"מרי פופינס חוזרת" – ביקורת #1

מאת
21 בדצמבר 2018 בשעה 8:00
"מרי פופינס חוזרת".

"מרי פופינס חוזרת".

הסרט המוזיקלי "מרי פופינס חוזרת" נעשה 54 שנים אחרי הסרט הראשון. בניגוד לסרט המעולה ההוא, אין פה טיפת מקוריות, שום דבר שייזכר או יועתק כמחווה. בסרט מ-1964, למשל, יש את קטע הכניסה המפורסם של מרי באוויר עם המטרייה. היא יורדת ואז מבצעת קפיצה קלה באוויר לפני שהיא נוחתת. ובקטע הריקוד על הגג היא מסתובבת באוויר בלי סוף. אפילו רגעים קטנים כאלה אין כאן. וגם השירים לא מותירים רושם.

"מרי פופינס" (1964) הוא  הסרט עם השירים המקוריים הכי טובים. להוציא סרטים שמבוססים על מחזות זמר, בסרטים מוזיקליים בדרך כלל יש רק 3-1 שירים מקוריים טובים. האחים רוברט וריצ'רד שרמן, שבהמשך גם כתבו את השירים ב"ספר הג'ונגל" וב"צ'יטי צ'יטי בנג בנג", כתבו והלחינו שירים מושלמים, שונים זה מזה ויצרו שירים בהשראת הספרים של פי.אל. טרוורס שקטעים שלמים נכתבו סביבם וקידמו את העלילה. הסרט הפך  למחזמר מצליח והיה המקור לסרט "להציל את מר בנקס" (שחצי ממנו מצוין).
בסרט נעשה שימוש נדיר של שילוב אנימציה עם שחקנים, ומעבר לשירים היו גם אפקטים שובי לב והמצאות משגעות (סרט המדידה, למשל). זה היה הסרט הראשון של ג'ולי אנדרוז, שזכתה עליו באוסקר. הסרט היה מועמד ב-13 קטגוריות(!), כולל לסרט הטוב ביותר (הפסיד לסרט המוזיקלי "גברתי הנאוה") וזכה בעוד ארבעה: עריכה, אפקטים מיוחדים, פס-קול ושיר מקורי (Chim-Chim Cher-ee, היחיד מתוך הסרט שהיה מועמד).

הרעיון של "מרי פופינס חוזרת" פשוט והגיוני: מרי פופינס חסרת הגיל חוזרת לבית של משפחת בנקס ומטפלת בילדים של הילד שבו טיפלה שנים קודם לכן. האלמן הטרי מייקל מתגורר בבית עם שלושת ילדיו והם יותר מבוגרים ואחראים ממנו.

רוב מרשל, שהיה כוראוגרף של מחזות זמר בברודווי, ביים את הסרטים המוזיקליים "שיקגו" ו"אל תוך היער". מתוך האחרון הביא ל"מרי פופינס חוזרת" את אמילי בלאנט לתפקיד הראשי ואת מריל סטריפ לקטע אחד (שכולל שיר). פופינס של בלאנט יותר חספסה מאנדרוז, קול השירה שלה פחות טוב והיא מתנהגת כמו גיבורת-על שאין לה כוח או לא בא לה להשתמש בכוחות שלה. התפקיד שלה כמעט משני לזה של ג'ק (לין-מנואל מירנדה, היוצר והכוכב של המחזמר המצליח "המילטון"), מדליק (ומכבה) פנסי רחוב, המקביל לברט (דיק ואן דייק) מהסרט מ-64', ששיר אחד בסרט נכתב בדיוק למידותיו; בן וישו (הקול של הדוב בסרטי "הדוב פדינגטון") מגלם את מייקל בנקס, משופם כמו אביו הקולנועי; אמילי מורטימור, שלא מקבלת שיר משלה, היא אחותו הרווקה ג'יין; ומשתתפים גם ג'ולי וולטרס, קולין פירת', אנג'לה לנסברי (בקטע הסיום הלא מלהיב כמו שצריך) ודיק ואן דייק, ששיחק בסרט הראשון.
ואן דייק גילם אז שני תפקידים: את ברט שעוסק בשלל עבודות תקופתיות ובריטיות (מנקה ארובות, צייר על מדרכה, להקה של איש אחד ומוכר עפיפונים); ואת המנהל הקשיש של הבנק שבו עובד מר בנקס. 54 מאוחר יותר, כשהוא חוגג השנה את יום הולדתו ה-93, הוא מופיע לקראת סיום הסרט ללא צורך באיפור כבד. אגב, גליניס ג'ונס, שגילמה את אמם של ג'יין ומייקל, בת 95.

"מרי פופינס חוזרת".

"מרי פופינס חוזרת".

אמנם קשה להתעלות על סרט מושלם בכל היבט, אך במקום סרט המשך החלטו לעשות שעתוק. ב-64' האם מפגינה למען מתן זכות הבחירה לנשים, אז ב-18' בתה ג'יין מפגינה למען איגודים; ג'ק וחבריו למקצוע מבצעים ריקוד יחד כמו ברט וחבריו מנקי הארובות; מרי-ג'ולי לקחה את הילדים ואת ברט אל דוד שלה שצחוק מרים אותו לאוויר וזה הקטע היחיד שלו, מרי-אמילי לוקחת את הילדים ואת ג'ק אל בת דודה שלה שביתה מתהפך וזה הקטע היחיד שלה; בשני הסרטים הם נכנסים לקטע אנימציה (בפעם הראשונה ברט היה צייר, הפעם מצאו אמתלה אחרת), ובחצי השני של הסרט מגיעים לבנק שבו עובד האב. במקום עפיפונים בסוף יש בלונים. נראה שממש השקיעו מחשבה כדי למצוא מקבילה לכל דבר.
שני דברים עיקריים שאין בסרט המוצלח והם תוספות מיותרות בסרט הלא-מוצלח הזה: סיפור אהבה ואיש רע כי איך אפשר סרט בלעדיהם? ובכן, צפו שוב בסרט הטוב ותבינו איך. גם מפתיע שבסרט שביים כוראוגרף לשעבר יש כל כך מעט ריקודים.

"מרי פופינס חוזרת". אמילי בלאנט.

"מרי פופינס חוזרת". אמילי בלאנט.

מעבר למוזיקה המקסימה מהסרט הישן שמגיחה לרגעים קצרים מעטים, יש גם קריצות אליו: חלקן במקומן (העלייה על המעקה) וחלקן בשביל הקריצה בלבד (המראה), בלי שום סיבה אמיתית מעבר לכך. הילדים ג'יין ומייקל נדהמו מהתעלולים של מרי, התפלאו, נשארו פעורי פה וניסו להבין איך היא עושה את מה שהיא עושה. הילדים של מייקל מתלהבים אבל מקבלים את מעשי הפלא של פופינס, כמו ראו הרבה סרטים עם אפקטים וכבר קשה להדהים אותם. זה ההבדל גם לצופה.
הסרט יצליח מבחינה קופתית כי חסרים סרטים לכל המשפחה ובשל נוסטלגיה ל"מרי פופינס" המקסים. עדיף לראות שוב את ג'ולי אנדרוז, דיק ואן דייק ושות'. גם ילדים ייהנו מהסרט הקסום מ-64' יותר מאשר מהמודל הנוכחי שנשען עליו יותר מדי.

"מרי פופינס חוזרת". אמילי בלאנט.

"מרי פופינס חוזרת". אמילי בלאנט.

הסרט, שמועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית קומדיה/סרט מוזיקלי לסרט הטוב ביותר, שחקנית (בלאנט), שחקן (מירנדה) ופס-קול, לא מועמד לשיר כי אין שום שיר שזוכרים כשהסרט נגמר. העיצוב האמנותי והתלבושות טובים כמו שצריך ובוודאי יזכו למועמדות לאוסקר (גם בלאנט עשויה להיות מועמדת אך אין לה שום סיכוי לזכות).

דירוג: ★★½☆☆

מרי פופינס חוזרת (ארה"ב, 2018)
בימוי: רוב מרשל | תסריט: דיוויד מגי, פי-אל טרוורס | משחק: אמילי בלאנט, מריל סטריפ, לין-מנואל מירנדה, קולין פירת' | מוסיקה מקורית: מארק שיימן, סקוט וויטמן
הפצה: פורום פילם, החל מה-20.12.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?