"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים". אלדן ארנרייך.
בתקופה בה כל דבר חייב להיות הכי טוב, הכי מדהים או לחילופין הכי גרוע, הכי נוראי, יש משהו מיוחד בלהיות סתמי. אבל אפילו את זה "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" לא מצליח לעשות היטב. הוא פשוט לא מעניין. במילה אחת: פרווה. בשתי מילים פרווה (של) צ'ואי. לא שציפיתי להרבה מהדמות. כמו כל הדמויות ב"מלחמת הכוכבים" – רובן לא מעניינות – הן סמל לדברים. זה נכון לכל הגיבורים של כל הטרילוגיות: אנאקין, לוק וריילי ועל אחת כמה וכמה לדמויות המשנה כמו האן סולו. הבעיה שהסרט מנסה לבנות מיתוס ועומק סביב דמותו של האן אבל הכול כל כך צפוי וברור. כל טוויסט או מטאפורה אפשריים ברורים. הכול נשאר על פני השטח ובלי תחכום.
יתכן והסיבה לכך היא חילופי הגברי: רון האוורד ("התופת", "וילו והנסיכה") החליף את פיל לורד וכריסטופר מילר ("רחוב ג'אמפ 21" וההמשך שלו וכן "לגו:הסרט") שהוכיחו שהם יכולים לקחת מותג ישן ולהפוך אותו למעניין ומצחיק – וזה כל מה שהיה חסר בסרט הזה. לא נדרש הרבה כדי להפוך סרט שהדמות הראשית בו היא אחת הדמויות האהודות בתולדות הקולנוע ומשחק בו האיש הכי מגניב באמריקה כעת (דונלד גלובר) ועדיין האוורד הצליח בכך.
מאחר וזהו סיפור מקור הסרט מתחיל כשהאן נער צעיר (אלדן ארנרייך) ואהובתו קירה (אמיליה קלארק) מנסים לברוח מכוכב בו הם משועבדים. רק הוא מצליח לברוח ומוצא את עצמו חלק מהאימפריה. מהר מאד הוא מבין שזה לא בשבילו ומצטרף לחבורת שודדים בהנהגתו של טוביאס בקט (וודי הרלסון) הכוללת את ואל (ת'נדי ניוטון) בת הזוג שלו וכן את צ'ובאקה הווקי. החבורה יוצאת למשימה עבור המאפיונר דריידן ווס (פול בטאני) ומצרפים אליהם את האן סולו (דונלד גלובר), הקצינה הראשונה שלו L3-37 (הקול של פיבי וולר-ברידג') והספינה שלו "המלניום פאלקון".
הבעיה עם הסרט היא לא ההסתמכות על כוחו של המותג והשם כדי לרגש אלא בכך שהוא פשוט לא סרט שודים טוב. הוא כולל את כל המרכיבים: דמויות משונות כולל רובוטית עם תודעה לשחרור, יריבים שמפריעים להשגת המטרה ועוד. אלא שהכל נשאר על הנייר ולא מתרומם. למרות שזהו סרט שאמור לספר לנו איך האן סולו הפך להיות מי שהוא, נדמה שזה השלב שהוא עדיין לא צ'ארמר. פה הוא נראה רק לומד איך העולם עובד. לא רק שזה הופך אותו לדמות פחות מעניינת (בלשון המעטה) אלא גם הופך את הסרט לסיפור ילדים עם מוסר השכל צפוי וברור.
ארנרייך מצליח לגלם בהתלהבות רבה דמות שצריכה ללמוד על העולם, אלא שזה פשוט לא האן סולו. אני לא חשוב שזה אשמתו ויותר עבודת הבימוי והתסריט של לורנס וג'ון קסדן. שאר השחקנים נראים מאד סטטיים ולא מעניינים, והדבר כולל את גלובר שאולי מביא הרבה קסם אישי, אבל זה מרגיש מאד מלאכותי ולא יושב בתוך הסרט.
"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים". אלדן ארנרייך, אמיליה קלארק, וודי הארלסון וצ'ואי.
כחלק מתחרות של הפודקאסט "סלאש/פילם" ניבאתי שהסרט הזה יהיה במקום השני ברשימת שוברי הקופות. ההשערה שלי הייתה שכוחו של המותג יביא אנשים רבים לצפייה ואיכות הסרט יביא לצפייה שנייה. אני מתחיל להיות סקפטי לגבי זה. לא שאני דואג לעתיד של דיסני, גם נראה שהם גמרו עם הניסויים ומצאו את הבמאים שהם אוהבים לעבוד איתם, בעיקר חבל לי שכרגע אין שום תאריך לסרט הבא של לורד ומילר.
דירוג: 
סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (ארה"ב, 2018)
בימוי: רון האוורד | תסריט: ג'ון קסדן, לורנס קסדן, ג'ורג' לוקאס | משחק: אלדן ארנרייך, דונלד גלובר, אמיליה קלארק,ג'ונאס סוטמו, וודי הרלסון, ת'נדי ניוטון
הפצה: פורום פילם, החל מה-24.05.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: