"הפילגש". דאנה איבגי, אניה בוקשטיין.
"הפילגש", או באנגלית "האלמנה האחרת", הוא סרט הביכורים של הבמאית מעיין ריף אשר מגיע לקולנוע אחרי שהוקרן לראשונה בפסטיבל ירושלים האחרון. הסרט הסמי-סוראליסטי מועמד ללא פחות מתשעה פרסי אופיר לשנת 2023, אך האם הוא באמת מצדיק את המועמדויות?
סרט הגמר של מעיין ריף בחוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב, "על מרתה לעוף", הוקרן בתחרות הסינפודסיון (Cinéfondation) לסרטי סטודנטים של פסטיבל קאן היוקרתי ב-2011, שמטרתה לתמוך ביוצרי העתיד. הסרט הקצר הרים את הציפיות מהבמאית עוד לפני למעלה מעשור, וסימן את שיתוף הפעולה הראשון שלה עם השחקנית אניה בוקשטיין ועם התסריטאית ובוגרת החוג לקולנוע בתל אביב ענת גפני ("בלקספייס"), שעם שתיהן היא משתפת פעולה גם ב"פילגש".
בערב מוצ"ש מקבלת אלה (דאנה איבגי) משלוח אוכל מהמאהב שלה. היא מופתעת שכן כבר ויתרה על הרעיון שיגיע באותו הערב ובהתרגשות היא מתחילה לפרוס את המנות האסייתיות בצלחות קרמיקה עבודת יד ולעצב את המנות כשם שהיו תוצר של שעות עבודתה במטבח. כשדפיקה בדלת נשמעת, היא פותחת בחגיגיות רק כדי להתאכזב מהשליח שאכן סיפק את האוכל לאדם הנכון, אך הכתובת הלא נכונה. הארוחה שמונחת כל כך יפה על השולחן מיועדת לאסף המאהב, ואשתו נטשה (אניה בוקשטיין), בביתם.
"הפילגש". אניה בוקשטיין.
הסרט מציג דיכוטומיות של נשיות בין האישה הלגיטימית – מתוקתקת, בטוחה ונשית להפליא, לבין הפילגש – מלבישה בתיאטרון שכבר ארבע שנים מנהלת רומן גלוי עם במאי הפרינג' המוכר. בעוד נטשה מתהדרת בבית היפה, בזוגיות יציבה ושמלות של שאנל במהדורה מיוחדת, מסתפקת אלה (סתם אלה, במילעל) בדירת חדר ברחוב המסגר. באותו ליל מוצ"ש, אסף הבמאי מת מוות בזוי ובדיוק כמו האוכל הפרוס על שולחנה של אלה, אשר נעטף בשנית ומוחזר לבעליו המקוריים, כך גם אבלה של הפילגש מוחזר שוב ושוב במהלך הסרט לבעליו – רעייתו הרשמית של המנוח. בין שתי הנשים נוצר חיבור מקריפ במקצת כשאלה חוזרת בכל יום בשבעה ל'זירת הפשע' – ביתם המשותף של נטשה ואסף.
בעוד דמותה של אלה היא 'לא פה לא שם', לא קלה לאהדה או טרגית מספיק אך גם לא שנואה דיה, מעוצבת דמותה של נטשה באופן הפוך – היא טראגית אך לא מלודרמטית ומצליחה לכבוש גם את לב הצופים וגם את ליבה של אלה האומללה. תצוגת משחק מצוינת של בוקשטיין ממצבת את האישה המקורית כבעלת היתרונות וקשה שלא לשאול, באם הסרט הוא "הפילגש", מדוע זוכה נטשה בתחרות האהדה על לב הצופים? דמות נוספת שתפקידה דווקא כתוב ומשוחק בצורה נהדרת היא עירית גדרון בתפקיד יהודית, אמו הדמנטית של אסף. היא האומנם מופיעה באופן נקודתי בסרט, אך למרות היותה דמות שולית היא מקדמת את העלילה ומוסיפה לנופח הסוריאליסטי של הסרט.
"הפילגש". דאנה איבגי.
דימוי מהפנט שייחרט מן הסרט בתודעתו של הצופה, למרות הסירוב לפתח חיבה מיוחדת לדמותה של אלה, היא שמלת הדמעות. אסף שמת רגע לפני הפרמיירה של 'מדיאה' שביים עולה להציג. במחזה המקורי של אוריפידס מדיאה ננטשת לטובת אחרת וכנקמה שולחת לכלתו החדשה של אהובה שמלה מורעלת. בסרט, תופרת אלה לשחקנית (מונה חווא) שמלת דמעות. ערב לפני שמביאה אותה לתיאטרון מודדת אלה את השמלה בביתה הקטן וממלאה את החדר בדמעותיה.
חווא אגב, לא הגיעה לפרמיירה של "הפילגש" וגם לא הוזכרה בתודותיה של ריף, ועולה התהייה האם בוטלה בשם התבטאויותיה סביב טבח ה-7.10. מי שכן נכח בפרמיירה הם איבגי ובוקשטיין עצמן, יניב ביטון שמשחק את יגאל הבמאי המחליף, ואיתו גם חלק נכבד מחבריו ל"ארץ נהדרת" (שני כהן, ליאת הר לב וגאיה גורביץ).
"הפילגש". לי גילת, יניב ביטון.
"הפילגש" אשר נוצר בהפקת בזק וצולם בשבועיים אינטנסיביים סביב אחד מסגרי הקורונה ב-2020, מנסה להביא את הפרינג' למסך הגדול. התחושה התיאטרונית אכן עוברת, אך לא אחת במהלך הסרט שאלתי את עצמי האם היא באמת הכרחית, ואם כן – האם לא הייתה צריכה הבמאית לנטות חזק יותר פנימה אל השוליים ולנצל קצת יותר את יכולות המשחק המרשימות של איבגי?
דירוג: 
הפילגש (ישראל, צרפת, 2023)
בימוי: מעיין ריף | תסריט: מעיין ריף, ענת גפני | משחק: דאנה איבגי, אניה בוקשטיין, איתמר רוטשילד, עירית גדרון, סבטלנה דמידוב, יניב ביטון, נעמה פרייס | מוסיקה מקורית: אדם ויינגרוד | צילום: משה משעלי
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-07.03.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
בלי כוונה לפגוע בלשון ההמעטה לא
אהבתי את הסרט.