ביקורת: שומרת אחותי

מאת
30 בספטמבר 2009 בשעה 11:00
סופיה וסילבה (מימין) וקמרון דיאז. מתוך שומרת אחותי.

סופיה וסילבה (מימין) וקמרון דיאז. מתוך שומרת אחותי.

לא קשה לסחוט דמעות מקהל כשמראים נערה חולת סרטן קירחת מקיאה. השחקנים טובים, ישנם קטעים מרגשים, אך הסרט לא ממוקד, הכל בו צפוי והוא לא משאיר חותם או מעורר דיון כפי שהיה יכול (אני לא בטוח שאפילו היה רצון אמיתי לעשות זאת).

"שומרת אחותי" נפתח בשיא הדרמה: אנה, נערה בת אחת עשרה, פונה לעורך דין כדי לתבוע חזקה על גופה מהוריה שהביאו אותה לעולם כדי שתוכל לתרום מח עצם לקייט, אחותה חולת הסרטן. ואז חוזרים אחורה לנקודות זמן שונות במהלך חיי המשפחה וחולת הסרטן, וכמעט לא רואים את האחות שהובאה לעולם לעזרתה.

הסרט מבוסס על ספרה של ג'ודי פיקו שתורגם גם לעברית. שלושה ספרים קודמים שלה עובדו לסרטי טלוויזיה, כשההבדל בין הסרט הזה לסרט טלויזיה הוא שמות השחקנים והתקציב (שמשפיע גם עם המראה שלו, על הצילום והעיצוב שלו). ובעוד בספר אפשר לספר את הרקע של כל דמות, בניין וצלחת – בסרט בן מאה דקות לא טוב להתפזר, במיוחד כשבסיס יש לך סיפור דרמתי חזק דיו. התסריט האיום נכתב בידי במאי הסרט ניק קסבטס ("היומן") וג'רמי ליבן, והדבר היחיד שניתן לומר לזכותם היא ההחלטה לשנות את סוף הסיפור (לא קראתי את הספר, אלא רק לאחר הצפיה בסרט ביררתי את סוף הספר).

אלק בולדווין ואביגיל ברסלין. מתוך שומרת אחותי.

אלק בולדווין ואביגיל ברסלין. מתוך שומרת אחותי.

האשמה העיקרית נופלת על קסבטיס שגם ביים את הסרט (האם צודק להזכיר שאביו, ג'ון קסבטיס, היה שחקן, תסריטאי ובמאי מוצלח?). לא מספיק רואים את ההתנהלות היומית בבית המשפחה, לחולת הסרטן אין חברים בגילה והקטע של הארוחה המשפחתית בהתחלה ושל קרובי המשפחה בחדר של קייט בבית החולים לקראת סוף הסרט מרגישים מזויפים.

מה שהיה אמור להיות סרט דרמה מרגש על משפחה המתמודדת עם מחלת הסרטן של הבת הבכורה ומותה האפשרי, יחד עם מאבק משפטי של הבת הצעירה נגד הוריה, הוא בעצם סרט על נערה חולת סרטן "ממוצעת". לא מתנהל דיון אמיתי על המאבק המשפטי, ובעצם כמעט לא מתנהלות בו שיחות כלל. המחסור בדיאלוגים, חלקם חשובים מאוד לעלילה, בעוכריו של הסרט. במקומם יש שירים סתמיים או קריינות, המתחלפת בין בני המשפחה בהתחלה אך בהמשך זונחים ומזניחים את הדמויות של האב והבן, על אף הדרמה הפוטנציאלית הרבה במצבי ההתמודדות והמקום של השניים בבית. דמות האב כמעט לא קיימת, ואת הבן בעיקר רואים הולך ברחובות לוס אנג'לס עד לקטע האחד החשוב שלו. שוב ושוב מספרים במקום להראות, כולל תמצות דיאלוג שרואים מתנהל מבלי לשמוע אותו.

סופיה וסילבה (האחות הבכורה בסדרה "מדיום") ואביגיל ברסלין ("מיס סאנשיין הקטנה") מוצלחות יחד ולחוד כאחיות, גם כשהן לא בוכות. את ההורים מגלמים קמרון דיאז וג'ייסון פטריק ("ספיד 2"). דיאז לא-רעה בתפקיד האם, ולמרות שהיא מצליחה לגרום לנו לחבב ולהבין את האמא על אף הנוקשות שלה, נדמה שיש שחקניות שהיו מצליחות לעשות יותר עם הדמות הזאת. לפטריק בוודאי לא היה קשה לזכור את כל עשרים משפטי הדיאלוג שכתבו לו. שחקני המשנה טובים גם הם: ג'ואן קיוזאק טובה מאוד כשופטת, וגם אלק בולדווין ממלא היטב את תפקידו כעורך הדין של אנה. את הדודה הדי מיותרת, שמשום מה עובדת בחצי משרה בשל מחלת אחייניתה, מגלמת הת'ר וולקווסט, אשתו של במאי הסרט.

נדמה לי שמי שאהב את "אשתו של הנוסע בזמן" (עם כוכבת "היומן" רייצ'ל מק'אדמס), יהנה גם מהדרמה הזאת. הקשר היחיד בין שני הסרטים הוא בעובדה ששניהם מבוססים על רבי מכר שכתבו סופרות בעיקר לקהל נשי. אך אין לפטור חוסר הנאה של מישהו מסרט בשל המגדר שלו. אילו היה מדובר בסרט טוב, הייתי נהנה ממנו.

דירוג: ★★½☆☆

שומרת אחותי
106 דקות.
ארה"ב, 2009
106 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-01.10.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
ניק קסבטס
תסריט:
ג'רמי ליבן
שחקנים:
אביגיל ברסלין
קמרון דיאז
אלק בולדווין
סופיה וסילבה