"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, ויל פארל
הרעיון של "מלינדה ומלינדה" מבריק: מלינדה מגיעה במפתיע לדירתם של גבר ואישה נשואים שמארחים חברים לארוחת ערב, ואנחנו רואים במקביל שתי גרסאות של ההתרחשות מאותה נקודת התחלה, גרסה דרמטית וגרסה קומית. אבל ההצלחה בהוצאה לפועל חלקית בלבד.
כתוביות הפתיחה מתחילות עם סטרווינסקי ועוברות ל-Take the A Train של דיוק אלינגטון, קטע שהופיע גם ב"ימי הרדיו". הסרט נפתח בבית קפה-מסעדה שבה שני זוגות חברים (שלושה מהם שחקנים שהופיעו בסרטים קודמים של וודי אלן: לארי פיין, וואלס שון וסטפני רות'). הם מעלים סיטואציה דמיונית על מישהי בשם מלינדה ומראים איך אותו סיפור יכול להיחשב כטרגדיה או כקומדיה על פי זווית הראייה, על פי המספר. חוזרים אליהם מפעם לפעם לאורך הסרט, שגם נגמר אִתם, כמובן. ראדה מיטשל ("תא טלפון", "למצוא את ארץ לעולם לא") מגלמת את מלינדה בשני הסיפורים.
ב"טרגדיה" מלינדה מגיעה לניו יורק באיחור של חודשיים אחרי שאמרה שתגיע אל לורל ולי, שבבואה הם עסוקים באירוח חברים לארוחת ערב. מלינדה "התעכבה" כי אושפזה בבית חולים לחולי נפש אחרי ניסיון התאבדות.
"מלינדה ומלינדה". קלואי סוויני, צ'וויטל אג'יופור
לורל (קלואי סוויני, "בנים אינם בוכים", "אהבה גדולה"), שבאה ממשפחה עשירה, היא מורה למוזיקה בתיכון; יש לה פסנתר בכיתה ויש להם פסנתר גם בדירה. בעלה לי (ג'וני לי מילר, "טריינספוטינג", "אלמנטרי") מופיע בפרסומות, חובב אלכוהול ומורה למשחק שמנהל רומן עם תלמידה שלו.
באותה ארוחת ערב נוכחים גם קאסי (ברוק סמית', "שתיקת הכבשים", "האנטומיה של גריי") שבהיריון ובעלה עורך הדין פיטר (זאק אורת', שגם משחק בסרטו הבא של אלן). לזוג שני ילדים ופסנתר בבית. קאסי, לי, לורל ומלינדה למדו יחד בתיכון.
"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, צ'וויטל אג'יופור
מלינדה, שאמה התאבדה, היתה נשואה לג'וש, מנתח שזכה במשמורת מלאה על שני ילדיהם בעקבות מצבה הנפשי. היא ניהלה רומן עם צלם שעזב אותה בשביל מישהי אחרת.
קאסי עורכת בביתה מסיבה שבה היא מנסה לשדך למלינה את באד, רופא שיניים אלמן עם ילדה בת 4 בשם אמילי, אך מלינדה נמשכת אל אֶליס מונסונג (צ'יווטל אג'יופור, לימים "12 שנים של עבדות"), מלחין אופרות מהארלם, שגם בדירתו יש פנסתר, כמובן (יש חמישה פסנתרים בסרט!).
"מלינדה ומלינדה". ויל פארל, אמנדה פיט
ב"קומדיה" מלינדה, שכנה חדשה בסאבלט, מגיעה לשכניה סוזן והוֹבִּי בזמן ארוחת ערב שבה הם מארחים אנשים. סוזן (אמנדה פיט) עובדת כעוזרת במאית ורוצה להרשים את איש הנדל"ן סטיב וולש כדי שישקיע כסף בתסריט שכתבה והיא רוצה לביים. בעלה הובי (ויל פארל) מצפה לקבל תפקיד בסרט שלה. הוא שחקן מובטל שבעבר הלך לפסיכולוג. לו ולסוזן יש בעיות במיטה. באחד הקטעים הובי מסתכל אל מראה ומדבר אל עצמו.
מלינדה, בעלת תואר בתולדות האמנות, תפסה את בעלה הרופא עם המזכירה שלו. היא רצתה ילדים ובעלה לא. היא נכנסת לבית של השכנים שהיא לא מכירה בזמן ארוחת הערב אחרי שלקחה הרבה כדורי שינה. ג'ניפר, שהיתה נוכחת בארוחת הערב, רוצה לשדך למלינדה את גרג ארלינג'ר (ג'וש ברולין), רופא שיניים שאוהב לשחק טניס.
"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, קלואי סוויני
חלק מאתרי הצילום בחלק הטרגי ובחלק הקומי זהים, יש משפטים שחוזרים בשניהם, מספר התרחשויות דומות וחפצים שמופיעים בשתי ה"גרסאות". מוזכרים: הסימפוניה השנייה של מאהלר, מאדאם בובארי (סרט שני ברציפות, ולא בפעם האחרונה), פיגמליון, המלך ליר, אותלו, פריז, ברצלונה, ארנסט המינגווי, צ'כוב, קול פורטר, נירנברג.
מיטשל האוסטרלית ומילר ואג'יופור הבריטיים מגלמים אמריקאיים. וכולם מתקשרים זה לזה בטלפון הנייד שלהם! הצעירים האלה…
יש בסרט בן 99 הדקות משפטים מוצלחים מאוד, בחלק הקומי בעיקר של ויל פארל שכנראה גייס בעצמו את סטיב קארל (שאחרי זה שיחק ב"המשרד" החל מ-2005 וב"מיס סאנשיין הקטנה" ב-2006) כדי שישחק את חברו וולט בשני קטעים.
בזכות שני הקטעים הבאים של פארל הייתי מעדיף לראות סרט שלם על הדמות שלו: (1) כשהוא שונא את גרג (ברולין), רופא השיניים העשיר והחתיך שאשתו (פיט) מתלהבת ממנו; ו(2) אחרי שהוא מצטער שהוא לא יכול להיות עם מלינדה כי הוא נשוי הוא מגיע הביתה ותופס את אשתו על חם במיטה עם מפיק הסרט שלה. התגובה שלו אדירה.