יפתרו את הבעיות האישיות שלהם? מסקרן, נכון?

לא פשוט להחזיק סרט שלם על שיחות בין אנשים שמתרחשות בחלל אחד לכל אורכו. בפרקי טלוויזיה בני עשרים וקצת דקות יש פחות זמן לשעמום. המגבלה הכפויה של אי יציאה מבית הקפה גורמת לסרט לדרוך במקום, להרגיש שהוא לא זז למרות ההתקדמות בסיפורים של הדמויות שלמדנו להכיר. יכול להיות שאם היינו רואים את הדברים שהם מדווחים עליהם היינו מקבלים סרט מרתק וטוב בהרבה.

"המקום".

"המקום".

שני אלמנטים מהותיים לא עוזרים ואף הופכים את הכול לעוד יותר מייגע: המוזיקה, מהגרועות שנשמעו בסרט מזה זמן רב, על אחת כמה וכמה בסרט איטלקי; ושימוש היתר (כל הזמן?) במעברים בין הקטעים עם מסך שחור (fade to black) שנעשה באטיות ואחרי 20 פעם הוא צפוי ומאריך את המעבר. בהתחלת הסרט יש חיתוכים מהירים בין שני הדוברים והרבה תנועות מצלמה כדי לעניין את הצופה מעבר לנאמר. היה עוזר אם היתה השקעה ותחכום במעברים בין הקטעים בהמשך הסרט, פחות לראות אנשים מגיעים אלא ישר יושבים מולו (זה סרט, לא מחזה, הרי) ומשהו יותר… יצירתי.

דירוג: ★★½☆☆

המקום (איטליה, 2017)
בימוי: פאולו ג'נובזה | תסריט: פאולו ג'נובזה, איזבלה אגוילר | משחק: ולריו מסטאנדריאה, מרקו ג'יליאני, אלבה רורוואכר
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-31.05.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: