המנגליסטים. צילום: יוני המנחם.
שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא:)
מעבר לכל כינוי שאפשר להעניק לחג הפסח חייבים להודות שהוא נותר עדיין בראש ובראשונה חג של משפחה. הקולנוע הישראלי עסק רבות במשפחתיות המיוחדת שלנו ועם זאת מנגד לא בחל להעניק ביקורת גלויה על אותו גרעין משפחתי, שמלווה אותנו באש ובמים – ולעיתים, חייבים להודות – מצליח גם להוציא את כולנו מהכלים. בשנים האחרונות מתמקדים הנרטיבים בקולנוע הישראלי בתא המשפחתי, שהפך למרכזי בחברה חדשה ששמה דגש רב יותר על מהות האינדבדואל לעומת האידיאל הלאומי.
בחרתי להתמקד ולהמליץ על שלושה סרטים לרגל החג שמקנים מהלך ברור של משפחתיות על צדדיה הטובים והרעים. יתכן שאחרי שתראו משפחות מטורפות תוכלו להרגיש פחות נבוכים מהדודה שולה הפרטית שלכם, או מהבת דודה הרחוקה, שלא מבינה איך עוד לא התחתנת ואת רחמנא ליצלן אפילו לא חושבת על שמותיהם של ילדייך העתידיים.
הסרט הראשון שאני ממליצה עליו הוא סרטו של שמי זרחין, "לילסדה" מ-1995, שהוא אחד הסרטים הישראלים האהובים עלי. לא רק שהוא מאגד אושיות בידור של ימינו, שאז היו רק בתחילת דרכם, הסרט אף מציג סיפור משפחתי ואנושי במלוא מובן המילה. המשפחה הגדולה מתקבצת בבית ההורים (גילה אלמגור ויוסף שילוח) לקראת חג הפסח. במהלך ההכנות לערב הסדר בני המשפחה מנסים להתמודד עם אינספור שאלות ומצבים, שחושפים את האינטרגות ביניהם ומנסים לבחון את המקרה המשפחתי לפרטי פרטים.
"לילסדה" מציג כיצד משפחה שלמה מתמודדת עם אובדן של אח אהוב שנהרג והגעגועים אליו מאחדים את כל הכוחות ומשכיחים את הריבים הסתמיים. זירת ההתרחשויות מערבבת בליל של סיפורים על בגידות, אהבה, געגועים, כעסים והומור במעין משל המנכיח את רכבת ההרים המשפחתית שכולנו מכירים טוב מדי. הסרט מדגים בצורה ברורה את מהות הישראליות במובן הטוב שמעצים את התא המשפחתי שמצליח להתעלות ולשמור על עצמו למרות כל חילוקי הדיעות. בין היתר ניתן לראות בסרט שחקנים נפלאים כמו: מיקי קם, אסתי זקהיים, דנה ברגר, דרור קרן, אריה מוסקונה וענת וקסמן. בשתי מילים: גאווה ישראלית.
סרט נוסף שהוא כולו חגיגה משפחתית הוא "המנגליסטים" סרטם של יוסי מדמוני ודוד אופק מ-2003. הסרט חוגג עוד חוויה שהיא כולה משפחתיות ישראלית – מסיבת המנגל הלאומי של יום העצמאות. מצד אחד, הסרט מציג חגיגה לאומית ומצד שני, חשבון נפש משפחתי, פרטי ונוקב. על רקע שנות ה-1980 והאינתיפאדה הראשונה (שנים שבחנו במלוא מובן את החברה הישראלית) בודקים שני הבמאים כיצד התא המשפחתי ישרוד ביקור של אהוב ילדות של האם, נעימה (ריימונד אבקסיס). הבן הבכור של המשפחה מגיע לביקור מארה"ב אחרי שנים שלא היה בארץ ומציג את הבעייתיות של הקיום המשפחה, כאשר פלח ממנו עוזב את הארץ וחוזר אחר לגמרי. בסרט ניתן לראות את הרב גוניות של החברה הישראלית והמשפחתיות המורכבת כפורטרט ישראלי יחודי המציג את השילוב בין הישראליות, תרבות המהגרים והרצון לברוח לאמריקה כדי לבסס את ה'אני'. בסרט ניתן למצוא שחקנים נפלאים נוספים כמו: ויקטור עידה, יגאל עדיקא ודאנה איבגי. בשלוש מילים: טיפול א-לה-מנגל.
מתוך שבעה. צילום: עמית ברלוביץ.
סרט שמציג את הקושי הגדול ביותר בספירה המשפחתית הוא הסרט המצוין "שבעה" של שלומי ורונית אלקבץ מ-2008. בסרט המדובר צמד האחים מציגים לנו את סיפורה של משפחת אוחיון, המתמודדת עם אובדנו של האח הבכור. הזמן הוא ימיה הטעונים של מלחמת המפרץ ב-1991 שהכניסה את המדינה כולה לפאניקה מהאיום העיראקי. סיר הלחץ של החדר האטום בשילוב עם השכול והאובדן של האח מוציאים מכל הנפשות הפועלות את השאלות המהותיות, שלבטח עוברות לכל אחד מאיתנו בראש בשלב כזה או אחר – למה אני צריך לאהוב אותך? כי אתה אח שלי?
הסרט מתמודד עם הקשיים של המשפחתיות הנערמים לכדי קלחת גועשת ובוחשת, שעולה וגואה כאשר בני משפחה נאלצים לחלוק מרחב אחד יחד. שבעה אחים ושתי אחיות מנסים לעכל את מה שקרה לאחיהם מוריס ונזכרים בו. על רקע מצוקות כלכליות ולמרות ההבטחה להתמקד רק באבל וטקסיו נוצרים סדקים במהלך השבעה, שמעלים דיונים בדברים אחרים לגמרי ואף מעלים מועקות מן העבר וההווה. לא בכדי מדובר באחד הסרטים הטובים של השנים האחרונות, שמציג בימוי אישי, מרגש ועבודה סינמטית מצוינת, שבשילוב עם מיטב השחקנים בארצנו הופכת מופתית. בין השחקנים בסרט ניתן למצוא אושיות כמו: משה איבגי, רונית אלקבץ, חנה אזולאי הספרי, אלון אבוטבול, חנה לסלאו, אלברט אילוז ורבים אחרים. בשתי מילים: אסור לפספס.
"שבעה" ישודר הערב (26.3) בשעה 21:30, בערוץ yes 1.
חג שמח, צפיה נעימה והכי חשוב: תאהבו את המשפחה שלכם ויהי מה!