ביקורת: אסטרו בוי

מאת לירן מזרחי
16 במרץ 2010 בשעה 17:17
מתוך אסטרו בוי.

מתוך אסטרו בוי.

"אסטרו בוי" הוא מעין גירסת אנימציה מודרנית ועכשווית לילדים של היום על סיפורו של פינוקיו ילד העץ. אם פינוקיו הילד מעץ היה חייב להפסיק לשקר ולגלות אומץ לב כדי להפוך לילד אמיתי, "אסטרו בוי", גיבור סרט האנימציה החדש בעל התכונות העל האנושיות מגלה את היחוד שלו באנושיות שכבר קיימת עמוק בתוכו מלכתחילה. מדובר בסרט אנימה חביב שלא פוסח על שום מסרים שגורים, ילדותיים ותמימים, ועם זאת יש בו התייחסויות לרגעים שהמבוגרים יעריכו מאד, והתוצאה בהחלט מהנה ברגעים מסוימים. על כל פנים, זו ודאי לא פנינת אנימציה כמו "למעלה".

סרטי אנימציה, ובעיקר אלו המשויכים לאולפנים הגדולים, נוטים לחזור על נוסחה אופטימית קבועה, ועל כן הקונבנציה מכפיפה אותם להציג מסרים אופטימיים והומאניים לקהל הצעיר. בשנים האחרונות חלה מגמה ברורה לפנות גם לקהל המבוגרים בסרטי המיינסטרים ומזמן סרט מצויר הוא לא רק סרט לקטנטנים. באמצעות 'קריצות' אינטרטקסטואלית, פראפרזות ובדיחות שהצעירים מפרשים כבידור סתמי, המבוגרים צוחקים משום הקונוטציה שמקשרת אותם לזכרונות שיש להם מהרגע המקורי. במאי הסרט, דיויד בוורס ("חיים בזרם"), ממשיך את המגמה הזו ומעניק לסרט רגעים כאלה שהופכים אותו לחווית בידור לכל המשפחה.

בעיר העתידנית "מטרו סיטי" מתגורר טובי (פרדי היימור) עם אביו ראש משרד המדע ד"ר טנמה (ניקולס קייג'). השניים מתגוררים בעיר בה הרובוטים עושים את כל פועלם של בני האדם וכאשר אין בהם צורך יותר הם נזרקים למגרש הגרוטאות. טובי, חובב מדעים מושבע, מעביר את זמנו בין לימודיו לביקוריו במשרדו של אביו וגילוי הניסויים החדשים ביותר בתחום מרגשים אותו עד מאד. יום אחד סקרנותו של טובי מביאה אותו למשרד המדע על אף מחאות הרובוט שלו שרוצה לקחת אותו ישירות הביתה בפקודת אביו. בניסוי עם גורם חדשני שנקרא 'משכין השלום', בעת הביקור הלא צפוי שלו מאבד טובי את חייו ונשיא העיר סטון (דונלד סאת'לנד) מאבד את הגורם שיכל להציל אותו בקמפיין הבחירות האחרון-האנרגיה הכחולה.

מתוך אסטרו בוי.

מתוך אסטרו בוי.

האבל הכבד והצער של ד"ר טנמה מביא אותו לבנות רובוט רפליקה שיהיה זהה לחלוטין במראהו לבנו טובי. למרות הדימיון לבנו ד"ר טנמה מתקשה להיקשר ליציר כפיו וטובי מבין שהוא כבר לא ילד אלא רובוט ועוזב את הבית. במהרה טובי מבין שהוא לא לבד והנשיא סטון מבין שהוא מחזיק את האנרגיה הכחולה, שיכולה להפוך את "משכין השלום" לגורם שיפתח מלחמה מחודשת בין "מטרו סיטי" ל"פני השטח" שתוכל לשמר את כוחו בשלטון. טובי מגיע במהלך הבריחה ל"פני השטח" ומגלה את בני האדם והרובוטים שמאכלסים אותו ומתחבר הן לילדים משם ולחוקר לשעבר אגהאם (נתן ליין) והן לחברי מחתרת הרובוטים המשעשעת ה-RRP. יחד עם כל החוויות החדשות שלו כילד/רובוט יצא טובי למסע שיהפוך אותו ל"אסטרו בוי" וגיבור מקומי.

"אסטרו בוי" הוא סיפור של רובוט עם נשמה של ילד ועם כל הפוטניצאל להפוך בעזרת כוחות העל לגיבור. בפועל הסרט מציג שוב כמו במקרה של וול-E את אביזר הפח מלא הרגש במעין מחווה חוזרת לאיש הפח מ"הקוסם מארץ עוץ", שחיפש לב וגילה שלא היה צריך לחפש רחוק כיוון שלב זהב כבר פעם לו מתחת למכסה הפח. מה שמייחד את הסרט היא האנימציה בסגנון יפני (אנימה) שהופכת אותו לאחר ומעניין בניואנסים הקטנים של הבעת הרגשות הברורה בפניהן של הדמויות השונות. הסרט מתייחס בצורה ברורה לסרט של הגיבור האגדי והמיתולוגי, "סופרמן", ברגעים בהם מפגין טובי כוח וזריזות לא אנושית. במהלך הסצנות תוכלו לזהות מחוות לסרט, "אלאדין", שטובי עף מעל העננים כמו ג'סמין ואלאדין, השיר המפורסם מהסרט "Freaks" של טוד בראונינג גם הוא מופיע במגרש הגרוטאות של הרובוטים וגם מחווה קטנה ל"הארי פוטר" עם האוטו המעופף של הילדים מ"פני השטח". בסופו של דבר הסרט מציג גירסה אלטרנטיבית ומצוירת ל"שליחות קטלנית" – כי גם לרובוטים מסתבר יש רגשות – "אסטה לה ויסטה בייבי".

דירוג: ★★★☆☆

אסטרו בוי
ארה"ב, 2009
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-18.03.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
דיויד בוורס
תסריט:
טימותי האריס
שחקנים:
פרדי היימור
ניקולס קייג'