מתוך הצוק האדום.
לאחרונה הודיעו שבערוץ מזג האוויר בארה"ב יחלו לשדר סרטים. הסרט הראשון שישודר הוא "הסערה המושלמת" עם ג'ורג' קלוני. גם את ה"הצוק האדום" ישמחו לשדר בערוץ מכיוון שלשינוי רוחות ותחזיות יש חשיבות גדולה בסיפור הקרב על נהר היאנגצה בסין בתחילת המאה השלישית לספירה. אחרי התחלה בעייתית, הסרט הולך וצובר תאוצה עד לחלק האחרון המרהיב.
"הצוק האדום" הוקרן בסין בשני חלקים (יחד בני כמעט חמש שעות), בארץ מוצגת הגרסה האמריקאית הערוכה בת שעתיים ועשרים דקות. זו הסיבה לקריינות האנגלית המודבקת להתחלת הסרט, וכמו הוספת שם הדמות ותפקידה בכוח כשהיא מופיעה בפעם הראשונה, היא מיותרת משום שקשה לקלוט את כל הפוליטיקה המוסברת כחומר רקע, את השמות אי אפשר לזכור והתפקיד המדויק לא חשוב כל-כך. מה שחשוב הוא המחנה לצדו הם נלחמים (רוב הדמויות בסרט חוברות יחד נגד אויב משותף).
בתחילת המאה השלישית האימפריה הסינית מפוצלת. מחנות שונים כורתים ברית כדי להתייצב מול יריב הפועל מטעם הקיסר. הם יוצאים לקרב של מעטים מול רבים, כששני הצדדים מוכנים להילחם עד החייל האחרון.
במאי הסרט ג'ון וו התפרסם בזכות סרטי הפעולה שביים בהונג קונג. ב-1993 ביים את סרטו הראשון בארה"ב "מטרה קשוחה" עם ז'אן קלוד ואן דאם, ואז המשיך עם שלושה סרטים, כל אחד מצליח יותר מקודמו: "קוד שבור" עם ג'ון טרבולטה, "עימות חזיתי" עם טרבולטה וניקולס קייג' ו"משימה בלתי אפשרית 2". אחרי חוסר ההצלחה של "לחישות מלחמה" עם קייג' ו"צ'ק פתוח" עם בן אפלק, לא ביים סרט עד הפרויקט השאפתני הזה שעלה 80 מיליון דולר. בסרט ניתן למצוא את סימני ההיכר של ג'ון וו: יונים (יונת ריגול במקרה הזה), דברים שמתנפנפים ברוח, שימוש בהילוך אטי, כלי נשק, קרבות וחברות בין שני גברים – במקרה הזה בין שני השחקנים הבולטים בחבורה: טוני לונג ("גיבור" ו"תשוקה, זהירות") המגלם את ראש המחנה השוכן בצוק האדום וטאקשי קאנשירו ("מחול הפגיונות") המגלם את היועץ האסטרטגי (/חזאי מזג האוויר).
טוני לונג. מתוך הצוק האדום.
הסרט מציאותי יותר מ"נמר, דרקון" ו"מחול הפגיונות"; חוץ מהיונה אף אחד לא מתעופף פה באוויר. מלבד סצינות הקרב האדירות, מראים גם את ההכנות הטקטיות לקרב הגורלי ותחבולות מרתקות, כמו במקרה של המחסור בחצים. אני לא יודע כמה הסרט נאמן להיסטוריה או לספר שעליו הוא מבוסס, אך לפחות לפי הגרסה המקוצרת הזאת – אנשי אחד המחנות יוצאים די מטומטמים מהסיפור. בדיאלוגים חסרי הייחוד משתמשים בציטוט של מורי מוטונרי: ביחד קל לשבור אותנו, אבל בכוחות משותפים (שזורים, במקרה הזה) נוכל להם, שאקירה קורוסאווה השתמש בו באפוס המלחמה האחרון שלו "ראן".
יש אלימות, כצפוי מסרט מלחמה, ולא תמיד ברור מי פוגע במי, מאיזה צד ההרוג התורן. כמעט לכל אורך הסרט המוסיקה מערבית, ואת החורים הקיימים אפשר להסביר בכך שמדובר בגרסה ערוכה ומקוצרת, שבכל זאת אינה נטולה דקות שאפשר היה לוותר עליהן. סיפורן של אחת משתי הנשים, שלשתיהן יש תפקיד מרכזי בעלילה, נפגע מכך במיוחד.
הסרט מרשים ביותר, החצי השני טוב בהרבה, ולולא ההתחלה הצולעת ועודף רגעים מיותרים (ועוד בהילוך אטי), היה מגיע לציון 4 מתוך 5.
דירוג: 
הצוק האדום
סין, 2008
160 דקות.
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-29.10.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
ג'ון וו
תסריט:
ג'ון וו
ק'אן צ'אן
שחקנים:
טוני ליונג
טאקשי קאנשירו
ז'אנג פנג-יי