ביקורת: אקסיות לכל הרוחות

משמאל: גניפר גארנר, מתיו מקונוהיי ודניאל סונגטה. מתוך אקסיות לכל הרוחות.

משמאל: ג'ניפר גארנר, מתיו מקונוהיי ודניאל סונג'טה. מתוך אקסיות לכל הרוחות.

כדי לא להתאכזב חשוב לדעת לאיזה סוג סרט הולכים, ולפנינו פנטזיה רומנטית – לא קומדיה רומנטית כפי שלמדנו לצפות ממתיו מקונוהיי ("איך להיפטר מבחור ב-10 ימים", "מארגנת החתונות"). בסך הכול, "אקסיות לכל הרוחות" הוא סרט מעשיה חביב למדי: סרט קליל שלא מתיימר להיות רציני מדי, עם מספר קטעים משעשעים. הסרט שזור קלישאות פה ושם, אך בסך הכול נחמד לצפות בשחקנים היפים האלה.

כשצ'רלס דיקנס פרסם ב-1843 את הרומן "מזמור חג המולד" (וויקי באנגלית) הוא לא היה יכול לנבא שתסריטאים אמריקאים יתאהבו ברעיון של שלוש רוחות המבקרות אדם קמצן/חסר רגישות ומראות לו את עברו, את השפעתו על האנשים סביבו בהווה, ואת עתידו. "אקסיות לכל הרוחות" שם דגש על העבר, ומכאן שמו באנגלית: Ghosts of Girlfriends Past. אך בעצם מדובר באקסית אחת – רוח העבר, המראה לגיבורנו את יחסיו עם מושא עניינו הנוכחי בילדותם, בנערותם ובשנות העשרים לחייהם.

קונור מיד, צלם אופנה ורווק הולל (מקונוהיי) הנוסע לחתונה של אחיו (ברקין מאייר), שתתקיים במהלך סוף השבוע באחוזה של דודו המנוח, ויין (מייקל דאגלאס), אשר גידל אותו ואת אחיו. קונור מתנגד לנישואין באופן כללי. משום מה בין שושבינות הכלה נמצאת גם ג'ני פרוטי (ג'ניפר גארנר), שמכירה את קונור מאז שהיו ילדים. הוא מתעניין בה מחדש, והיא יודעת עם מי יש לה עסק ומסרבת להיכנע לחיזוריו.

רוחו של דודו ויין מופיעה בפני קונור ומודיעה לו שבמהלך הלילה תופענה בפניו שלוש רוחות: עבר, הווה ועתיד. לא ברור למה הוא שמודיע לו על כך או מדוע זו הנקודה בחייו שמגיע לו הביקור של הרוחות הללו.

גניפר גארנר ומתיו מקונוהיי. מתוך אקסיות לכל הרוחות.

ג'ניפר גארנר ומתיו מקונוהיי. מתוך אקסיות לכל הרוחות.

למתיו מקונוהיי החתיך יש את היכולת להיות מנוול שרמנטי; ומנגד, ג'ניפר גארנר ("ג'ונו") מתוקה ביותר ומצליחה להיות רגישה ומצחיקה, ועזר ראוי כנגד מקונוהיי. בזכות המשחק שלהם והבימוי הקולח הסרט מתקדם ושומר על עניין, על אף הרגעים הסנטימנטלים בדרך אל הסוף הצפוי. רוח העבר (אמה סטון) מזכירה במשהו את רוח ההווה ב"מארח השדים" (בגילומה של קרול קיין). היא פחות משוגעת ממנה, אך גם היא חובטת במושא רדיפתה.

מייקל דאגלאס משעשע למדי כאב המאמץ והמדריך לענייני מין של קונור הצעיר. הוא בכוונה מזכיר במראהו את המפיק רוברט אוונס, שבין שבע נשותיו היתה שחקנית "סיפור אהבה", אלי מק'גרו. בעוד ברקין מאייר סתמי כאחיו הפחות-יפה של מקונוהיי ובמיטב הקלישאה, שלושת השושבינים חנונים ושלושת השושבינות חרמניות; לייסי שברט מוצלחת ככלה למרות שבקלות היתה יכולה להיות היסטרית, צפויה ומעצבנת; ואן ארצ'ר ורוברט פורסטר טובים כהורי הכלה. וכמו שכל צופה ישראלי יבחין מיד, זו נעה תשבי כאקסית של קונור בשני קטעים.

המוסיקה מתאימה את עצמה לכל תחנה בחייו של קונור, והבמאי מארק ווטרס יודע את המינון הנכון בין דרמה לקומדיה, עם קורט פנטזיה. "אקסיות לכל הרוחות" הוא סרט עם דמויות מלאות חן, גם אם מוכרות כבר מסרטים קודמים, עם קצב טוב ומינון נכון של חוש הומור לא-נמוך. סרט קליל שמספק את הסחורה ושוכחים אותו ברגע שמגיעים הביתה. יש מספר קטעים מיותרים בתחילת כתוביות הסיום.

דירוג: ★★☆☆☆

אקסיות לכל הרוחות
ארה"ב, 2009
100 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-02.07.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
מארק ווטרס
תסריט:
ג'ון לוקאס
סקוט מור
שחקנים:
מתיו מקונוהיי
ג'ניפר גארנר
מייקל דאגלאס
אמה סטון
ברקין מאייר

סימן שאלה

אז למה רק 2 כוכבים?

רק שני כוכבים כי מדובר בסרט קליל וסתמי ששוכחים ברגע שהוא נגמר. הדמויות ראשיות לא-מקוריות, דמויות משנה שהן קלישאות גמורות, הוא לא מספיק משעשע והסוף הצפוי (לא רק העובדה שהם יחד, אלא כל מה שקורה וגם מה שהם אומרים). כל אלה מוזכרים בביקורת שלי, ואוסיף לכך גם "קונפליקטים" מאולצים (משבר בין החתן והכלה, למשל).

חגית

הביקורת כתובה יפה ומדויק.
ראיתי את הסרט וזה נכון.
שוכחים את הסרט עוד לפני ששוכחים שאכלנו פופקורן.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?