"אווטאר: כשף האוויר האחרון".
לאחר העיבוד הקולנועי הכושל של מ. נייט שמאלאן משנת 2010 לסדרת האנימציה המצליחה "אווטאר כשף האוויר האחרון", היה נראה שלא נזכה לעיבוד מוצלח (האם צריך בכלל עיבוד, זו כבר שאלה אחרת). אבל אז הגיעה נטפליקס ובשיתוף פעולה עם ניקולודיאון (הערוץ בו שודרה הסדרה המקורית) והביאו לנו עיבוד חדש בתצורת סדרה בת שמונה פרקים של כ-45 דקות כל אחד לעונה הראשונה (מתוך שלוש). הקדימון היה נראה מבטיח, וחייב להודות שבתור מעריץ, התרגשתי לראות את הדמויות לובשות צורה חיה, והפעם ברוח סדרת האנימציה. רק שלאחר צפייה בכל העונה, אני לא בטוח שהתוצאה טובה מספיק, אבל היא בכל זאת מבדרת.
"אווטאר" מספרת על עולם המחולק לארבע אומות שונות, שבכל אחת מהן חיים אנשים אשר יכולים לשלוט ביסוד אחד של הטבע – אוויר, מים, אדמה או אש. בכל דור קיים האווטאר, איש או אישה שנולדים באחת האומות עם היכולת לשלוט בארבעת היסודות ותפקידם לאזן את העולם ולגשר בין האנושות לעולם הרוחות.
הסדרה מתרכזת בסיפורו של אנג, נער בן 12 מאומת נוודי האוויר, שמגלה שהוא האווטאר. אומת האש מחליטה לנצל את ההזדמנות שהכוח שלה מועצם (בזכות תופעת טבע) ולהשמיד את כל נוודי האוויר מתוך כוונה למנוע מהאווטאר החדש, שזהותו לא ידועה, לעצור את התכניות שלה לשלוט בעולם. דווקא כשהעולם צריך את האווטאר נואשות הוא נעלם, קפוא בתוך קרחון למשך 100 שנים.
"אווטאר: כשף האוויר האחרון". קייוואנטיו.
קטרה וסוקה משבט המים הדרומי סובלים מדיכוי יומיומי מידי אומת האש, שרוצה לעצור את גלגול הנשמות של האווטאר שאמור להיוולד באחד משבטי המים (לאחר נוודי האוויר). הם מוצאים את אנג במקרה ומשחררים אותו מהקרחון. לאחר שהם עוזרים לו להתאפס, הם מחליטים לסייע לו במשימה להשיב את האיזון לעולם. בעזרת אפה, ביזון השמיים של אנג, הם יוצאים יחד למסע כדי לאמן את אנג בשלושת היסודות האחרים ולגלות עוד על עצמו ועל הגלגולים הקודמים שלו.
הפרקים הראשונים מספקים את הסחורה, אבל באמצע הסדרה האווירה משתנה ואנחנו מקבלים תוצר שהוא מבולבל יותר ולא ברור הקהל אליו הוא פונה. הסדרה המקורית שמכוונת לקהל צעיר מעבירה גם תכנים שמבוגרים (שמחוברים לילדים הפניימים שלהם) יכולים להזדהות איתם, וכן, יש גם רגעים של אימה בסגנון המעוות של סדרות אנימה. הטון המיוחד הזה לא עבר לסדרה החדשה, וסצינות שניסו לשחזר אותו התגלו כסתמיות. הגיוני שיהיו שינויים בסיפור בהחלפת מדיה, יש דברים שעובדים טוב באנימציה ולא יעבדו טוב עם שחקנים אמיתיים. במקרה הזה לא כל השינויים היו לטובה, כשהגרסה המקורית הייתה מוצלחת בהרבה ומסתדרת עם הסיפור הראשי בצורה חלקה יותר. שזו הסיבה שהיוצרים המקוריים פרשו מהפקת הסדרה.
המשחק בסך הכל סביר. גורדון קורמייר שמגלם את אנג הצליח לקלוט את הרוח של הדמות (קצת מתפזר לקראת סוף העונה). גם איאן אוסלי כסוקה עושה עבודה טובה של דמות קומית. קיוונטיו שמגלמת את קטרה, דמות שאמורה להיות עוגן רגשי בסדרה, לא ממש מצליחה לקלוע למטרה, עם יכולות משחק מוגבלות. הדמות של זוקו שונה מהדמות המקורית והקודרת מאוד, ודאלאס ליו מגלם אותה היטב. השחקנים האחרים נעים בין בינוניים (אם להיות הוגן, בעיקר הכתיבה של הדמויות בינונית) לבין טובים מאוד.
כולם יודעים שלנטפליקס יש כיסים עמוקים, אבל נראה שהם לא הכניסו את היד עמוק מספיק בגזרת האפקטים והתפאורה. הרבה מאוד סצינות נראות חובבניות, כמו סרטונים עצמאיים מאוד מושקעים, ולא כהפקה עתירת תקציב. יכול להיות שזו בחירה אסתטית מכוונת – לבנות עולם מלאכותי, אבל כך או כך, התוצאה גרועה. נראה שיכלו להשקיע יותר באפקטים. לא כולם נראים רע, אבל בעיקר האפקטים שקשורים למים נראים לא טבעיים. אם הטכנולוגיה יקרה מדי, אולי היה שווה לחכות כמה שנים במקום לקבל מוצר עם טעם פלסטיקי.
ללא ספק אפשר להנות מהסדרה (והצפייה המהירה שלי היא הוכחה ניצחת), אבל הגיע לנו יותר. בטח אחרי האכזבה מהעיבוד הקודם.
דירוג: 
אווטאר: כשף האוויר האחרון (ארה"ב, 2024)
יצירה: אלברט קים | בימוי: מייקל גוי, רוזאן ליאנג, ג'באר רייסני, ג'ט וויקינסון | תסריט: מייקל דנטה די'מרטינו, אלברט קים | משחק: גורדון קורמייר, קייוואנטיו, איאן אוסלי, דאלאס ליו, קן לאנג, פול סון-יונג לי, דניאל די קים, אליזבת' יו, סי.אס. לי
הפצה: נטפליקס. קדימון: