"השנה הראשונה שלי". וינסן לקוסט, וויליאם לבגיל.
"השנה הראשונה שלי" הוא סרט דרמה צרפתי על תלאותיהם של שני סטודנטים בשנתם הראשונה ללימודי רפואה, השוני והדימיון ביניהם ושותפות המסע. ככל שהסרט מתקדם, כך הוא אוסף את עצמו לתמונה בהירה יותר, עד שהמניעים של כל אחת משתי הדמויות הראשיות נעשים חדים. למרות שהוא מנסה לרגש, הוא לא ממש מצליח לפגוע בנקודה, אבל הוא גם לא מנסה לסחוט דמעות. מתאים לצפיה לכל אוהבי הדרמה, מלבד אלו ששוקלים להירשם ללימודי רפואה בצרפת.
לא רק ששני סרטיו הקודמים של הבמאי והתסריטאי תומא לילטי ("היפוקרטס", "רופא הכפר") עוסקים ברופאים, הוא גם מביים סדרה שמתרשחת בבית חולים (גם שמה "היפוקרטס", על אף שעלילתה שונה מסרטו באותו שם), כך שאפשר לומר שיש לו זיקה מסוימת לעולם הרפואה. הסרט מצליח לסחוף לתוך הטירוף שנכנסים אליו הסטודנטים באמצעות קצב טוב ואפילו קטעיו המייגעים משובצים במכוון כדי להעביר במקצת את מכבש הלחצים שסטודנטים לרפואה נמצאים בתוכו.
זוהי הפעם השלישית בה אנטואן (ונסן לקוסט, ששיחק ב"היפוקרטס" של לילטי עליו היה מועמד לפרס הסזאר למשחק) עובר את השנה הראשונה של לימודי רפואה, לאחר שפעמיים ציוניו במבחנים לא הספיקו כדי להמשיך במסלול רפואה. הוא מפצה על הקושי שלו בלימודים בשקיעה מוחלטת בחומר וניצול כל רגע כדי ללמוד. בנג'מין (וויליאם לבגיל, "סה לה וי!") התגלגל ללימודי הרפואה כי עם אב רופא ואח סטודנט לרפואה לא נותרו לו הרבה ברירות. הוא מעט מבולבל מהאינטנסיביות של הכל והלחץ של הסטודנטים האחרים ומעדיף לדחוף את הראש שלו לתוך שקית של קוראסוני שוקולד במקום בין הספרים. במקביל הוא לומד להכיר את הסביבה שלו כבחור עצמאי ומפתח קשר מיוחד עם שכנתו העובדת הזרה.
"השנה הראשונה שלי". וויליאם לבגיל, וינסן לקוסט.
כשכל אחד מהם נמצא בקצה אחר של ספקטרום השקדנות, המפגש בין אנטואן לבנג'מין מניב תוצאות יפות. אנטואן עוזר לבנג'מין להתחבר לחומר, כדי שלא יישאר מאחור, ובנג'מין תומך באנטואן שלא יקרוס תחת העומס האדיר שהוא נמצא תחתיו. האופן בו מתנהלים הלימודים ומערכת ההשכלה נראית מעט ארכאית, החל משימוש מצומצם במחשבים וכלה בפרסום ציונים על גבי לוח, במקום במערכת אינטרנטית, מה שנראה טבעי לכל המעורבים בדבר. בכלל, התחושה שצפה ממסדרונות האוניברסיטה היא של מעין חוויה טראומתית משותפת שכל הסטודנטים מבקשים לקחת בה חלק בהתלהבות תיאטרלית.
שני השחקנים הראשיים עושים עבודה טובה ומחיים את הדמויות המרובדות שלהם. לבגיל כמעט ומצליח לרגש, אבל התסריט והבימוי לא מאפשרים הזדהות אמיתית עם הדמות שלו. המיקוד האקדמי והקושי במצבים חברתיים של אנטואן עוברים נהדר באמצעות לקוסט, אבל גם ממנו יש איזשהו ריחוק שלא קשור לכישורי המשחק של השחקן.
"השנה הראשונה שלי". וינסן לקוסט, וויליאם לבגיל.
כרגיל, פריז מצטלמת נהדר, ונראה שהפעם הסרט הצרפתי משחק לידיים של צופים מחוץ לארצם, עם צילומים של מגדל אייפל מחוץ לחלונו של בנג'מין כדי שלא יהיה ספק באיזו עיר מדובר. יש מספר צילומים נהדרים שדואגים להדגיש את הקטנות של הסטודנטים אל מול הררי החומר הלימודי ומספר הסטודנטים הגדול שנמצאים איתם באותה סירה. עיצוב החדרים והכיתות אף הוא תורם לתחושת הקלסטרופוביות.
אם אתם רוצים לצפות בסרט צרפתי, הוא יהיה בחירה לא רעה, רק קחו בחשבון שהוא רחוק מלהיות סרט מצוין. דבר אחד אני יודע אחרי שצפיתי בו והוא שאני בוודאות לא רוצה להיות סטודנט לרפואה.
דירוג: 
השנה הראשונה שלי (צרפת, 2018)
בימוי: תומא לילטי | תסריט: תומא לילטי | משחק: וינסן לקוסט, וויליאם לבגיל, מישל לרוסו, דרינה אל ג'ונדי, בנואה די'מרקו | מוסיקה מקורית: אלכסנדר לייר, סיליבאן אורל, ניקולס וייל | צילום: ניקולא גרין
הפצה: עדן סינמה, החל מה-26.12.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: