"הכול עבר בשלום" – ביקורת: פיסה מהחיים בידיו המיומנות של פרנסואה אוזון

"הכל עבר בשלום". סופי מרסו.

"הכל עבר בשלום". סופי מרסו.

"הכול עבר בשלום" הוא סרט דרמה צרפתי קטן שהתקבל בשנה שעברה לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן בזכות ארץ המוצא שלו והבמאי המוכר שלו (אם היו מצליחים להפיק גרסה זהה אחת לאחת בעברית הוא לא היה זוכה לכבוד הזה). בהתחלה צריך סבלנות כמו זו שנחוצה בהתמודדות עם אדם זקן, ולאחר מכן צופים בעניין בסיפור אנושי עצוב, פיסה מהחיים ערוכה היטב.

אם מישהו נשדד הוא מספר על כך אחרי זה לאנשים שהוא מכיר, ואם הוא סופר או תסריטאי הוא גם יכתוב על זה אחרי זה, אבל הסיפור האישי המשמעותי לו בחייו -או לפחות באותו חודש- לא שונה מהחוויה שכל אחד עובר, אבל הוא יודע לכתוב על זה. הכישרון האמיתי נעוץ בהעברת הסיפור בצורה שתעניין את הקורא והצופה. ב"הכול עבר בשלום" לא מדובר בשוד מבהיל ומטלטל אלא בתקופה קשה שהרבה יותר אנשים עוברים אותה מידי יום בכל העולם: התמודדות עם חולי של הורה זקן.

"הכל עבר בשלום". אנדרה דוסלייה, ג'רלדין פייהס, סופי מרסו.

"הכל עבר בשלום". אנדרה דוסולייה, ג'רלדין פייהס, סופי מרסו.

הסרט מבוסס על ספרה האוטוביוגרפי של עמנואל ברנהיים (בעברית יצא לאור "אשתו" שכתבה), כשסופי מרסו היפה מגלמת סופרת בשם עמנואל ברנהיים. אביה (השחקן הוותיק אנדרה דוסולייה), בשנות ה-80 לחייו, מאושפז בבית חולים אחרי אירוע מוחי. היא ואחותה הצעירה פסקל, גרושה ואם לשני ילדים, דואגות לאביהן, צמודות אליו, מפנות בשבילו את רוב זמנן. הסרט מתרחש בפריז (אך מצליחים לא להראות את הסמל הכי מפורסם שלה) של אנשים אמידים שעוסקים כולם באמנות: ספרות, מוזיקה קלאסית, פיסול.

בזכות המיומנות הרבה של הבמאי פרנסואה אוזון הסיטואציה המציאותית אינה מייאשת לחלוטין והעריכה של הקטעים הקצרים יוצרת כל הזמן התקדמות וחידוש ואין יותר מדי הרגשה של דריכה במקום עם כל העליות והירידות הרגשיות שהדמויות עוברות. רק פעמיים או שלוש פעמים המצלמה מתמקדת בפסל או בתמונה בסוף קטע בצורה לא מעודנת במקום להראות את הדברים ברקע בזמן הקטע עצמו, כי זה סרט צרפתי ולא למרבה המזל רומני עם קטעים של "זמן אמת" ארוכים פי שלושה ממה שנחוץ כדי להעביר תחושה ולספר סיפור מעניין. לשרלוט רמפלינג, ששיחקה במספר סרטים של אוזון (כולל "מתחת לחול"), תפקיד קטן כאמן של עמנואל ופסקל.

"הכל עבר בשלום". סופי מרסו, ג'רלדין פייהס.

"הכל עבר בשלום". סופי מרסו, ג'רלדין פייהס.

היחסים המורכבים בין האחיות, ובין האחיות לאביהן, לא מוגזמים ואמינים וכנראה שדי נאמנים לסיפור האמיתי. במספר פלאשבקים קצרים מצליחים להוסיף רבדים נוספים להווה. לעתים קרובות עמנואל או אחותה עוזבות בזעם, אביהן הוא טיפוס ממזרי ולא פשוט, ומכניס מעט צבע להתרחשות. הוא, ללא ספק, שהניע את אוזון (שמביים סרט בשנה בממוצע) לבחור בפרויקט הזה.
כל ההתמודדות של עמנואל השפיעה עליה, כמובן, וגרמה לה לכתוב על כך ספר. את הקוראים שלה בצרפת זה עניין כי היתה מוכרת שם, והסרט מוקרן בארץ כי ביים אותו פרנסואה אוזון המוכר ומככבת בו סופי מרסו, ומוסיף -לאנשים מסוימים- שמדובר במשפחה יהודית. אין כאן הרבה מעבר לכך.

דירוג: ★★★☆☆

הכול עבר בשלום (צרפת, בלגיה, 2021)
בימוי: פרנסואה אוזון | תסריט: פרנסואה אוזוןפיליפ פיאזועמנואל ברנהיים | משחק: סופי מרסואנדרה דוסולייהג'רלדין פייהסשרלוט רמפלינג | צילום: היחאמה אלורי
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-30.06.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?