"התקופה היפה בחיי". דניאל אוטיי, דוריה טילייה.
"התקופה היפה בחיי" הוא סרט צרפתי קסום ומושך ויזואלית העוסק בהזדקנות, במערכות יחסים, בזכרון ונוסטלגיה ובאהבה. אמנם מהלך העלילה מעט צפוי, אבל כמו שאומרים תמיד, זו הדרך שחשובה ולא היעד. במקרה הזה, הדרך שזורה בסטים של תפאורות מפוארות ושלל תלבושות מדהימות, שגם אם הסרט היה מסתכם בהן, זה היה שווה את זה. למזלנו, יש משחק מעולה של ארבעת השחקנים בתפקידים הראשיים שמעבירים את המסע של הדמויות באופן מדויק ומרתק.
הבמאי והתסריטאי ניקולא בדוס החזיר לסרט זה מספר שחקנים מסרטו הקודם, "מר וגברת אדלמן" (2017), פייר ארדיטי, דני פודלידה והשחקנית הראשית (שאף כתבה איתו את התסריט של הסרט הקודם), דוריה טילייה. את עצמו בחר להשאיר מאחורי המצלמה הפעם. גם מוטיב התפתחות זוגיות במהלך השנים עד לגיל זקנה וזכרונות של תחילת הקשר חוזרים כאן, רק בצורה פנטסטית יותר. בדוס משכיל להשתמש בקצב הסרט ובצבעיו כדי להעביר תחושה. הקצב המהיר והצבעים הקרים של תחילת הסרט מפנים את מקומם בצורה מושלמת לרוגע מקושט בצבעים חמים כשהעלילה נכנסת למסלול הארוך שלה.
ויקטור (דניאל אוטיי, "מחבואים", "הנערה על הגשר") ומריאן (פאני ארדן, "8 נשים", "האשה ממול") הם זוג מבוגרים שהשנים הרחיקו ביניהם. בעוד מריאן הפסיכולוגית נשארת פעלתנית, עסוקה ויצרנית, ויקטור המאייר המובטל שוקע לתוך דכדוך ואדישות כללית. כשמריאן מחליטה לפרק את הזוגיות, כי היא לא מוכנה להיכנע לסטטוס הזקן אליו ויקטור מושך אותם, ויקטור האבוד מחליט לנצל את המתנה המקורית שקיבל מבנו. המתנה היא קבלת שירות שמספק העסק המיוחד שהקים ומנהל אנטואן (גיום קנה, "נראה אותך אוהב", "החוף"), חבר ילדות של בנם של ויקטור ומריאן – בניית סטים תקופתיים מורכבים ומדויקים, מאוכלסים על ידי צבאות של שחקנים, כדי לאפשר ללקוחות לחוות חיים בתקופות היסטוריות שונות. סוג של השירות שמקבל ארנולד שוורצנגר ב"זכרון גורלי" (1990), רק לא וירטואלי.
"התקופה היפה בחיי". דניאל אוטיי, דוריה טילייה.
לעומת שאר הלקוחות, שמעוניינים באסקפיזם מחייהם, בוחר ויקטור לחוות מחדש תקופה מחייו שלו -התקופה בה הכיר את מריאן, בשנות ה-70. כדי לגמול לויקטור על הטוב שהפגין כלפיו בילדותו, אנטואן רוצה להעניק לו את החוויה המושלמת. לצורך כך מגייס את בת זוגו לשעבר, מרגו (טילייה), שהייתה השחקנית הראשית בפרויקטים רבים שעשה, אך פרשה בדרמטיות, על רקע השתלטנות הכוחנית שאנטואן מפגין כלפיה במהלך העבודה. זכרונות ישנים, רגשות רדומים וחדשים ואשליות מבוימות מתערבלים כולם לחוויה בין פנטזיה למציאות שגורמת לכל הדמויות לחשוב מחדש על חייהם.
כשמכניסים לסרט תותחים כבדים כמו אוטיי, ארדן וקנה, התוצאה המדהימה לא באמת מפתיעה. טילייה אף היא מפליאה ביכולתיה. היא מבצעת לאורך כל הסרט החלפת דמויות מהירה ואמינה ובכל העת כובשת בקסמה. ארבעתם עוצמתיים מאוד בתפקידיהם, בעיקר אוטיי, שהתפקיד שלו כולל הרבה יותר דקויות. בכלל כל האינטראקציות בין כל הדמויות עשויות נפלא, גם של הדמויות המשניות שמהוות אתנחתות קומיות.
"התקופה היפה בחיי". פאני ארדן.
העיצוב בסרט הוא גולת הכותרת, כאמור. בין אם מדובר בסט מהמאה ה-18 או בשנות ה-70, תשומת הלב לפרטים מפעימה. יש גם שימוש מבדר באפקטים קולנועיים (שמובחנים בסרט כחלק מהסט הבנוי של השירות). כיוון שתהליך היצירה של האשליה אליה נכנס ויקטור גלוי לצופים, קל יותר להעריך את מלאכת המחשבת המדוקדת שנעשתה על ידי המעצבים. ואם זה לא מספיק, לאור מקצועו של ויקטור, הסרט שופע איורים מהממים ביופיים.
סרט מיוחד, נוגע ללב ועשוי מצוין, שמציף נושאים אותנטיים שרובנו יכולים להזדהות איתם (או שנזדהה איתם בעתיד הלא רחוק). למי שאין בעיה עם עלילות מורכבות, באמת שאין סיבה לפספס אותו.
דירוג: 
התקופה היפה בחיי (צרפת, 2019)
בימוי: ניקולא בדוס | תסריט: ניקולא בדוס | משחק: דניאל אוטיי, גיום קאנה, דוריה טילייה, פאני ארדן, פייר ארדיטי, דני פודלידה | מוסיקה מקורית: ניקולס בדו
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-22.07.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
צפינו אתמול. מרגש, מצחיק, שנון ובעיקר נוגע ללב. רוצו לראות
תענוג תענוג תענוג
סרט נפלא שאסור להחמיץ