"מלך האריות".
"מלך האריות" הוא חידוש בגרסה חיה של הסרט המצויר משנת 1994, שמקרקעת את התנועות וההבעות של החיות שיראו יותר כמו סרט טבע ופחות אנושיות. הגישה הזאת לסרט גם מבטלת את כל הצבעוניות והפנטזיה מושכת העין של הסרט המצויר והתוצר הוא סרט יחסית קודר, מלבד האפלוליות המובנית של העלילה שמבוססת בחופשיות על המחזה השייקספירי "המלט". הסרט כשלעצמו סביר למדי וילדים יהנו ממנו, שזו הרי מטרת העל, הוא פשוט פחות טוב מהקודם (זה, כמובן, לא יעצור מבוגרים שרוצים להתרפק על נוסטלגיה מחודשת מלפקוד את בתי הקולנוע – ועל זה בדיוק דיסני סומכים).
זהו החידוש השני של סרט דיסני שמביים ג'ון פבארו. הוא הספיק להשתפשף ב"ספר הג'ונגל" (2016) עם אנימציה ממוחשבת של חיות מדברות והתקדם לעיבוד של הסרט המצויר בדו מימד הרווחי ביותר בכל הזמנים. עם גרסה מקורית מצליחה שעובד גם למחזמר שהרוויח מעל 8 מיליארד דולר ונמצא במקום השלישי במספר ההופעות בברודווי אי פעם, פבארו ידע שאין טעם לסטות בהרבה מהנוסחה המנצחת. ואכן, הסיפור שהוכיח את עצמו בגלגול משנות ה-90 נשאר מוצלח והאנימציה מהממת בדיוק והמציאותיות שבה, אבל הכובד של הכל קצת מקשה על קצב הסרט להתרומם.
גילוי נאות קטן לפני שממשיכים – "מלך האריות" המקורי היה (ועודנו) אחד הסרטים האהובים עלי. לא רק שצפיתי בו אינספור פעמים (אני יכול לדקלם חלקים ממנו בעל פה), הפסקול שלו הוא הדיסק הראשון שרכשתי אי פעם והקשבתי לו הרבה מאד, כך שהסיכוי שהחוויה שלי מהסרט החדש תשתווה ולו במעט לזכרונות שלי מהמקור הוא קלוש ביותר. אפשר רק להניח שמישהו שיצפה בסרט הזה מבלי שגדל על המקורי יהנה ממנו בהרבה יותר ממני.
סצינת הפתיחה עם השיר "גלגל החיים" ("Circle of Life") זהה עד לרמה של תנועות מצלמה ומשם הדברים קצת משתנים, אך עדיין נשארים דומים לעלילה המקורית. נוספו כמה סצינות (הסרט ארוך יותר בחצי שעה מהמקור), בעיקר בשביל להעמיק (שלא לצורך) את מערכות היחסים השונות וסצינה מיוחדת בשביל עוד כמה שורות דיבור לדמות של נלה (בדיבובה של הזמרת המצליחה והשחקנית ביונסה נולס-קרטר). לאריה מופאסה (ג'יימס ארל ג'ונס, המדבב היחיד מהסרט המקורי שחזר לתפקידו) וללביאה סארבי (אלפרה וודרד, "דג התשוקה", "עקרות בית נואשות"), ששולטים על שטחים נרחבים והחיות שחיות בהן, נולד כפיר בשם סימבה. מהר מאוד סימבה הצעיר (ג'יי.די. מק'קרארי, "בוסית בקטנה") מבקש לתפוס את מקומו במערך השלטוני מבלי להבין את מידת האחריות שנלווית לכך. אביו הסבלני דואג להסביר לו על האופן שעל פי ראייתו בו העולם עובד בכלל והמלכות בפרט, שמעבר להפגנת כח ושליטה, ישנה דאגה ושמירה על האיזון העדין שבין כל הדברים.
"מלך האריות".
ברקע נמצאים היועץ המלכותי הקלאו אדום המקור זאזו (ג'ון אוליבר, שלו תוכנית אקטואליה קומית ובעבר היה חלק מ"הדיילי שואו" עם ג'ון סטיוארט), שמשאיר את סימבה במקומו ודודו של סימבה, סקאר (צ'יווטל אג'יופור, "12 שנים של עבדות", "דוקטור סטריינג'"), שמרגיש שכס המלכות נגזל ממנו והוא מתוסכל מכך שעכשיו כשקיים יורש למופאסה, הוא כבר איבד כל סיכוי לקבל את הכתר לידיו. סקאר הערמומי מנסה בכל דרך לפנות את הדרך שלו ואף דוחף את סימבה הצעיר והסקרן, שרוצה להוכיח את אומץ לבו, אל איזור סכנה ביחד עם נלה, חברתו הטובה. סימבה כחלק ממסע ההתבגרות שלו פוגש את טימון הסוריקטה (בילי אייכנר, "חברים מהקולג'", "סיפור אימה אמריקאי") ופומבה חזיר היבלות (סת' רוגן, "מה הסיכוי", "הדייט שתקע אותי") שמשתפים אותו בתפיסת עולמם השונה בתכלית מזו של אביו, שבה החופש לעשות כל מה שבוחרים. כשחברתו הותיקה נלה חוזרת לחייו לאחר ניתוק של מספר שנים, סימבה הבוגר (דונלד גלובר, "אטלנטה", "קומיוניטי") ייאלץ להחליט באיזו דרך עליו לנהל את חייו מנקודה זו ואילך.
"מלך האריות".
עבודת הדיבוב טובה. התבלט ביותר ג'יימס ארל ג'ונס, שלקול שלו נוכחות ועומק (יש לו ניסיון בלדבב דמויות אייקוניות, ע"ע "דארת' ויידר" מ"מלחמת הכוכבים"), כך שלא מפתיע שלקחו אותו מחדש לתפקיד. היותו אפרו-אמריקאי השאירה לו נתיב פתוח, כיוון שכל האריות בסרט דובבו על ידי שחקנים ממוצא אפריקאי. סת' רוגן שקשה מאוד לא לזהות את הקול שלו גם גרם לפומבה להיות דמות נוכחת ואפילו מעט שונה מהקודמת.
השירים של אלטון ג'ון זכו, כמובן, לביצוע מחודש בסטיות קלות מהגרסאות שבדיסק הישן שלי, רק בשביל שיוכלו להגיד שהן לא זהות. ג'ון חיבר שיר נוסף שהושמע בכתוביות הסיום ונתנו לביונסה שיר חדש שהוכנס לקראת הסוף כדי שמי שלא עודכן מראש או הצליח לזהות עד אותו רגע, יידע באופן מוחלט שהזמרת המהוללת מדבבת בסרט. החלק שהוקצב לשיר שלה קצר מאוד והתוכן שלו בסרט די סתמי ומיותר (למתעניינים, גרסה מלאה ניתן למצוא באתרים ובאפליקציות השונות). רוב השחקנים שרים טוב, מלבד רוגן, אבל זה מתאים לדמות. כמעט השמיטו את השיר של סקאר, בגלל יכולות השירה המוגבלות של אג'יפיור, אבל לבסוף השאירו אותו עם צמצום הקטעים הליריים שבשיר.
"מלך האריות".
התהיה העיקרית שאיתה יצאתי מהסרט היא למה המציאותיות העגמומית שבסרט החדש עדיפה על הפנטזיה הצבעונית שבקודם. עם ההצלחה הגדולה של החידושים הקודמים (ביניהם "אלאדין" שיצא לאקרנים לפני חודשיים), אין סיבה שדיסני יפסיקו במגמה הבעייתית מבחינה יצירתית בקרוב.
דירוג: 
מלך האריות (ארה"ב, 2019)
בימוי: ג'ון פאברו | תסריט: ג'ף נתנזון, איירין מצ'י, ג'ונתן רוברטס, לינדה וולברטון | משחק: דונלד גלובר, ג'יימס ארל ג'ונס, צ'יווטל אג'יופור, ביונסה נולס, סת' רוגן, בילי אייכנר | מוסיקה מקורית: האנס זימר
הפצה: פורום פילם, החל מה-17.07.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: