"אמהות מקבילות" – ביקורת #2: פנלופה קרוז לא מצילה משעמום

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

"אמהות מקבילות" הוא סרט דרמה ספרדי של הבמאי הפופולרי פדרו אלמודובר על אם חד הורית טרייה שגורלה נקשר בגורלה של בת עשרה שגם היא אם טרייה. כן, גם בסרט הזה העיצוב מוקפד. כן, גם בו יש הרבה אדום. למרות שיש בו מרכיבים חשובים לסרט מוצלח – שחקנית ראשית מוכשרת וכריזמטית וסיפור בסיס שיכול להתפתח לכיוונים מעניינים, כמה שלא נעים לומר, הסרט פשוט משעמם. באיזשהו שלב גם התקווה שהוא יתרומם נמוגה. כדאי לחכות לסרט הבא של אלמודובר.

למרות שהעבודה של אלמודובר לא אחידה בשנים האחרונות, עדיין כשיוצא סרט שלו זה תמיד מסקרן. יש ציפייה למשהו מיוחד, משהו שעשוי להפתיע או לפחות לעורר שאלות פילוסופיות. לצערי, כאמור, זה לא היה זה. הוא ממשיך להתעסק בחומרים המוכרים לו – אמהות, להט"ביות, אהבה, אבל משהו בתרכובת פשוט לא מצליח להסתדר הפעם. התחושה העיקרית היא שחסר מיקוד וחסר תחכום. אפילו הכוכבת פנלופה קרוז, שזהו שיתוף הפעולה השמיני שלה עם הבמאי-תסריטאי, לא מצילה אותו, למרות שהיא לא פחות ממדהימה על המסך.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז במרכז.

ג'ניס (קרוז) היא צלמת מצליחה שהרצון שלה להוציא לאור את האמת בנוגע לרצח המוני שהתבצע בעיירה בה גדלה סבתה ושאביה של סבתה היה אחד הקורבנות, מקרב אותה לארטורו (ישראל אלחלדה), חוקר זיהוי פלילי שמצטלם אצלה לספר שכתב. בין השניים מתפתח רומן שמוביל להריון לא מתוכנן, אותו ג'ניס מחליטה להמשיך על אף התנגדותו של ארטורו. בזמן האשפוז בבית החולים לקראת הלידה, היא מכירה את אנה (מילנה סמיט), בת עשרה, גם בהריון לא מתוכנן, שמאושפזת יחד איתה באותו חדר. למרות הפרש הגילים ביניהן, האחת נושקת לגיל ארבעים והאחרת לעשרים, הן מתיידדות. אנה מתמודדת עם סיפור אישי מורכב שכולל אמא שחקנית (אייטנה סנצ'ז-גיז'ון, "המכונאי") שמרוב שהיא מרוכזת בעצמה, לא שמה לב לצרכים הרגשיים של הבת שלה, בעיקר בתקופה מסעירה רגשית שכזאת. מה שנראה בהתחלה כמו קשר שיסתיים עם שחרור השתיים מבית החולים, מתגלה כאחד שהגורל משאיר מחובר כנגד כל הסיכויים.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז.

הטבעיות של פנלופה קרוז חורכת את המסך. יש בה משהו שכובש את הלב מבלי להתאמץ, וזה לא רק היופי המהפנט שלה. בלעדיה אין שום הצדקה לסרט, למרות שגם איתה עדיף לגנוז אותו. סמיט שהגיעה לסרט בלי הרבה ניסיון עושה את התפקיד בצורה סבירה למדי. ליד קרוז היא מחווירה כמעט לחלוטין. מי שמצליחה לגנוב את הזרקור מקרוז בסצינות הספורות בהן היא משתתפת היא רוסי דה פאלמה, האישה והאף, שזהו שיתוף הפעולה התשיעי שלה עם אלמודובר. זכורה בעיקר מ"נשים על סף התמוטטות עצבים" ו"קיקה". גם סנצ'ז-גיז'ון מרשימה מאוד בתפקידה הנוירוטי. בתפקיד נשכח חוליאטה סראנו שכיכבה בסרטיו הגדולים של אלמודובר בשנות ה-80 והשלימה בזה את שיתוף הפעולה השביעי עם היוצר בגיל 89.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

כהרגלו של אלמודובר, העיצוב לוקח חלק משמעותי מאוד בנוף הקולנועי של הסרט. למעשה, אם ניקח איזשהי סצינה, ניתן יהיה לזהות בקלות את טביעת טעמו העיצובי של היוצר. יש משהו מאוד צבעוני, אבל פשוט, באופן שדברים נראים ומשתלבים אחד עם השני. הצבע האדום והאהוב על אלמודובר, שגם שולט בפוסטר של הסרט, לא נעדר גם כאן, גם אם פחות בולט מבסרטיו המוקדמים. יש תשומת לב מיוחדת לצילום, שאמנם לא לוקח סיכונים גדולים (או משתמש ללא הפסקה ברחפנים, כמו מייקל ביי ב"אמבולנס"), אבל מעביר את התחושות הנכונות, כמו סצינה שזווית הצילום היא מכיוון המיטה שמצלמת את דלת הכניסה לחדר. ללא ספק, הניסיון שלו ניכר מאוד בתשתיות של הסרט.

לא מדובר בסרט נוראי, רק משעמם ומיותר, זה הכל, מכאן תעשו מה שאתם חושבים. צפייה חוזרת  ב"הכל אודות אמא" תהיה מהנה יותר. יש את אותם מרכיבים, התבשיל שיוצא טעים בהרבה.

דירוג: ★★☆☆☆

אמהות מקבילות (ספרד, 2021)
בימוי: פדרו אלמודובר | תסריט: פדרו אלמודובר | משחק: פנלופה קרוזמילנה סמיטאיטנה סנצ'ז ג'יחוןישראל אלחלדהחולייטה סרנו | מוסיקה מקורית: אלברטו איגלסיאס | צילום: חוזה לואיס אלקיין
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-07.04.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

סרט מיוחד,אך התסריט לעתים לא אמין. בסך הכל שווה צפיה. ציון 7.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?