יהודה ברקן, באדיבות yes והסדרה "חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי".
השחקן והיוצר יהודה בארקן, זוכה פרס מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע, הלך לעולמו אתמול (ו') בגיל 75. הוא נפטר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, לאחר למעלה משלושה שבועות של מאבק בסיבוכים של מחלת הקורונה.
בארקן נולד בנתניה, בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ', ב-29 במרץ 1945 להורים ממוצא רומני. בצה"ל התחיל בחיל ההנדסה הקרבית אך עבר בהמשך לשרת בלהקת פיקוד צפון. עם שחרורו הצטרף ללהקת פיקוד דיזנגוף, שהורכבה ברובה מיוצאי להקות צבאיות (דוגמת ששי קשת, אריה מוסקונה ועדנה לב).
את הקריירה הקולנועית הענפה שלו החל תחת השם יהודה ברקן, בתפקידים קטנים בסרטי הדרמה "הוא הלך בשדות" (1967), "הבן האובד" ו"הפריצה הגדולה" (1970). הוא התפרסם בתפקיד הראשי בסרט הקומי "לופו" של מנחם גולן באותה השנה, שהתבסס על המערכונים שביצע בלהקת פיקוד צפון ובלהקת פיקוד דיזנגוף. ברקן המשיך והופיע בתפקידים בולטים כגון בקומדיה "כץ וקרסו", ובסרטי הדרמה "מלכת הכביש" ו"שתי דפיקות לב", אבל הפריצה הגדולה ביותר שלו אירעה ב-1974 עם סרט הקומדיה "צ'רלי וחצי" ובשנה העוקבת "חגיגה בסנוקר", שניהם לצידו של זאב רווח ובבימויו של בועז דוידזון. שני סרטים אלה הם מהמצוטטים והמוכרים ביותר בקולנוע הישראלי.
"חגיגה בסנוקר". זאב רווח, יהודה ברקן. צילום: יוני המנחם.
במקביל לקריירה הקולנועית, ברקן קיים בתחילת שנות ה-1970 מתיחות טלפוניות ב'פינת המתיחה הקטנה' שבתוכנית הרדיו "חמים וטעים" של גדי ליבנה בגלי צה"ל. בהמשך מינף את יכולותיו אלה לסרטים שביים בעצמו בתחילת שנות ה-1980 כגון "חייך, אכלת אותה" ו"המתיחה הגדולה". סרטו האחרון בז'אנר היה "גברת תפתחי זה אני" (1992) ובשנה העוקבת יצא סרטו האחרון כבמאי "מחפשת בעל על ארבע" (1993), שהכניס אותו לחובות עצומים וגרם לו לפשיטת רגל. ב-1994 הגיש את תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון" ב'קשת', אך היא ירדה מהאויר אחרי זמן קצר.
בשנות ה-1980, ברקן לא התמקד רק בקומדיות ובסרטי מתיחה. ב-1987 כיכב בסרט הדרמה "אבא גנוב", בתפקיד ששוב הפך לאחד מהמוכרים ביותר בקולנוע הישראלי. אחרי סרט המשך שנתיים מאוחר יותר, ובטרם הסרט השלישי והחותם של טרילוגית "אבא גנוב", ברקן גם הפיק, כתב את התסריט, וכיכב בסרט הדרמה "נשיקה במצ"ח" עם התפקיד שפרסם את מיכל ינאי.
הוא הופיע בסרטים נוספים אל תוך תחילת שנות האלפיים, אך תהליך חזרתו בתשובה היה כבר בשלבים מתקדמים, והוא החל להופיע בסרטים חרדים דוגמת "גבורה של ילד" של משה חורי ו"סיפורי מעשיות של רבי נחמן" של צבי פישמן; העלה מופע עם סיפור חזרתו בתשובה "מאבא גנוב לאבא שבשמיים"; והגיש תוכנית רדיו שבועית בתחנות 'רדיו קול חי' ו'רדיו קול ברמה'. את שמו שינה ליהודה בארקן. בשנת 2008 הודה בארקן כי העלים הכנסות ממס ההכנסה בשנים 1999 עד 2002. בהמשך הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, הורשע בארבע עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בניגוד לפקודת מס הכנסה, ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי, וקנס בסך 100 אלף ש"ח.
יהודה ברקן עם ניצה שאול, מתוך הסרט "אהבה בשלייקס". צילום באדיבות יח"צ.
בארקן חזר להופיע גם בפני הציבור הרחב עם סדרות הדרמה "פלפלים צהובים" (2010) ו"כיפת ברזל" (2017), הוא קטף פרס מפעל חיים מהאקדמיה הישראלית לקולנוע (2014), ותפקידו האחרון היה בסרט הרומנטי "אהבה בשלייקס" (2018), לצידן של ניצה שאול ומיכל ינאי (כ-47 שנה אחרי שהופיע עם שאול ב"כץ וקרסו" וב"חגיגה בסנוקר" וכמעט 30 שנה אחרי שהופיע עם ינאי ב"נשיקה במצ"ח").
בארקן אומת לקורונה בשלהי ספטמבר ועבר למלונית קורונה, אך ביום כיפור חווה קוצר נשימה ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה. לאט לאט הידרדר מצבו, ובשבועיים וחצי האחרונים היה מורדם ומונשם. הוא היה נשוי שלוש פעמים, והותיר אחריו ארבעה ילדים ושבעה נכדים. בנו רועי ברקן, ספד לו: "אבא שלי. איך אני יכול לרשום עליך בלשון עבר? איך אני יכול לחשוב על החיים שלי שאתה לא חלק מהם? היית אבא מדהים, תמיד היית שם בשבילי ועדיין היית אבא גנוב של מדינה שלמה! היית הגיבור שלי והערצתי אותך. אבא, בא לי שתגיד לי שזה הכל מתיחה, בא לי לשמוע אותך צוחק ובא לי לחבק אותך. תשמור עלי מלמעלה אבא כי אני לא יודע איך בכלל להמשיך את החיים בלעדיך. תצחיק את כולם שם למעלה. אוהב אותך תמיד אבא ומתגעגע. ומבטיח לך שאדאג שתמיד יזכרו כמה מדהים היית!"
"צ'רלי וחצי". דוד שושן, זאב רווח, יהודה ברקן, משה איש כסית. צילום: יוני המנחם.
הבמאי בועז דוידזון כתב בפייסבוק: "יודלה, בכל ערב לאחר כל יום צילום הייתי רואה 'רשס' (הקרנת הצילומים של היום הקודם). אתה לא באת, לא עמדת במתח. חששת לראות את עצמך על המסך. פחדת שפישלתה. אבל תמיד עם סיום הקרנת הרשס היית מתקשר ושואל בדאגה וחרדה איך היה? הייתי בסדר? לא שיחקתי 'גדול מדי'? ואיך הסצ'נה הזאת ואיך הקלוז-אפ ההוא? ואיך הכימיה שלי עם השחקנים האחרים? ומה אפשר לשפר?. תמיד רצית לדייק ולהגיע לתוצאות טובות יותר. הרגעתי אותך ואמרתי הכל בסדר יודלה. אין לך מה לדאוג. אתה עושה עבודה נפלאה. אבל היה קשה לשכנע אותך ואתה המשכת לשאול שאלות לתוך עומקו של הלילה. כך היה בצילומי לופו, צ'רלי וחצי וחגיגה בסנוקר. אתמול באמצע הלילה הטלפון צילצל. אתה לא היית על הקו. רק בשורה מרה שהלכת. ואני לא יכולתי להגיד לך יותר שאין לך מה לדאוג ושהכל יהיה בסדר."
השחקן אושרי כהן ספד לו באינסטגרם: "יהודה ברקן מבחינתי היה שחקן הקולנוע הראשון האמיתי של ישראל. עד אליו, כוכבי הקולנוע היו מאוד 'תיאטרליים'. יהודה היה הראשון שהביא מינימליות, שקט משחקי. עיניים שמספרות את כל הסיפור. משהו מאוד אמריקאי. יהודה גם ידע לרגש אפילו בקומדיות הכי מופרעות. וזה שיעור ענק- קומדיה היא קודם כל דרמה. צ'ארלי וחצי זה סרט מצחיק מאוד אבל הוא קודם כל סיפור מרגש. אפילו סרטי הבורקס המוגזמים שלו ידעו לגעת בך במקומות הכי מרגשים. אז תודה יהודה על השיעורים, והדמויות, והסיפורים הבלתי נשכחים."
יהודה ברקן השני מימין, עם – יבדלו לחיים ארוכים – טוביה צפיר, זאב רווח וניצה שאול, מתוך חגיגות יום הולדת 75. צילום: רפי דלויה.
ההספד של בנו, רועי ברקן:
ההספד של נשיא המדינה, ראובן ריבלין:
הספדים של עמיתיו וחבריו:
תמונות של ברקן משלל סרטיו:
"חגיגה בסנוקר". יעקב בנאי, זאב רווח, יהודה ברקן. צילום: יוני המנחם.
"צ'רלי וחצי". דוד שושן, יהודה ברקן. צילום: יוני המנחם.
"בוא נפוצץ מיליון". ראובן בר-יותם, יהודה ברקן.
"פלפלים צהובים". מיכאל זפסוצקי, יהודה ברקן, יוסי מרשק, עלמה זק. צילום: צחי צלניקר.
יהודה ברקן מתוך "אבא גנוב". צילום באדיבות ההפקה.