"מטריקס 4: התחיה". קיאנו ריבס.
מעל שני עשורים חלפו מאז לקחנו את הגלולה האדומה ויצאנו למסע של גילוי האמת על החיים שלנו בסרט הגאוני "מטריקס" (1999). מאז יצאו שני המשכים שלא היו רעים, אבל לא הצליחו להשתוות לרמה של הראשון ועל כן זכו לשנאת המעריצים. עכשיו קיבלנו מנה רביעית – "מטריקס: התחייה", שבאופן חסר בושה ועוקצני במידה, מסביר במהלכו את הסיבה שלשמה הוא נוצר. ולא, זה לא בשביל חדוות היצירה. אז יהיו כאלו שיהנו מהאירוניה ומהנוסטלגיה (שמופגזת בצורת פלאשבקים לסרטים הקודמים, בעיקר לראשון) ויהיו כמוני, שאמנם יבינו למה הסרט נעשה, אבל היו שמחים אם היו מוחקים לנו אותו מהזכרון.
אם לא ראיתם את הסרט הראשון, אין לכם מה להמשיך לקרוא את הביקורת, ועדיף שתנצלו את הזמן לצפות בו, הוא מעולה, לא התיישן הרבה (אולי רק הנוקיה של ניאו) והוא גם זמין בנטפליקס. אה, וכמובן שאין לכם מה לצפות בסרט החדש.
"מטריקס 4: התחיה". ג'סיקה הנוויק.
הסרט מתחיל באותו אופן שהתחיל הסרט הראשון. סוכנים מגיעים לעצור אשה בבניין נטוש, שלבושה בבגדי עור שיחסית דומים ללבוש של קאטוומן ב"באטמן חוזר" (1992), מינוס המסכה, אבל הפעם משהו קצת שונה, יש לסצינה הזאת צופים מבחוץ, באגס (ג'סיקה הנוויק, "משחקי הכס", "איירון פיסט") וסקוויה. משם אנחנו עוברים לתומאס אנדרסון (קיאנו ריבס שחוזר לתפקיד שלו), מעצב משחקים שהמציא את המשחק "המטריקס", שמגולל את העלילה של הסרטים הקודמים. תומאס חווה התמוטטות שגרמה לו לחשוב שהוא חווה את העלילות של המשחקים במציאות, אבל בשביל זה יש לו מטפל צמוד (ניל פטריק האריס, "איך פגשתי את אמא", "דוגי האוזר, רופא") שעוזר לאפס אותו. למרות ההערצה שמקבל מכולם, תומאס מעדיף להתבודד ומקבל את הריגוש שלו מלצפות מרחוק בטיפאני (קארי אן מוס שחוזרת לתפקידה), שהוא מרגיש שהיא מוכרת לו מחיים אחרים. בסרט הזה חזרו לנוסחה המקורית ובו המציאות והדימיון מתערבלים וכבר אי אפשר להיות בטוחים מהי האמת. הטריק לא ממש עובד הפעם.
לאנה וואשובסקי, שהיא ואחותה לילי יצרו את הסרט המקורי, חוזרת לכיסא הבמאית והתסריטאית, הפעם עם שחקני חיזוק שכתבו איתה את התסריט, איתם עבדה בפרויקטים אחרים שלה, דיוויד מיטשל ("ענן אטלס" משנת 2012) ואלכסנדר הרמון (סדרת "Sense8"). אז נכון, היא הסבירה מה פתאום שוב "מטריקס" עכשיו, אבל היא יכולה הייתה לעשות עבודה טובה יותר, או לפחות לדאוג לאפקטים יותר מושקעים. בכלל השפה העיצובית שהוחדרה לנו למוח – לא שוחזרה בסרט החדש (זה בעיקר בולט כשמראים לנו קטעים מהסרטים הקודמים) ולא ממש ברור למה היא בחרה להתרחק ממנה.
ובכל זאת, היה נעים לראות את ריבס ומוס משחזרים את התפקידים האלמותיים שלהם. הם נשארו ברמה שהיו בה (לא שחקני עומק גדולים, אבל בנו את התפקידים מאפס ועל כן מתאימים להם כמו כפפה) ורק הוסיפו לעצמם כמה קמטים. הנוויק טובה בתפקיד שלה, ולמרות שהדמות שלה די צפויה, היא מצליחה להפוך אותה לכיפית. ניל פטריק האריס וג'ונת'ן גרוף שמגלמים תפקידים משמעותיים, אם כי לא גדולים במיוחד, עושים עבודה נהדרת. ג'יידה פינקט סמית', שאף היא חוזרת לתפקידה ניובי (מהסרטים השני והשלישי), לא מרגישה מאוד אותנטית, אבל מוסיפה נקודת איזון חשובה לעלילה.
"מטריקס 4: התחיה". קארי-אן מוס, קיאנו ריבס.
הסרט קצבי מאוד והעיסוק האובססיבי בעבר הפריע לו להתקדם בקלילות, מה שגם גורם לסרט לא לעמוד בפני עצמו בשום צורה, אבל לא מדובר בצפייה מייגעת, פשוט מיותרת. וכן, אני מודע שאין שום דבר שאני יכול להגיד למעריצים כדי למנוע מהם לצפות בו, בדיוק כמו שהיה איתי.
דירוג: 
מטריקס 4: התחיה (ארה"ב, 2021)
בימוי: לאנה וושבסקי | תסריט: אלכסנדר הרמון, דיויד מיטשל, לאנה וושבסקי | משחק: קיאנו ריבס, קארי-אן מוס, יאיא עבדול-מאטין השני, ג'ונתן גרוף, ג'סיקה הנוויק
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-23.12.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: