ביקורת: חיבוקים שבורים

מאת נטלי וגיא דולינגר
1 ביולי 2009 בשעה 11:00
פנלופה קרוז. מתוך חיבוקים שבורים.

פנלופה קרוז ולואיס הומאר. מתוך חיבוקים שבורים.

"חיבוקים שבורים" רחוק מלהיות מאכזב, אבל גם אינו סרטו המוצלח ביותר של פדרו אלמודובר. מדובר בסרט מורכב מאד, עם אלמנטים אפלים, קצת ארוך מידי, עם תסריט מעורפל שבסופו של דבר קצת צפוי, ובעיקר עם מסר אחד ועיקרי והוא: "סרטים חייבים לסיים". יש ניסיון לשחזר מן ההצלחה של "דבר אליה", או להתקרב מינימלית להרגשה של "הכל אודות אמא", "חינוך רע", או אפילו "לחזור" המשמים-יחסית (רק יחסית!); ומה שבטוח הוא שרף הציפיות האסטרונומי שהקהל יביא איתו לצפיה בסרט יהיה עקב האכילס הגדול של הסרט.

פדרו אלמודובר, במאי נערץ שמתקרב לגיל 60, מרגיש שכוחו עודנו בשיאו וכך בעשור אחד בלבד הוא מוציא את הסרט החמישי ברציפות, וממשיך לקטוף מועמדויות (ולעיתים גם זוכה, אלא שהפעם לא) לפרסים עטורי יוקרה בעולם כולו. הפעם אלמודובר משתמש באלמנטים חוזרים של מגדר ונשים חזקות (מעין פאם-פטאל), מוות, חושניות ושימוש חכם בצבעים חזקים כגון האדום. עם אותם אלמנטים שכה מאפיינים אותו, ועם עלילה שקשה להאמין שאין לו קשר אישי אליה, הוא מרתק בעוד סרט משגע שמאדיר את גוף האישה, והפעם גם את עבודת הבימוי.

אלמודובר משתמש בסצנות חזקות מאד, לצד שגרתיות עלובה. הוא מתחיל בהעמדת הצופה בעמדה סקרנית לגבי זהותו של הגיבור ומהו סיפורו; ומיד חוזר אחורה 20 שנה כדי להשלים לנו את החסר על חייו. כמובן שהוא לא באמת משלים את החסר אלא זורם בקצב חושני ואותנטי ונותן לנו לנחש, להתאהב, לנגוס ולאהוב בעצמנו – ואז גם לחוש את התחושות החזקות שהוא מצליח להעביר.

לואיס הומאר ופנלופה קרוז. מתוך חיבוקים שבורים.

לואיס הומאר ופנלופה קרוז. מתוך חיבוקים שבורים.

עלילת "חיבוקים שבורים" מתמקדת בבמאי מצליח (בעבר יותר מאשר בהווה) ועיוור בשם מתיאו (לואיס הומאר המקסים), שמסתבר כי לא נולד עיוור וההתבוננות בחייו בהווה נקטעת עם ביקור פתע מהעבר הכואב. בבת אחת נזרקת לה העלילה אחורה כדי לספר את מה שהפסיד הצופה (עיקר העלילה) ונגלית לפנינו, לנה (פנלופה קרוז המדהימה), צעירה יפה ומוכשרת, שנקלעת לסיפור אהבה עם הבוס המיליונר שלה, ארנסטו (חוסה לואיס גומז), ובחלוף זמן קצר היא מבקשת לנסות קריירת משחק. כך היא פוגשת במתיאו ובין השניים מתפתח רומן סוער, מאחורי גבו של ארנסטו הקנאי ושל ג'ודית, העוזרת והמפיקה של מתיאו (בלנקה פורטיו) שהינה גם אם חד הורית לדייגו (טאמאר נובאס ששיחק את האחיין ב"הים שבפנים" של אמנאבר וחוזר בסרט הזה כדי לכבוש סופית את לב הצופה).

העלילה כמובן מסתבכת בעקבות הרומן האסור, והכל על רקע עשיית הסרט עליו עובד מתיאו בכיכובה הראשי של לנה, כאשר הכל מכוון מטרה אחת: לסיים את הסרט ולא לתת ל"רעים" לנצח ולקבור אותו. ממש טהרת הקולנוע לתפארת. כמובן שרוב הסרט הוא למעשה בתוך סצנה בה מתיאו מספר לדייגו על השתלשלות העניינים כפי שהיו, כיוון שדייגו דורש לדעת הכל, אולם אין כאן כל טרחנות או כל דבר אחר אשר מעיב על הסיפור – להיפך, הצופה מזדהה עם דייגו ודורש גם הוא לדעת מה היה שם שמתיאו מסרב לפתוח.

כל השחקנים ראויים לשבח, אולם אי אפשר שלא להיסחף יחד עם אלמודובר בהערצת פנלופה קרוז, ולו לכמה רגעים. קרוז אכן מציגה איכות משחק מעולה, לא מאכזבת, אולם מתאימה לדמותה השטוחה יחסית בסרט. שאר השחקנים הם על הסקאלה הנכונה של אלמודובר, ללא כל אכזבה, כאשר הפרצופים מוכרים (מלבד נובאס משחקת גם "רוסה" מ"הים שבפנים" – השחקנית לולה דואנייס, בתפקיד קטן אך מורגש) אולם לא מספיק כדי שתהיה לצופה דעה קדומה ומוצקה עליהם. מכאן אפשר לקבל את הרושם שזהו סרט קטן אבל אין ספק שהבחירה גדולה ובהחלט אינה מקרית.

פנלופה קרוז. מתוך חיבוקים שבורים.

פנלופה קרוז. מתוך חיבוקים שבורים.

הפסקול החושני, הצבעים הבוהקים (בעיקר האדום), האפלה המורגשת שמעידה על השפעת אלמודובר מסגנון ה"פילם נואר" של שנות ה-50 (בשילוב עם דמות הפאם-פטאל האופיינית), זויות הצילום המעניינות (למשל, סצנה מורגשת בין דייגו למתיאו בה המצלמה עוברת אחד מהשני באיטיות כשאת רוב הדו-שיח אנו "רואים" כשהמצלמה היא בדיוק בינהם בשלב המעבר ולא מתמקדת בהם), הים כמוטיב של חופש ושלווה אותה מחפשות הדמויות ועוד ועוד ועוד… כל אלו מחכים לחובבי אלמודובר או פשוט לאלה שמאסו בסגנון ההוליוודי המשמים והמפוצץ (ראה ערך "רובוטריקים 2: הנקמה"). התסריט, כפי שכבר רמזנו, לא מושלם – אכן אליה וקוץ בה, אולם נסבל ומורכב דיו בכדי שגם אם תנחשו את המשך העלילה – עדין תיהנו מאופן ההצגה שלה בפניכם.

לסיכום, אמנם לא ברמה של הסרטים הקודמים של אלמודובר (ובראשם, כאמור, "דבר אליה") אולם "חיבוקים שבורים" לא נופל כל כך רחוק מהציפיות הספציפיות מבמאי כה מנוסה ומוכר במאפייניו השונים. אין ספק שהמעמד של אלמודובר הוא בלתי מעורער בתור יוצר הסרטים הספרדי הגדול מכולם, אולם רצוי לבוא עם ציפיות נמוכות יחסית (שוב, רק יחסית!) וליהנות מסרט איכותי ומרגש. מומלץ לחובבי סרטים זרים, לאוהבי נשים, ולמעריצי קולנוע מדויק ונכון.

דירוג: ★★★★☆

חיבוקים שבורים
ספרד, 2009
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-02.07.2009 בבתי הקולנוע
בימוי:
פדרו אלמודובר
תסריט:
פדרו אלמודובר
שחקנים:
פנלופה קרוז
לואיס הומאר
בלנקה פורטיו
חוסה לואיס גומז

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?