"ילדות גרמנית". יאספר בילרבק.
"ילדות גרמנית" ("אמרום") של הבמאי הגרמני ממוצא תורכי פאטי אקין ("עם הראש בקיר", "סול קיטשן"), שהוצג בבכורה עולמית בפסטיבל קאן 2025, עוסק בנושא רגיש ומבוים באופן ריאליסטי-מינימליסטי למדי, נטול גימיקים סגנוניים שהיו יכולים להרוס את התוצר הסופי. בנוסף, יש בו משחק טוב וכתיבה אמינה בסך הכל, אבל הוא סובל מכמה בעיות שמונעות ממנו להיות סרט טוב באמת.
אמרום הוא אחד מהאיים הפריזאיים שנמצאים בים הצפוני ומשתייכים לגרמניה (והוא גם שם הסרט בשפת המקור, לפני שהתרגום העברי הרס אותו, כרגיל). תושביו רואים בעצמם כאנשי הים הנעלים על אנשי היבשה שמתגוררים בחלקים המרכזיים של המדינה ומתייחסים בחשדנות לכל מי שאיננו תושב המקום. יש להם אפילו ניב משלהם ששונה משמעותית מהגרמנית שאנחנו רגילים אליה.
העלילה מתרחשת בימיה האחרונים של מלחמת העולם השניה, ומתמקד במשפחת הגנר: ננינג בן ה-12, אביו האידאולוג הנאצי שנמצא בחזית, ואימו, הילה שחווה התמוטטות עצבים בעקבות התאבדותו של הפיהרר. מפאת מצבה היא מסרבת לאכול כל דבר מלבד לחם לבן עם חמאה, פריטים שאינם בנמצא בשל המלחמה וננינג יוצא למסע על מנת להביאם לאימו.
"ילדות גרמנית". יאספר בילרבק.
יצירתו של אקין, שמבוססת על הממואר של הארק בוהם, היא למעשה סרט מסע קלאסי, שבו הגיבור אמור להתגבר על מכשולים שונים כדי להגיע אל מטרתו. המטרה במקרה הזה היא, כאמור, להכין סנדביץ' שמכיל לחם לבן וחמאה – הדבר היחידי שאימו המעורערת תסכים לאכול.
הסרט מתכתב באופן מכוון או לא מכוון (כנראה שבמכוון) עם יצירת המופת של מיכאל הנקה, "סרט לבן". שם העלילה מתרחשת בימי מלחמת העולם הראשונה ומתמקדת ברוע הצרוף של הילדים שכולנו יודעים היכן הם יהיו ומה הם יעשו במלחמת העולם השניה, גם אם אין הדבר נאמר או נרמז בסרט. גם כאן הילדים עומדים במוקד של היצירה, אבל הפעם הם אינם רעים, או לכל הפחות, ננינג איננו רע וההתנהגות הברברית והאלימה של המבוגרים הסובבים אותו לא גורמת לו להיות רע גם כן, כפי שהיה ב"סרט לבן". כלומר, אם בסרט של הנקה, החינוך הדתי השמרני והנוקשה בו חונכו הילדים, הביא אותם בסופו של דבר לידי עשיית פשעים כנגד האנושות, הרי שכאן מדובר בגורל אופטימי יותר- התפוח דווקא כן נופל רחוק מהעץ. הבעיה היא שהיצירה הזאת נחותה משמעותית מהיצירה של הנקה שהיא בעיניי עדיין בין 10 הסרטים הטובים שיצאו במאה הזאת, ולכן כל ניסיון ליצירת קשר מצד אקין, בין סרטו היחסית זניח לבין סרטו המופתי של הנקה יחדד את נחיתותו של הראשון לעומת השני.
"ילדות גרמנית".
הבעיה השניה בסרט היא התמקדות-היתר בסבל של בעלי החיים שניצודים הן על ידי המבוגרים והן על ידי הילדים בסרט. מן הסתם, אכזריות זאת באה ליצור דיסוננס בין הרוע של האחרים לבין טוב ליבו של ננינג, אבל אפשר לעשות את זה עם קצת פחות פורנוגרפיה של מוות. זה אולי מצטלם טוב, אבל זה לא מתוחכם ואף מיותר.
הבעיה האחרונה וה"בעייתית" מכולן, היא הציפיה של היוצר שאזדהה עם הסבל של הפרוטגוניסטית – וזה קצת קשה, בהתחשב בעובדה שמדובר באישה מטורפת, גזענית ומרושעת, שתומכת בהיטלר עד שהיא נהיית חולה בעקבות מותו. קצת קשה לי ואני בטוח שגם יהיה קשה לכל אדם אחר שמכיר את ההיסטוריה של המאה ה-20 להזדהות עם המרדף הארוך הזה אחרי סנדביץ', משהו שליהודים לא הייתה את הפריבילגיה לקבל לכל אורך שנות המלחמה.
דירוג: 
ילדות גרמנית (גרמניה, 2025)
בימוי: פאטי אקין | תסריט: פאטי אקין, האנק בוהם | משחק: יאספר בילרבק, לורה טונק, מתיאס שוויאופר, דיאן קרוגר, קיאן קופקה | מוסיקה מקורית: היינבך | צילום: קארל וולטר לינדנלאוב
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-23.10.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: