"Two of Us". ברברה סוקווה, מרטין שבלייה.
בשנים האחרונות כל מדינה היתה צריכה להכריז על הסרט הנבחר שלה לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר של פרסי האוסקר, ששמה שונה ל"הסרט הבין-לאומי הטוב ביותר", עד ה-1 באוקטובר. עם סגירת בתי הקולנוע בכל העולם הורחב חלון הזמן לסרטים שיתמודדו בכל הקטגוריות של האוסקר עד ל-28.2.21, ולקטגוריה הזאת גם כן בחודשיים, עד ל-1 בדצמבר.
סרטים מ-93 מדינות התמודדו על המועמדות, כולל "אסיה" הישראלי. מתוכם צמצמו ל-15 הסרטים הבאים. המועמדים יוכרזו ב-5.3, חודש ועשרה ימים לפני הטקס.
כבכל שנה, סרט של מדינה נפסל כי הם לא טרחו לקרוא את החוקים או חשבו שלא יעלו על זה שמעל 50% מהדיאלוגים בסרטם הם באנגלית. השנה היו שניים: Funny Boy (קנדה) ו-Listen (פורטוגל). לשתיהן ניתנה אפשרות לשלוח סרט אחר במקומם.
כמו תמיד, סרטים של יוצרים מוכרים עם שחקנים מפורסמים קיבלו יותר תשומת לב.
"Two of Us" (צרפת) סודן של שכנות מבוגרות נחשף אחרי עשרות שנים שהיו בנות זוג בסתר.
"שרלטן" (צ'כיה) עשרות שנים בחייו של הומאופת, מבוסס על סיפור אמיתי. בתפקיד הראשי (בזמנים שונים שמוצגים במקביל) אבא ובן. במאית הסרט, אגנישקה הולנד, היתה מועמדת כתסריטאית "אירופה אירופה" (1991), וכבמאית סרטים זרים מועמדים מטעם גרמניה (Angry Harvest, 1985) ופולין (באפילה, 2011).
"עוד סיבוב" (דנמרק) כתב (עם טוביאס לינדהולם) וביים: תומס וינטרברג ("חגיגה", "הניצוד"), עם מאדן מיקלסן המוכר כאחד מארבעה מורים בתיכון שמחליטים לנהל את חייהם כשהם תמיד קצת… שתויים. וינטרברג ולינדהולם ביימו את שניים משלושת הסרטים הדנים האחרונים שהיו מועמדים לאוסקר. קשה להאמין שהמצביעים האמריקאיים ילכו על סרט שדי מעודד שתייה.
"Hope" (נורווגיה) בעל ואישה אמנים מתמודדים עם מחלתה של האישה. לנורווגיה אין היסטוריה מפוארת באוסקר כמו אחיותיה מסקנדינביה, שוודיה ודנמרק, אבל נוכחותו של סטלן סקרסגארד ("שודדי הקריביים", "מאמא מיה") בתפקיד הראשי יכולה למשוך תשומת לב לסרט. מהסרטים שיכולים להיות מועמדים אבל הסיכוי לזכייה נמוך מאוד. ניקול קידמן כבר קנתה את הזכויות לגרסה אמריקאית של הסרט.
"The Mole Agent" (צ'ילה) סרט תיעודי על אדם שעובר לבית אבות כדי לבדוק חשד להתעללות בדיירים. בכל שנה יש מדינות שבוחרות בסרט תיעודי, ומספרם היה גבוה השנה. מעולם לא זכה סרט תיעודי (או אנימציה) בקטגוריה והסיכויים לכך נמוכים.
"קולקטיב" (רומניה) סרט תיעודי על קבוצה של עיתונאים שחשפו פרשת שחיתות שקשורה לשר הבריאות. סביר להניח שזה יותר מותח ומעניין מסרטי הדרמה שמגיעים מרומניה בשנים האחרונות.
"Dear Comrades" (רוסיה) שביתת עובדים בעיר תעשייה במחאה על העלאת המחירים מטעם הממשלה ב-1962 מובילה לטבח שבמהלכו אישה מאבדת את בתה, והיא יוצאת לחפש אותה. את הסרט ביים אנדרה קונצ'לובסקי בן ה-83 (שאחיו ניקיטה מיכאלקוב זכה באוסקר על בימוי הסרט הזר הזוכה "שמש בוגדנית" מ-1994), ואשתו (בת ה-47) בתפקיד הראשי.
"I'm No Longer Here" (מכסיקו) נער בן 17 בחבורה צעירה שאוהבת לרקוד נשלח בטעות לעיר ניו יורק ורוצה לחזור הביתה. עם שחקנים לא מקצועיים.
"La Llorna" (גואטמלה) לביתו של דיקטטור שעומד למשפט מגיעה משרתת חדשה.
"Sun Children" (איראן) ארבעה ילדים, כולל עלי בת ה-12 נאלצים לעבוד כדי לפרנס את משפחותיהם. סרטו של מג'יד מג'ידי, שסרטו "ילדי גן עדן" היה הסרט האיראני הראשון (מתוך שלושה; "פרידה" ו"הסוכן" זכו) שהיו מועמדים בקטגוריה הזאת.
"Better Days" (הונג קונג) נערה לקראת בחינות חשובות ביותר בבית הספר פוגשת פושע זוטר.
"A Sun" (טייוואן) דרמה בת 156 דקות על משפחה שמתמודדת עם שליחתו של הבן הצעיר למאסר.
"Night of the Kings" (חוף השנהב) גנב שיושב בכלא מספר את סיפורו של איל פשע.
"The Man Who Sold His Skin" (תוניס) סם עלי, בחור סורי שנמלט ממלחמת האזרחים אל לבנון, פוגש אמן קעקועים מפורסם שהופך את גופו של סם עלי ליצירת אמנות שרוצים לרכוש אותו.
"?Quo Vadis, Aida" (בוסניה) משפחתה של מתרגמת מטעם האו"ם בכפר קטן נאלצת למצוא מחסה במחנה של האו"ם אחרי שצבא סרביה משתלט על הכפר ב-1995.