קולנוע סמדר יוכר כמבנה לשימור וימשיך להקרין סרטים

המאבק שקם לשימור קולנוע סמדר בירושלים נשא פירות: הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית ירושלים אישרה להכיר בבית הקולנוע כמבנה לשימור, שיעודו להקרנת סרטים ישמר גם כן. המשמעות העיקרית הנובעת מהחלטה זו היא שקולנוע סמדר, שהמכרז למכירתו כבר יצא לפועל, לא יוכל להימכר עד השלמת תוכנית האב למושבות בירושלים, באוקטובר 2010. עד להכנסת המבנה לרשימת המבנים לשימור, יופעלו עליו סעיפים 77-78 לחוק הבניה, אשר אינם מאפשרים כל שינוי במבנה עד שתושלם הכנת אותה תוכנית אב. עוד נקבע כי כל יזם שירצה לרכוש את הקרקע ידע מראש כי מדובר באתר לשימור, ולא יוכל להקים בו פרויקט בעל אופי שונה מהקיים (קרי מרכז תרבות וקולנוע).

הסכנה למכור את קולנוע סמדר עורר גל התנגדות ברחבי ירושלים, ורבים מאוהבי המקום סירבו לאפשר את סגירתו: פורסמה עצומה הקוראת לקהל הרחב להצטרף לקבוצת רכישה שתרכוש את המבנה בעצמה ותמשיך להפעיל את הקולנוע, בית הקפה והמלונית במקום, תמורת השקעה של סכום בין 3,000 ל-5,000 ש"ח. קולנוע סמדר (או "אוריינט" בשמו הקודם) הוא שריד אחרון לתרבות הולכת ונעלמת של בתי קולנוע קטנים העומדים בתוך הערים ומשרתים קהל מצומצם יותר באמצעות חוית צפיה אינטימית יותר, למול הקומפלקסים הענקיים לקולנוע שפועלים ומוקמים בארץ.

מבנה בית הקולנוע הוקם באמצע שנות ה-1920, והוא ממוקם ברחוב לויד ג'ורג' 4, במושבה הגרמנית. בשנים 1940-1947 הופעל בית הקולנוע על ידי ערבי-נוצרי ששינה את שמו לקולנוע ריג'נסי. בתום מלחמת העצמאות קיבלו לידיהם ארבעה חיילים משוחררים, ביניהם אריה צ'צ'יק, את ניהול בית הקולנוע. את השם "סמדר" קיבל בית הקולנוע בתחרות בין קוראי עיתון בשנת 1949. בשנת 1950 קנה צ'צ'יק את חלקם של שותפיו ועד לימים אלה מנהלת משפחתו את בית הקולנוע.