ביקורת: חייה הפרטיים של פיפה לי

מאת
6 באוגוסט 2009 בשעה 11:00
רובין רייט פן וקיאנו ריבס. מתוך חייה הפרטיים של פיפה לי.

רובין רייט פן וקיאנו ריבס. מתוך חייה הפרטיים של פיפה לי.

"חייה הפרטיים של פיפה לי" היא דרמה לא-אחידה ברמתה שכתבה וביימה רבקה מילר (על פי ספר שלה שלא תורגם לעברית), עם צוות שחקנים מצוין, ובראשם רובין רייט פן היפה (שגם אחרי עשרים שנה תמיד תהיה הנסיכה הקסומה). זהו סרט לאנשים שלא מוצאים מה לראות ביבול הדל של סרטים בקיץ הזה – רווי סרטי ילדים, קומדיות מטופשות וסרטי פעולה חסרי עלילה.

פיפה הנשואה להרבּ הזקן (אלן ארקין, הסבא ב"מיס סאנשיין הקטנה") עוברת איתו לשכונה שמאוכלסת בפנסיונרים. היא דואגת לבריאותו של בעלה אחרי שעבר שלושה התקפי לב ומתעקש להמשיך לעבוד כעורך ספרים, ומנסה להתרגל לחייה החדשים. במקביל, פיפה נזכרת באירועים מילדותה שהשפיעו עליה ובסיפור היכרותה עם הרב כשהיתה נערה.

על אף שאין הפתעות בעלילה, החצי השני של "חייה הפרטיים של פיפה לי" טוב יותר מהראשון, אחרי שמתוודעים לדמותה של פיפה (הדמויות סביבה לא זוכות להתייחסות מספקת) ומתפנים מהפלאשבקים שלא מוסיפים הרבה לסרט. מדובר בקטעי רקע על הדמות הראשית, שמתאימים לספר, ומועברים בצורה שטחית מדי בסרט. וכמו בסרטים רבים מדי, בקריינות על רקע הפלאשבקים מספרים לנו מה קרה במקום להראות לנו, בעיה ממנה סבל "בקצב נשי" שכתבה וביימה רבקה מילר (וגם "ויקי כריסטינה ברצלונה" של וודי אלן, למשל).

זהו סרטה הרביעי של רבקה מילר, בתו של המחזאי ארתור מילר, כבמאית. בין מפיקי הסרט בראד פיט ולימור סיוון הישראלית שהפיקה גם את סרטיה הקודמים של מילר. "הבלדה על ג'ק ורוז" של מילר, שבו כיכב בעלה דניאל דיי-לואיס, היה סהרורי וארוך. ב"חייה הפרטיים של פיפה לי" יש רגעים יפים ומרגשים, עם ניסיונות מוצלחים להיות שונה ואחר, לצד קטעים צפוים, סתמיים ומשעממים.

קיאנו ריבס ורובין רייט פן. מתוך חייה הפרטיים של פיפה לי.

קיאנו ריבס ורובין רייט פן. מתוך חייה הפרטיים של פיפה לי.

קיאנו ריבס מגלם בסרט גבר בן 35 שחוזר לגור עם הוריו, שכניהם של פיפה והרב. אמו (שירלי נייט) עושה עניין מהעובדה שפיפה מבוגרת ממנו, כשבפועל, ריבס בן 45 ומבוגר בשנתיים מרובין רייט פן. בלייק לייבלי ("אחת שיודעת") זכתה לתפקיד לא-קטן ומגלמת טוב את פיפה הנערה. גם שאר השחקנים והשחקניות עושים עבודה טובה עם דמויות לא מפותחות דיין, ובינהם נמנות וינונה ריידר, מריה בלו ("היסטוריה של אלימות") כאמה של פיפה, מוניקה בלוצ'י בתפקיד קטן וג'וליאן מור שמגיחה לרגע קצר מדי.

את בתה של פיפה מגלמת זואי קזן, בתם של התסריטאים ניקולס קזן ("תהפוכות הגורל", "איש המאתיים") ורובין סוו'יקורד ("נשים קטנות", "זכרונותיה של גיישה") ונכדתו של הבמאי איליה קזן ("קדמת עדן", "זוהר בדשא"). היא מופיעה בתפקידי משנה ביותר ויותר סרטים לאחרונה (עבדה במשרד ב"חלון פנורמי" והיתה החברה הצעירה מדי של הגיבורה ב"שונאת את חג האהבה"), ועוד נראה הרבה סרטים איתה בעתיד.

לא רואים מספיק את הקהילה החדשה שבה מתגורר בני הזוג. הילדים של פיפה והרבּ באים והולכים ללא סיבה. הסרט נשען בעיקר על רובין רייט פן בתפקיד הראשי. לא נעשה מספיק שימוש בשאר השחקנים שקובצו להם לסרט.

בסך-הכול יש הרגשה שהיה יכול להיות פה סרט טוב יותר. מדובר בסרט עצמאי קטן ודי צפוי, שמנסה להכיל יותר מדי והתוצאה היא סרט דרמה עם קטעים יפים, משובץ רגעים קומיים מוצלחים, אך לא מספיק ממוקד. במקום סרט יצאה פרסומת בת 98 דקות לספר שעליו הוא מבוסס. לא צריך לתת לסופרים לעבד ולביים את הספרים שלהם.

דירוג: ★★½☆☆

"חייה הפרטיים של פיפה לי"
ארה"ב, 2009
98 דקות.
הפצה: פורום פילם, החל מה-06.08.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
רבקה מילר
תסריט:
רבקה מילר
שחקנים:
רובין רייט פן
אלן ארקין
מוניקה בלוצ'י
קיאנו ריבס