"לשחרר את גאי" הוא סרט אקשן מד"ב קומי על דמות ממשחק מחשב שמפתחת תודעה בתוך התבניתיות הקבועה של החיים הוירטואליים שלה. ריאן ריינולדס משחק כמו שרק הוא יודע לשחק, הבעות פנים משתנות בקצב מהיר שנעות בין טיפשיות לכובשות. הסרט ממלא בדיוק את ההבטחה שלו לצופים – אקשן עמוס אפקטים מלהיבים, עם עלילה סבירה פלוס וקומדיה משעשעת. האזכורים הלא מעטים מהתרבות הפופולרית יעברו לצופים לא מעודכנים במיוחד מעל הראש (אולי אפילו אני פספסתי כמה), אבל זה לא יפגום בהנאה שלהם.
ניסיון הבימוי העשיר של שון לוי נע בין דרמות קומיות ("מכאן אני ממשיך", "לדפוק התמחות", "12 במחיר אחד") לסרטי אקשן ("לילה במוזיאון", "דייט לילי", "פלדה אמיתית") ולסדרות טלוויזיה ("דברים מוזרים") ונראה שהפעם השתמש בתקציב העצום שניתן לו כדי ליצור עולם שלם ומעוצב להפליא של משחק מחשב. לא כל החלקים בסרט עשויים במידתיות, אבל הליהוק המושלם לתפקיד הראשי, חסך ללוי חצי מהעבודה של גיבוש הסרט למשהו קוהרנטי. מלבד כמה סצינות שמרגישות מעט לא קשורות (בעיקר בסוף), הסרט שומר על קצב ועניין לכל אורכו.
גאי (ריינולדס, "דדפול", "ההצעה") גר בעיר המשוגעת "Free City" ואוהב כל רגע. הוא אוהב את הקפה הקבוע שלו בבוקר, את המשרה שלו בבנק, את החבר שלו באדי (ליל ריי הווארי, "ברח") ואפילו נהנה מהשודים המזוינים היומיומיים. העיר שלו קצת משוגעת, האורחים שמרכיבים משקפיים יכולים לעשות כל מה שמתחשק להם, אבל זה הסדר הטבעי של הדברים. הוא היה רוצה למצוא את אשת חלומותיו (מילולית, האישה שהוא חולם עליה), אבל די השלים עם זה שכנראה הוא יישאר לבד. הכל משתנה כשיום אחד היא חולפת על פניו. פתאום הוא מתחיל לחשוב מחוץ לקופסה הקבועה שהוא כל כך אהב ומתפתח אצלו רצון לשינוי.
לאחר שהוא מנסה לעקוב אחרי האישה המסתורית, הוא מתחיל להבחין בדברים לא הגיוניים בעולם שלו. באמצעות משקפיים שלוקח מאחד האנשים שמרכיבים אותם, הוא מגלה שהעולם שלו הוא הרבה יותר ממה שחשב. מילי (ג'ודי קומר, "להרוג את איב") היא אותה אישה מסתורית שמפתחת משחקי מחשב ונחושה לגלות בתוך עולמו של גאי את האמת מאחורי מכירת המשחק שיצרו היא ושותפה קיז (ג'ו קירי, "דברים מוזרים"). הבעלים החדשים (טאיקה וואטיטי, הבמאי הניו זילנדי המוכשר והמוחצן שגם משחק ברוב סרטיו, ביניהם "ת'ור: ראגנרוק" ו-"ג'וג'ו ראביט") הוא נרקיסיסט אגוצנטרי שמתרכז בהשקה של המשחק הבא שלו, ולא אכפת לו לרמוס את מילי ואת קיז. המפגש של גאי ומילי מתברר כנקודת פתיחה טובה לשניהם כדי להשיג את המטרות שלהם.
כאמור, ריינולדס עושה את מה שהוא יודע לעשות ורוב הזמן הוא מבדר ומלהיב. במספר סצינות משתמשים קצת יותר מדי בריינולדסיות שלו, אבל זה נסלח. דווקא החלקים הדרמטיים של התפקיד שלו לא עוברים חלק בגרון, אבל בתוך כל רצף הסצינות זה לא משאיר יותר מדי רושם. קומר סבירה בתפקיד שלה. בתור דמות וירטואלית היא קצת קצת יותר מעניינת מזאת שבעולם האמיתי. וואטיטי משעשע ביותר בתפקיד הנבל. הוא עושה עבודה טובה בלהיות גרסה מוטרפת של מנהל הייטקי סטאריוטיפי.
העיצוב בסרט מצוין ומעביר תחושה משחקית, שגם מצליחה להרגיש מקורקעת. כל אפקטי האקשן וזויות הצילום מדהימות, ואפילו האנימציות הפשוטות יותר של כתוביות נעות או אייקונים משחקיים ממש יפות. בנוסף, איפיון האווטארים (הדמויות במשחק שמייצגות את השחקנים מהעולם האמיתי) מהווה כלי קומי אפקטיבי ביותר.
סרט טוב וכיפי, שכאמור ממלא כל ההבטחות שלו. ואם לא הבנתם עד כה, זה לא ממש יתאים לאנשים שמחפשים סרטי אומנות או עם משמעות עמוקה (הוא דווקא כן כולל ביקורת חברתית).
דירוג:
לשחרר את גאי (ארה"ב, 2021)
בימוי: שון לוי | תסריט: מאט ליברמן, זאק פן | משחק: ריאן ריינולדס, ג'ודי קומר, ג'ו קירי, ליל רל האוורי, אוטקרש אמבודקר, טאיקה וואטיטי | מוסיקה מקורית: כריסטופר בק | צילום: ג'ורג' ריצ'מונד
הפצה: פורום פילם, החל מה-11.08.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: