"הדבר הזה". ג'ורג'ינה קמפבל, ג'ו קירי.
"הדבר הזה" הוא מהנה ומותח, אך יש תחושה שהיה יכול להיות מבדר יותר. זה לא סרט אימה אבל יש מעט קטעים דוחים.
פטרייה במעבדה מתחנת חלל שהתפרקה מיושן מגיעה חזרה לכדור הארץ והופכת למסוכנת. שנים לאחר מכן שוב עולה איום ההתפשטות של המוטציה הקטלנית. רוב 99 הדקות של הסרט מתרחשות במתחם של יחידות אחסון רב קומות תת-קרקעיות, לא צריך יותר מכך לסרט כזה, ועדיין הוא טיפה ארוך מדי, בעיקר בגלל הקדמה ארוכה כל כך.
טרוויס ונעמי עובדים במתחם של יחידות אחסון אישיות באמצע שום מקום בארצות הברית, ונאלצים להתמודד עם האירועים יוצאי הדופן במקום, תוך כדי שהם לומדים להכיר זה את זה. יפה הקשר בין טרוויס (ג'ו קירי, "דברים מוזרים") ונעמי (ג'ורג'ינה קמפבל החביבה).
זהו הסרט הראשון של ג'וני קמפבל, שביים פרקים של סדרות טלוויזיה רבות. ההתחלה של הסרט מזכירה קטע ראשון שלפני הפתיחה של פרק בסדרה כמו "תיקים באפלה". כמו גם השימוש בשירים ישנים כמו בפרקים מסוימים של הסדרה המעולה משנות ה-90 (לא כולל העונות האחרונות בסבב הראשון שלה). קטע הסיום גם הוא מזכיר במשהו סופים של חלק מהפרקים של הסדרה, ובמקרה הזה אפשר היה לוותר על זה.
אך יותר מכול הסרט הוא כמו "פחד עד מוות" (Tremors) עם קווין בייקון, ולא בגלל שבתו סוסי בייקון מופיעה פה. כמו הסרט מ-1990 לא נראה ש"הדבר הזה" יצליח מאוד בבתי הקולנוע אבל הוא יכול לצבור אוהדים צעירים במשך הזמן.
אין טעם להראות מונטז' יפה של חלוף השנים אם בסוף יש כתובית שהגענו להווה. צריך היה לוותר על צילום ממצלמות הגוף של הדמויות (בהתחלה ולרגע בחלק האחרון), זה לא מוסיף דבר במקרה הזה.
"הדבר הזה". לסלי מנוויל, ליאם ניסן.
ליאם ניסן הוכיח לנו ב"האקדח מת מצחוק" שהוא לא מתאים לקומדיה; במקרה הזה רוברט קווין שלו הוא יותר כמעט-כל-הדמויות-שלו מאז ההצלחה הבלתי צפויה של "חטופה" אבל הוא עדיין מנסה להצחיק פה ושם. זהו הסרט הראשון המשותף לליאם ניסן וונסה רדגרייב, אמא של אשתו המנוחה, אך הדמויות שלהם לא פוגשות זו את זו.
דירוג: 
הדבר הזה (צרפת, איטליה, 2026)
בימוי: ג'וני קמפבל | תסריט: דיוויד קואפ, דיוויד קואפ | משחק: ג'ו קירי, ג'ורג'ינה קמפבל, ליאם ניסן, לסלי מנוויל, סוסי בייקון | מוסיקה מקורית: מתיו למבולי | צילום: טוני סלייטר לינג
הפצה: פורום פילם, החל מה-12.02.2026 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: