ביקורת: איירון מן / Iron Man

מארוול צריכים להסיר את הכובע בפני רוברט דאוני ג'וניור, שבלעדיו, "איירון מן" היה סתם עוד סרט אקשן סטנדרטי עם הרבה אפקטים ממוחשבים.

דמות הקומיקס של "איירון מן" לא מוכרת מדי בישראל. הגיבור האדום-צהוב חסר כוחות מיוחדים, חסר את היוקרה והותק של באטמן, ובעצם סתם חתיכת פח שמתעופפת. קוראי קומיקס נאמנים של מארוול, ככל הנראה פיתחו שנאה מיוחדת לדמות, אחרי שהזו גרמה למלחמה בעולם הדמיוני של מארוול, בין כמעט כל גיבורי העל שלה. המלחמה מתרחשת על זכויות יסוד של האזרחים הפועלים מחוץ לחוק, הנקראים גם גיבורי על. כל הסיפור מתחיל כשקבוצת בעלי-כוחות-על מנסה להפיק תוכנית ריאלטי סתמית של האבקות, אך העניינים מסתבכים והקרב המיועד לטלויזיה הופך להשמדה המונית של בני אנוש, בינהם המוני ילדים. איירון מן מחפש דרך לשפר את דעת הקהל על גיבורי העל, ומחליט לבצע רישום של כל גיבור על כך שיפעל בהתאם לחוק ויזכה אפילו למשכורת. ספיידרמן על משכורת? בהתחלה הרעיון נשמע נחמד, אבל יש גם מי שהתנגדו, וחשפו את פרצופו האמיתי והמכוער של איירון מן.

אבל הסרט "איירון מן" מגיע (ממש סימולטנית לארה"ב) בתקופה של אחרי אפוס-המלחמה, ואין ספק שהעלילה הושפעה ממנו מעט. מארק פרגוס והוק אוטסבי עידכנו את סיפורו של איירון מן לרוח הזמנים הנוכחים, ושינו כמעט לגמרי את סיפור היווצרו של איש הברזל.

טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) הוא תעשין מצליח של נשק, ופלייבוי מוצלח לא-פחות בקרב הנשים. טילי ה"יריחו" החדשים שלו הם הדבר הכי חם שיש עכשיו בשוק הנשק, אך ממש ברגע המכירה לצבא ארה"ב, קבוצת טרוריסטים מצליחה לחטוף אותו, ומכריחה אותו לבנות עבורה (עם קצת נאיביות) משגר טילי יריחו משלה. החופש היצירתי שניתן לסטארק בכלא המאובטח שבו הוא נמצא בקרב הטרוריסטים, מניע אותו לבנות שריון ברזל אימתני שיחלץ אותו ואת שותפו לתא מהמאסר. כשאכן השריון עושה עבודתו נאמנה, סטארק שם לב שמיטב הנשק שמיוצר בחברה שלו נמצא בחזקת הטרוריסטים, ומחליט לשנות את העולם – להפסיק את הסחר בנשק של החברה שלו ולהפוך לגיבור על בשריון ברזל טוב יותר ומתקדם הרבה יותר.

אם טוני סטארק של הקומיקס היה מה שטוני סטארק של דאוני ג'וניור, אין ספק שאיירון מן היה אחד הגיבורים האהובים והמוכרים ביותר בעולם. הדיבור הפלרטטני ומהיר של דאוני ג'וניור מניע את הסרט בצורה חלקה ומהנה כל כך, עד שבעצם כל איכות הסרט מונחת ממש על כתפיו, והסחיבה כנראה קלה עליו. מזל רק שסטארק בקומיקס קיצץ את השיער הגולש הארוך שהיה לו, אחרת דאוני ג'וניור כנראה לא היה מוצלח כל כך בקרב הנשים. הפלרטטנות והבדיחות הקצביות של דאוני, מאפילות גם על שאר השחקנים בסרט, וכמעט לא מורגש שבאמת משחקים איתו עוד אנשים בסרט. יכולנו פשוט לראות את איירון מן חובט, מכה, יורה, שורף, ומפלרטט עם בובות, וכנראה שהיינו יוצאים עם הרגשה זהה.

גווינת' פאלטרו לא הצליחה להקסים אותי ביותר מדי סרטים. אפשר לומר שהתפנית הבלתי צפויה של "שבעה חטאים" בדברה היא כנראה הדבר הכי טוב בסרט. ובכל זאת, פאלטרו מצליחה לחייך הרבה בסרט ולהיות שוות משקל בהחלט למגוחכות של דאוני. יתכן שפאלטרו צריכה לעשות הפסקה קלה מקריירת-הקייט-בלאנשט שלה, ולנסות להשתלב יותר בסרטים שבו מותר לה לחייך. מאידך, טרנס האוורד, שהצליח להרשים אותי מאד בסרטים קודמים שלו, מתיחס לתפקיד שלו הפעם ברישול מוחלט. האוורד מגלם את ג'ים רודס, איש צבא רם דרגה האחראי על הקשר בין הצבא האמריקאי לבין תעשית הנשק האזרחית של סטארק, וחבר אישי של סטארק. כבר ברגעיו הראשונים של הסרט, האוורד מופיע ונותן הופעה מגוחכת (הפעם לרעה) וסתמית, כאילו רק באותו הבוקר קרא את השורות שהיו לו לגלם בתפקיד.

מלבד אפקט הדאוני ג'וניור, יש שני גורמים המשתלבים בצורה מעולה ב"איירון מן" שתורמים גם הם להיותו מוצלח מאד. ג'ון פאבריו ביים סרט פעולה מהיר וקצבי, עם הרבה פיצוצים מגניבים ואפקטים מדהימים של מחשב. בין אם נסיעות מטורפות במכוניות על, בין אם טיסות ראווה מדליקות של איש הברזל, ובין אם קרבות אלימים ושופעי פיצוצים וצלילי הלימות מתכת, האקשן בסרט כמעט לא נח מהרגע שיש שריון. פאבריו בהחלט מצא את יעודו כבמאי. השילוב של אפקטי מחשב פשוטים אך טובים תורמים גם הם לאוירת ה"קוליות" של איירון מן ונעטפים בכריכה בדחנית משעשעת ומהנה.

את מילותי האחרונות לביקורת אהיה חב לאיכות השידור. הזדמן לי להיות נוכח בהקרנה המסחרית הראשונה של שידורי ההיי-דפינישן (HD) באולם גלובוס גרופ המחודש בעזריאלי, והתוצאה ניכרת בהחלט לעין. אם התרגלתם לראות את הסרטים בקולנוע עם דהיה כמו חולצה לבנה אחרי כמה כביסות, ואפילו צחקקתם למראה הנקודות השחורות שלפעמים צצות על המסך (טוב, רק אם אתם לא צופי בכורות קבועים), החויה החדשה של HD תגרום לסטנדרטים שלכם לעלות והחזרה למסך הרגיל בסרטים שלא יוקרנו בארץ ב-HD תהיה כואבת ומעצבנת. רמת הפרטנות של כמות הפיסקלים הטבועים בתמונה המוקרנת על המסך גורמת לכם לראות דברים חדים הרבה יותר, ואפילו לשים לב לפרטים שלא הייתם שמים לב בדרך כלל ("מה אורך כל שערה בזקן של איירון מן" ניסח זאת חבר שלי).

דירוג:

איירון מן
ארה"ב, 2008
126 דקות
הפצה: גלובוס גרופ, החל מ-01.05.2008 בקולנוע
בימוי:
ג'ון פאבריו
תסריט:
מארק פרגוס
הוק אוטסבי
שחקנים:
רוברט דאוני ג'וניור
טרנס האוורד
גווינת' פאלטרו
ג'ף בריג'ס
פרן טאהיר