"ג'וקר" – ביקורת #1

מאת
10 באוקטובר 2019 בשעה 8:00
"ג'וקר". חואקין פיניקס.

"ג'וקר". ואקין פניקס.

בחודש שעבר חגגו 80 שנה לבאטמן. האויב המפורסם ביותר של אחת מדמויות הקומיקס המפורסמות ביותר הוא הג'וקר עם הפנים הלבנים והחיוך התמידי. הסרט "ג'וקר", שזכה בפסטיבל ונציה השנה, לא מבוסס על חוברות קומיקס מסוימות אך נשען על פרטים מהביוגרפיה של ג'וקר ושל ברוס ויין/באטמן.

הדמות של ג'וקר והשם טוד פיליפס כבמאי עלולים לגרום לך לחשוב שמדובר בסרט מצחיק, משעשע, פרוע או קליל. הסרט הזה הוא בדיוק ההיפך מכל הבחינות. פיליפס ביים לפני כן את שלושת "בדרך חתונה עוצרים ב…" (The Hangover) וקומדיות נוספות. סרטו הטוב ביותר היה הקודם, "כלבי מלחמה" (2016), עם ג'ונה היל. שום דבר לא נראה כהכנה לסרט השונה, המדכדך והמהורהר הזה.

זה אינו סרט פעולה על גיבור-על או על נבל צבעוני בעל משימה זדונית אלא ניסיון להתחקות איך אדם בשם ארתור פלק (Fleck, "פתית", "פירור") הופך לדמות הצבעונית שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים. ג'ק ניקולסון גילם את הג'וקר ב"באטמן" (1989), הית' לדג'ר זכה באוסקר אחרי מותו על התפקיד ב"האביר האפל" (2008) וכאן זהו ואקין פינקס, שרזה מאוד כדי לגלם את התפקיד הראשי. כמו רוב הדמויות שלו, כולל ב"המאסטר", ארתור פלק צריך טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי דחוף.

"ג'וקר". חואקין פיניקס.

"ג'וקר". ואקין פניקס.

העלילה דקה מאוד והיא בעיקר בוחנת את המעשים של נפש מיוסרת מול העולם, ומרגיש כמו ניצול של אדם מסכן בעל מוגבלות. פרנסיס קונרוי ("עמוק באדמה") משחקת את אמא של ארתור בחלק המשפחתי העצוב של חייו של ארתור. גם בעבודה הוא לא זוכה להצלחה ויש לו פנטזיות להיות סטנדאפיסט וברור איך זה ייגמר.

ארתור ואמו צופים הרבה בטלוויזיה. רוברט דה נירו מופיע בתפקיד משנה קטן כמנחה תכנית ראיונות לילית בסגנון ג'וני קרסון, כולל עוזר נאמן (sidekick) על הספה לצד האורח בתכנית. הסרט מתרחש בימים שקרסון הנחה את התכנית הלילית המצליחה שלו, וגם משובץ שירים ישנים ששר פרנק סינטרה ובטלוויזיה משודרים סרטים בשחור-לבן.

"ג'וקר". חואקין פיניקס, רוברט דה נירו.

"ג'וקר". ואקין פניקס, רוברט דה נירו.

הסרט מלא חשיבות עצמית ופומפוזיות, שלעתים ריקה לחלוטין מתוכן כמו שיגעון הגדלות של הדמות הראשית, ועם דברים שלא היו צריכים להופיע בתוצאה הסופית כמו תקריב ארוך ומיותר לגמרי על מסכה בפח אשפה, למשל. ובלתי נסלח האופן הלא-מקורי והשחוק שבו מסבירים לקהל קטע של גילוי.

עם החזרה לשנות ה-80 ג'ותהם/ניו יורק מלוכלכת, ועוד עם שביתה של מפני הזבל. הצילום משרת טוב את הסרט והמוזיקה מוצלחת (של מלחינה איסלנדית בשם הילדור גונאדוטר). יש קטעים מרשימים אך הם מעטים בתוך שעתיים עם קצב אטי, הרבה יותר מדי קטעים שבהם פינקס לבד צוחק, ממלמל ו/או מרקד לו. הסרט הזכיר לי גם, למרבה הצער, את "יום נפלא" עם פינקס בקצב שלו וחוסר העניין, האלימות וחוסר התכלית. אין הרבה אלימות ב"ג'וקר" אבל כשיש היא בוטה למדי.

"ג'וקר". חואקין פיניקס.

"ג'וקר". ואקין פניקס.

בעיקר היה לא מעניין ולא נעים לראות דמות מסכנה שסובלת, כמעט לא חושבת בהיגיון, שלא מוצאת מפלט וקשה להאמין שתוכל לפתח תכניות (או תכנית ביחיד) שבאטמן עתידי יצא לסכל. וגם קטע אחרון מיותר אחרי מה שהיה יכול להיות סיום הולם.

דירוג: ★★☆☆☆

ג'וקר (ארה"ב, 2019)
בימוי: טוד פיליפס | תסריט: טוד פיליפססקוט סילבר | משחק: ואקין פינקסזאזי ביץרוברט דה נירופרנסיס קונרוי | מוסיקה מקורית: הילדור גונאדוטר | צילום: לורנס שר
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-10.10.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: