"לוקה" – ביקורת #2: כשהסרט פשוט, העושר והקסם של האנימציה מתבלטים

"לוקה".

"לוקה".

"לוקה" הוא סרט אנימציה מקסים לכל המשפחה מבית דיסני-פיקסאר על יצור מים צעיר שחולם לחוות את החיים מחוץ למים, אך חושש לאכזב את המשפחה שלו שמתנגדת לקשר עם העולם מעל פני הים. כרגיל, אולפני פיקסאר (סדרת סרטי "צעצוע של סיפור", "הקול בראש" ועוד הרבה קלאסיקות אנימציה מיידיות) מפליאים באנימציה המהממת שלהם, אך שלא כמנהגם, הפעם הסרט לא מתנהל בשני מישורים – רמה אחת שילדים יבינו ורמה שנייה שבעיקר המבוגרים יבינו (קריצות לבעיות בחיים בוגרים, משפטים עם כפל משמעות מיני וכו'). אני לא בטוח שהייתי ממליץ למבוגרים ללכת לסרט ללא ליווי ילדים, אבל הם יוכלו לבוא בראש שקט שהם מגיעים לסרט מהנה, סוחף ומרגש.

לוקה (ג'ייקוב טרמבלי, "פלא", "חדר") חי חיים פשוטים ויחסית מסוגרים בכפר הקטן שבו נולד. הוא בן יחיד לזוג הורים מגוננים (מאיה רודולף, "מסיבת רווקות", "לצאת לדרך", וג'ים גפיגן, "המופע של ג'ים גפיגן") שחינכו אותו להיות ממושמע, לטפל בעדר שהמשפחה מגדלת ולהיזהר מסכנות בדמות מפלצות היבשה ששטות על המים. הוא בן עשרה עם זימים ושפע קשקשים ובלי הרבה כישורים חברתיים, שגר מתחת למים ומסוקרן מכל הדברים שנמצאים שם למעלה. קצת מזכיר את נקודת ההתחלה של "בת הים הקטנה" (1989) אך שם מסתיימות נקודות הדמיון.

"לוקה".

"לוקה".

כשחפצים של מפלצות היבשה מתפזרים בשטח המרעה של עדר הדגים שלו, נכנס לעולמו של לוקה יצור המים אלברטו (ג'ייק דילן גלייזר, "שהאזאם"), נער כבן גילו שחי באוויר הפתוח. כשהוא מזהה את הסקרנות העצומה של לוקה, אלברטו מושך אותו אל החוף ומראה לו את נפלאות העולם שבחוץ. אז לוקה גם מגלה שכשהוא יבש הוא לובש צורה אנושית, וחוזר לצורתו הרגילה עם מגע מים (אלמנט שחוזר על עצמו לכל אורך הסרט, באופן מהפנט ויזואלית, ומזכיר את "ספלאש" עם דאריל האנה וטום הנקס משנת 1984). למרות אזהרותיהם של הוריו, לוקה חוקר עם אלברטו את הסביבה ואף מגיע לכפר דייגים איטלקי שמהלל הרג של יצורי מים, בו הם פוגשים את ג'וליה הנמרצת שמעמיקה את הידע של השניים בנוגע לכל הדברים שעוד אפשר לגלות על פני האדמה.

לבמאי אנריקו קסרוסה ניסיון עשיר במחלקת אנימציה/אומנות של סרטים רבים ("למעלה", "עידן הקרח", "רטטוי" ועוד), והוא יצק הרבה ממנו לעבודת הבימוי המגוונת מבחינת בניית הסצינות וזוויות "הצילום" בסרט. בכלל, הדגש העיקרי הוא על המראה והצבעוניות. הסיפור, שכאמור, באופיו ילדי, נבנה לאיטו בצורה מדודה, גם אם לא לכל פעולה בעלילה יש מניע (ולמה צריך?). הקלישאתיות שמתמקדים בה בהצגת הסביבה האיטלקית – אוכלים הרבה פסטה, חולמים על וספה וצועקים קללות בקול רם, היא מעט בעייתית, בייחוד כשאחד המסרים הבולטים בסרט הוא קבלת השונה.

עבודת הדיבוב לאנגלית טובה, במיוחד של רודולף – שהיא תמיד מצוינת, בטח כשמדובר בסצינות הומוריסטיות – אבל ללא ספק גונבת את ההצגה האנימציה. דווקא בתוך סרט יחסית פשוט, שאין בו הרבה סצינות פעולה או אלמנטים גדולים מהחיים, העושר והקסם של האנימציה יכולים לבלוט יותר. מתזוזה של שיער ברוח ועד להשפרצות מים, הכל מדויק ומדהים לצפייה.

"לוקה".

"לוקה".

הסרט משרת את המטרה שלמה הוא נוצר – להנאת ילדים בעיקר, עם מסרים חזקים של הכללה, חברות וחדוות הסקרנות והגילוי, אך גם לא שוכח להעניק למבוגרים שצריכים לשמור עליהם במהלכו תמורה נעימה וזורמת.

דירוג: ★★★☆☆

לוקה (ארה"ב, איטליה, 2021)
בימוי: אנריקו קסרוסה | תסריט: ג'סי אנדרוזמייק ג'ונס | משחק: ג'ייקוב טרמבליג'ק דילן גרייזרמאיה רודולףג'ים גפיגן
הפצה: פורום פילם, החל מה-17.06.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?