"ג'ודי: מעבר לקשת". רנה זלווגר.
"ג'ודי: מעבר לקשת" הוא סרט דרמה ביוגרפי מוסיקלי על השחקנית והזמרת ג'ודי גרלנד בימים שתהילתה ירדה ולקחה איתה את האפשרות של פרנסה יציבה. סיפור חייה מעניין ועשיר, אך הבחירה להתמקד בנקודת זמן ספציפית יוצרת סרט שחוזר על עצמו ומנסה לסחוט בכח רחמים מהצופים. בגלל שהוא לא מצליח לרגש, גם בסצינות מאוד מתבקשות, או לעניין במיוחד, אפשר לדלג עליו. אם לפחות הוא היה מעמיק בפרטים, הייתי יכול להמליץ לחובבי היסטורית כוכבי הוליווד להשקיע מזמנם, אבל גם להם אין הרבה מה לחפש בו.
במאי הסרט רופרט גולד מגיע מעולם התיאטרון ומתפקד כמנהל האומנותי של תיאטרון אלמידה בלונדון, לכן ניתן להבין את המשיכה לגרלנד התיאטרלית ולסדרת ההופעות שלה בלונדון, בטח כשמדובר בתסריט שעובד ממחזה. הניסיון שלו בבימוי למרקע יחסית דל – עיבוד למחזה שייקספיר לטלוויזיה, סרט טלוויזיה על השלטון המלוכני בבריטניה וסרט קולנוע יחיד (מעבר לנוכחי) – דרמת המתח "סיפור אמיתי" בכיכובם של ג'ונה היל וג'יימס פרנקו – שגם מבוסס על סיפור אמיתי, אך אופיו שונה לחלוטין. הניסיון של גולד לייצר דרמה עמוקה ניכר ואולי שם נעוצה הבעיה – שהדרמה לא נראית טבעית במיוחד.
ג'ודי גרלנד (רנה זלווגר, שניצלה את יכולות השירה שלה גם במחזמר "שיקאגו" עליו הייתה מועמדת לאוסקר בשנת 2002, וזכתה על תפקידה בסרט "בחזרה לקולד מאונטן" שנה לאחר מכן וגם עבור הסרט הזה) היא שחקנית מוערכת ואהובה מאוד בארה"ב ובעולם בכלל ולעד תיזכר כדורות'י גייל מ"הקוסם מארץ עוץ" (1939).
"ג'ודי: מעבר לקשת". רנה זלווגר.
כשהיא מפסיקה לקבל תפקידים בקולנוע, היא מסתמכת על גלי תהילתה שפיתחה גם בסרטים הרבים בהם השתתפה מאז תפקידה בגיל 17 שהנסיק את הקריירה שלה אל על, ומופיעה על במות במופע הכולל שירים מהקריירה המפוארת שלה. כדי לא לזנוח את שני ילדיה הצעירים, היא אף משתפת אותם במופעה בעל כורכם. למרות כל מאמציה, היא לא מצליחה לשמר על רמת החיים אליה התרגלה והיא נקלעת לבעיות כלכליות הדורשות ממנה לבקש עזרה.
הצעה שהיה לה קשה אפילו לשקול לקחת, בשל המחיר הכבד אותו תצטרך לשלם, צפה שוב. הפעם היא משתכנעת כי זהו הצעד הנכון עבורה ועבור ילדיה. היא נוסעת ללונדון לסדרת הופעות במשך מספר חודשים עבורה תקבל שכר משמעותי. שם היא פוגשת את רוזלין ווילדר (ג'סי באקלי, "השיר של רוז"), מפיקת המופע, שתעשה כל מה שצריך בשביל שההופעות יתקיימו כמתוכנן. ההתמודדות עם המרחק מסביבתה המוכרת והבדידות שמתלווה לכך, עם בעיות השינה שלה, עם האינטנסיביות של ההופעות ועם טראומות העבר שלא מרפות ממנה (אשר מוצגות בקטעים קצרים וצבעוניים במיוחד עם דארסי שו בתפקיד גרלנד הצעירה) נותנת את אותותיה על מצבה הנפשי הרעוע ממילא של גרלנד ומאיימת על קיום ההופעות.
"ג'ודי: מעבר לקשת". רנה זלווגר.
רנה זלווגר מעולם לא הייתה השחקנית האהובה עליי, למרות שהיו לה כמה הבלחות טובות בעבר הרחוק ("האחות בטי" משנת 2000 ו"ג'רי מגוויר" משנת 1996). יכולות השירה שלה טובות והיא מצליחה לחקות את המניירות של גרלנד מצוין, ובכל זאת לא היה לה באמת סיכוי להשתוות ליכולות המופלאות של גרלנד. האיפור והתסרוקת המוצלחים עוזרים לטשטש את זהותה ולקרב אותה יותר לדמותה של גרלנד, אך המלודרמתיות המוגזמת שלה מקלקלת את האשליה. באקלי, לעומתה ולעומת מספר שחקנים נוספים בסרט, מדודה ומעוררת אמפתיה במשחקה.
בשנת 2001 שודרה מיני סדרה בת שני פרקים על חייה של גרלנד בכיכובן של ג'ודי דיוויס ותמי בלאנצ'רד בתפקיד השחקנית האגדית בגילים שונים. בשל אורכה הכפול, מן הסתם הייתה מקיפה יותר מסרט זה ויחד עם זאת הרגישה עניינית יותר ונמנעה מקיטשיות יתר. המלווה שלי לסרט רצתה לראות קטעים נוספים מעברה של גרלנד והרגישה שדווקא הסצינות האלו היו מעניינות יותר משאר הסרט. במיני הסדרה הקפיצות בין הזמנים מאוזנות באופן מוצלח יותר, לכן אמליץ למי שמתעניין בשחקנית לוותר על הסרט ולצפות בה.
"ג'ודי: מעבר לקשת". פין וויטרוק, רנה זלווגר.
העיצוב בסרט מוקפד והתקופתיות שבו מודגשת וכוללת הבחנה ברורה בין קליפורניה לבריטניה. גווני הכחול והאפור בשנות השישים עומדים בניגוד לצבעוניות הרוויה של שנות השלושים, שהציגו תמונה מושכת ומעוותת. למרות שזלווגר היא לא באמת גרלנד, ההופעות מצליחות לעשות את העבודה וגולד דאג לקרקע אותן, כראוי, ללא יותר מדי אבק כוכבים, מה שיצר הופעה אמינה.
מעבר לגילוי כמה פרטי טריוויה אזוטריים על גרלנד שאפשר להשתמש ב"מונית הכסף", אני לא באמת יכול למצוא סיבה לצפות בסרט.
דירוג: 
ג'ודי: מעבר לקשת (בריטניה, 2019)
בימוי: רופרט גולד | תסריט: טום אדג', פיטר קווילטר | משחק: רנה זלווגר, ג'סי באקלי, רופוס סוול, מייקל גמבון, פין וויטרוק | מוסיקה מקורית: גבריאל יארד | צילום: אולה בראט בירקלנד
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-06.02.2020 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: